| 1 Qui donnera de l'eau à ma tête, et à mes yeux une fontaine de larmes, pour que je pleure jour et nuit les morts de la fille de mon peuple? | 1 מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי |
| 2 Qui me donnera dans le désert un abri de voyageurs, et j'abandonnerai mon peuple, et je me retirerai du milieu d'eux? Car ils sont tous adultères; c'est une troupe de prévaricateurs. | 2 מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים |
| 3 Ils se servent de leur langue comme d'un arc, pour lancer le mensonge et non la vérité. Ils se sont fortifiés sur la terre, car ils passent d'un crime à un autre, et ils ne Me connaissent pas, dit le Seigneur. | 3 וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה |
| 4 Que chacun se garde de son prochain, et que nul ne se fie à son frère; parce que le frère ne pense qu'à perdre son frère, et que tout ami marche avec fourberie. | 4 איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך |
| 5 Chacun se rit de son frère, et ils ne disent pas la vérité; car ils ont instruit leur langue à dire le mensonge; ils se sont étudiés à faire le mal. | 5 ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו |
| 6 Ta demeure est au milieu de la fourberie. C'est par fourberie qu'ils ont refusé de Me connaître, dit le Seigneur. | 6 שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה |
| 7 C'est pourquoi ainsi parle le Seigneur des armées : Voici, Je les ferai passer par le feu et Je les éprouverai; car quelle autre chose puis-Je faire à l'égard de la fille de Mon peuple? | 7 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי |
| 8 Leur langue est une flèche qui blesse; elle parle pour tromper. De leur bouche ils parlent de paix avec leur ami, et ils lui tendent des pièges en secret. | 8 חץ שוחט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו |
| 9 Ne punirai-Je pas ces choses, dit le Seigneur, et ne Me vengerai-Je pas d'une telle nation? | 9 העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי |
| 10 Sur les montagnes je pleurerai et me lamenterai; sur les beautés du désert je gémirai, parce que tout a été brûlé, parce que personne n'y passe plus et qu'on n'y entend plus la voix de celui qui les possédait; depuis l'oiseau du ciel jusqu'aux troupeaux, tout a émigré et s'est retiré. | 10 על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו |
| 11 Je ferai de Jérusalem des monceaux de sable et un repaire de dragons; Je changerai les villes de Juda en un désert, et personne n'y habitera plus. | 11 ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב |
| 12 Quel est l'homme sage qui comprenne ceci, et à qui la parole de la bouche du Seigneur soit révélée, afin qu'il annonce pourquoi le pays a été détruit et brûlé comme un désert, où personne ne passe? | 12 מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר |
| 13 Et le Seigneur dit : C'est parce qu'ils ont abandonné la loi que Je leur ai donnée, et parce qu'ils n'ont point écouté Ma voix, et qu'ils ne l'ont pas suivie; | 13 ויאמר יהוה על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה |
| 14 mais qu'ils ont suivi la dépravation de leur coeur, et les Baals, selon qu'ils l'avaient appris de leurs pères. | 14 וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם |
| 15 C'est pourquoi ainsi parle le Seigneur des armées, le Dieu d'Israël : Voici, Je nourrirai ce peuple d'absinthe, et Je lui ferai boire de l'eau de fiel. | 15 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש |
| 16 Je les disperserai parmi des nations que n'ont connues ni eux ni leurs pères, et J'enverrai derrière eux le glaive, jusqu'à ce qu'ils soient exterminés. | 16 והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם |
| 17 Ainsi parle le Seigneur des armées, le Dieu d'Israël : Cherchez, et appelez les pleureuses, et qu'elles viennent; envoyez vers celles qui sont habiles, et qu'elles accourent; | 17 כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה |
| 18 qu'elles se hâtent de dire sur nous une complainte; que nos yeux répandent des larmes, et que nos paupières se fondent en eaux. | 18 ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים |
| 19 Car des cris lugubres se font entendre de Sion : Comme nous avons été ravagés et couverts de confusions! car nous abandonnons notre pays, et nos habitations ont été renversées. | 19 כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו |
| 20 Ecoutez donc, femmes, la parole du Seigneur, et que vos oreilles saisissent la parole de Sa voix; apprenez à vos filles des chants lugubres, et enseignez-vous les unes aux autres des complaintes, | 20 כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה |
| 21 parce que la mort est montée par nos fenêtres, et qu'elle est entrée dans nos maisons, pour exterminer les enfants dans les rues, et les jeunes gens dans les places publiques. | 21 כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות |
| 22 Dis : Ainsi parle le Seigneur : Les cadavres des hommes tomberont sur la face de la terre comme du fumier, et comme les javelles derrière le moisonneur, et il n'y aura personne pour les relever. | 22 דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף |
| 23 Voici ce que dit le Seigneur : Que le sage ne se glorifie pas dans sa sagesse, que le fort ne se glorifie pas dans sa force, et que le riche ne se glorifie pas dans ses richesses; | 23 כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו |
| 24 mais que celui qui se glorifie, se gloriifie de Me connaître, et de savoir que Je suis le Seigneur qui exerce la miséricorde, et l'équité, et la justice sur la terre; car c'est là ce qui Me plaît, dit le Seigneur. | 24 כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יהוה |
| 25 Voici que les jours viennent, dit le Seigneur, où Je visiterai tous ceux qui sont circoncis, | 25 הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה |
| 26 l'Egypte, et Juda, et Edom, et les enfants d'Ammon, et Moab, et tous ceux qui se rasent les cheveux et qui habitent le désert; car toutes les nations sont incirconcises, mais toute la maison d'Israël est incirconcise de coeur. | 26 על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב |
