Job 27

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Job continuó pronunciando su discurso y dijo:	1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר
2 ¡Vive Dios, que justicia me rehúsa, por Sadday, que me ha amargado el alma,	2 חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי
3 mientras siga en mí todo mi espíritu y el aliento de Dios en mis narices,	3 כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי
4 no dirán mis labios falsedad, ni mi lengua proferirá mentira!	4 אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה
5 Lejos de mí daros la razón: hasta mi último suspiro mantendré mi inocencia.	5 חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני
6 Me he aferrado a mi justicia, y no la soltaré, mi corazón no se avergüenza de mis días.	6 בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי
7 ¡Tenga la suerte del malvado mi enemigo, la del injusto mi adversario!	7 יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול
8 Pues ¿cuál es la esperanza del impío cuando suplica, cuando hacia Dios eleva su alma?	8 כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו
9 ¿Acaso Dios escucha su gemido, cuando viene sobre él una calamidad?	9 הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה
10 ¿Tenía él sus delicias en Sadday? ¿invocaba a Dios en todo instante?	10 אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת
11 Yo os muestro el proceder de Dios, sin ocultar los secretos de Sadday.	11 אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד
12 Y si todos vosotros ya lo habéis comprobado, ¿para qué esos vanos discursos al vacío?	12 הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו
13 Esta es la suerte que al malvado Dios reserva, la herencia que reciben de Sadday los violentos.	13 זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו
14 Aunque sean muchos sus hijos, son para la espada, y sus vástagos no tendrán pan con que saciarse.	14 אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם
15 Los que queden serán sepultados por la Peste, y sus viudas no los llorarán.	15 שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה
16 Si acumula la plata como polvo, si amontona vestidos como fango,	16 אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש
17 ¡que amontone!: un justo se vestirá con ellos, un inocente heredará la plata.	17 יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק
18 Se edificó una casa de araña, como garita que un guarda construye.	18 בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר
19 Rico se acuesta, mas por última vez; cuando abre los ojos, ya no es nada.	19 עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו
20 En pleno día le asaltan los terrores, de noche un torbellino le arrebata.	20 תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה
21 El solano se lo lleva, y desaparece, le arranca del lugar de su mansión.	21 ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו
22 Sin compasión por blanco se le toma, trata de huir de la mano que le hiere.	22 וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח
23 Bátense palmas a su ruina, doquiera se encuentre se le silba.	23 ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו