| 1 Etant sorti de là, Il alla dans Son pays, et Ses disciples Le suivaient. | 1 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו |
| 2 l. Mais il arriva un jour opportun: à l'anniversaire de sa naissance, Hérode donna un grand festin aux grands, aux officiers et aux principaux de la Galilée. | 2 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו |
| 3 N'est-ce pas là le charpentier, fils de Marie, frère de Jacques, de Joseph, de Jude et de Simon? Et Ses soeurs ne sont-elles pas ici avec nous? Et ils se scandalisaient à Son sujet. | 3 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול |
| 4 Et Jésus leur dit: Un prophète n'est sans honneur que dans sa patrie, et dans sa maison, et dans sa parenté. | 4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו |
| 5 Et Il ne put faire là aucun miracle, si ce n'est qu'Il guérit un petit nombre de malades, en leur imposant les mains. | 5 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם |
| 6 Il S'étonnait de leur incrédulité; et Il parcourait les villages d'alentour, en enseignant. | 6 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד |
| 7 Alors Il appela les douze, et Il Se mit à les envoyer deux à deux, et Il leur donna puissance sur les esprits impurs. | 7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה |
| 8 Et Il leur commanda de ne rien prendre pour le chemin, si ce n'est un bâton seulement, ni sac, ni pain, ni argent dans leur bourse, | 8 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה |
| 9 mais de chausser leurs sandales, et de ne pas revêtir deux tuniques. | 9 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו |
| 10 Et Il leur disait: Dans quelque maison que vous entriez, demeurez-y jusqu'à ce que vous partiez de ce lieu; | 10 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם |
| 11 et lorsqu'on ne voudra pas vous recevoir, ni vous écouter, sortez de là, et secouez la poussière de vos pieds, en témoignage contre eux. | 11 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא |
| 12 Etant donc partis, ils prêchaient qu'on fît pénitence, | 12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה |
| 13 et ils chassaient de nombreux démons, et ils oignaient d'huile de nombreux malades et les guérissaient. | 13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום |
| 14 Or le roi Hérode entendit parler de Jésus, car Son nom était devenu célèbre; et il disait: Jean-Baptiste est ressuscité d'entre les morts, et c'est pour cela qu'il se fait par lui des miracles. | 14 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות |
| 15 D'autres disaient: C'est Elie. D'autres encore disaient: C'est un prophète, comme l'un des anciens prophètes. | 15 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים |
| 16 Ayant entendu cela, Hérode dit: Ce Jean, à qui j'ai fait trancher la tête, c'est lui qui est ressuscité d'entre les morts. | 16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים |
| 17 Car Hérode avait envoyé prendre Jean, et l'avait enchaîné en prison, à cause d'Hérodiade, femme de son frère Philippe, qu'il avait épousée. | 17 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה |
| 18 Car Jean disait à Hérode: Il ne t'est pas permis d'avoir la femme de ton frère. | 18 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך |
| 19 Or Hérodiade tendait des pièges à Jean, et voulait le faire mourir; mais elle ne le pouvait pas, | 19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה |
| 20 Car Hérode craignait Jean, sachant qu'il était un homme juste et saint, et il le gardait, faisait beaucoup de choses selon ses avis, et l'écoutait volontiers. | 20 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו |
| 21 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל |
| 22 La fille d'Hérodiade étant entrée, et ayant dansé, et ayant plu à Hérode et à ceux qui étaient à table avec lui, le roi dit à la jeune fille: Demande-moi ce que tu voudras, et je te le donnerai. | 22 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך |
| 23 Et il fit ce serment: Tout ce que tu me demanderas, je te le donnerai, quand ce serait la moitié de mon royaume. | 23 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי |
| 24 Elle, étant sortie, dit à sa mère: Que demanderai-je? Sa mère lui dit: La tête de Jean-Baptiste. | 24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל |
| 25 Et étant rentrée aussitôt en hâte auprès du roi, elle fit sa demande, en disant: Je veux que tu me donnes à l'instant sur un plat la tête de Jean-Baptiste. | 25 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל |
| 26 Le roi fut attristé; mais, à cause de son serment et de ceux qui étaient à table avec lui, il ne voulut pas l'affliger par un refus. | 26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה |
| 27 Il envoya donc un de ses gardes, et lui ordonna d'apporter la tête de Jean sur un plat. Le garde le décapita dans la prison, | 27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו |
| 28 et il apporta sa tête sur un plat, et la donna à la jeune fille, et la jeune fille la donna à sa mère. | 28 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה |
| 29 L'ayant appris, les disciples de Jean vinrent, et prirent son corps, et le mirent dans un sépulcre. | 29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר |
| 30 Or les Apôtres, revenant auprès de Jésus, Lui racontèrent tout ce qu'ils avaient fait et tout ce qu'ils avaient enseigné. | 30 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו |
| 31 Et Il leur dit: Venez à l'écart dans un lieu désert, et reposez-vous un peu. Car ceux qui allaient et venaient étaient nombreux, et ils n'avaient pas même le temps de manger. | 31 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול |
| 32 Montant donc dans une barque, ils se retirèrent à l'écart dans un lieu désert. | 32 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד |
| 33 Mais beaucoup les virent partir et en eurent connaissance, et ils y accoururent à pied de toutes les villes, et arrivèrent avant eux. | 33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו |
| 34 Jésus, sortant de la barque, vit une foule nombreuse, et Il en eut compassion, parce qu'ils étaient comme des brebis qui n'ont point de pasteur, et Il Se mit à leur enseigner beaucoup de choses. | 34 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה |
| 35 Comme l'heure était déjà fort avancée, Ses disciples s'approchèrent de Lui, en disant: ce lieu est désert, et il est déjà tard; | 35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד |
| 36 renvoyez-les, afin qu'ils aillent dans les villages et les bourgs voisins, et s'y achètent de quoi manger. | 36 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל |
| 37 Il leur répondit: Donnez-leur vous-mêmes à manger. Ils Lui dirent: Irons-nous donc acheter pour deux cents deniers de pain, afin de leur donner à manger? | 37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה |
| 38 Et Il leur dit: Combien avez-vous de pains? Allez et voyez. Et lorsqu'ils s'en furent informés, ils dirent: Cinq, et deux poissons. | 38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים |
| 39 Alors Il leur commanda de les faire tous asseoir par groupes sur l'herbe verte. | 39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא |
| 40 Et ils s'assirent par troupes de cent et de cinquante. | 40 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים |
| 41 Ayant pris les cinq pains et les deux poissons, levant les yeux au ciel, Il les bénit; puis Il rompit les pains, et les donna à Ses disciples, afin qu'ils les présentassent au peuple; Il partagea aussi les deux poissons entre tous. | 41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם |
| 42 Tous mangèrent, et furent rassasiés. | 42 ויאכלו כלם וישבעו |
| 43 Et des morceaux de pain qui étaient restés, et des poissons, ils apportèrent douze corbeilles pleines. | 43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים |
| 44 Or ceux qui avaient mangé étaient au nombre de cinq mille hommes. | 44 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש |
| 45 Aussitôt Il obligea Ses disciples de monter dans la barque, et de Le précéder sur l'autre rive, vers Bethsaïda, pendant qu'Il congédierait le peuple. | 45 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם |
| 46 Et lorsqu'Il l'eut congédié, Il S'en alla sur la montagne, pour prier. | 46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל |
| 47 Le soir étant venu, la barque était au milieu de la mer, et Jésus était seul à terre. | 47 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה |
| 48 Et voyant qu'ils avaient beaucoup de peine à ramer (car le vent leur était contraire), vers la quatrième veille de la nuit Il vint à eux, marchant sur la mer, et Il voulait les devancer. | 48 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם |
| 49 Mais eux, Le voyant marcher sur la mer, crurent que c'était un fantôme, et ils poussèrent des cris. | 49 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו |
| 50 Car ils Le virent tous, et furent épouvantés. Mais aussitôt Il leur parla et leur dit: Ayez confiance; c'est Moi, ne craignez point. | 50 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו |
| 51 Il monta ensuite avec eux dans la barque, et le vent cessa. Et ils s'étonnaient de plus en plus en eux-mêmes; | 51 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו |
| 52 car ils n'avaient pas compris le miracle des pains, parce que leur coeur était aveuglé. | 52 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם |
| 53 Après avoir traversé la mer, ils vinrent au territoire de Génésareth, et y abordèrent. | 53 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה |
| 54 Et lorsqu'ils furent sortis de la barque, les gens du pays reconnurent aussitôt Jésus; | 54 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו |
| 55 et parcourant toute cette contrée, ils se mirent à apporter de tous côtés les malades sur des lits, partout où ils entendaient dire qu'Il était. | 55 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא |
| 56 Et en quelque lieu qu'Il entrât, dans les bourgs, dans les villages ou dans les villes, on mettait les malades sur les places publiques, et on Le priait de leur laisser seulement toucher la frange de Son vêtement; et tous ceux qui Le touchaient étaient guéris. | 56 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו |
