Livre des Juges 6

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Les Israélites firent ce qui est mal aux yeux de Yahvé et Yahvé les livra pour sept ans entre les mains de Madian.	1 ויעשו בני ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד מדין שבע שנים
2 L’oppression de Madian fut dure pour Israël, et c’est à cause de Madian que les Israélites aménagèrent les fentes des montagnes, les grottes et les repaires.	2 ותעז יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות
3 Lorsque Israël avait semé, Madian faisait un raid avec Amalec et les fils de l’Orient.	3 והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו
4 Ils s’installaient sur sa terre et dévastaient tous les champs jusqu’aux environs de Gaza; il ne restait rien à manger en Israël, ni moutons, ni bœufs, ni ânes.	4 ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור
5 Ils arrivaient avec leurs troupeaux et leurs tentes, aussi nombreux que des sauterelles; on ne pouvait les compter, eux et leurs chameaux, quand ils arrivaient dans le pays pour tout ravager.	5 כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה
6 Israël était dans la misère à cause de Madian, et les Israélites crièrent vers Yahvé.	6 וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה
7 Voici ce qui arriva quand les Israélites criaient vers Yahvé à cause de Madian.	7 ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על אדות מדין
8 Yahvé envoya un prophète qui leur fit entendre cette parole de Yahvé, le Dieu d’Israël: “C’est moi qui vous ai fait monter d’Égypte, qui vous ai fait sortir de la maison de l’esclavage.	8 וישלח יהוה איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים
9 Comme je vous avais délivrés de la main des Égyptiens, je vous ai délivrés de tous ceux qui vous opprimaient. Je les ai chassés devant vous et je vous ai donné leur pays.	9 ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את ארצם
10 Alors je vous ai dit: Je suis Yahvé votre Dieu, ne tenez aucun compte des dieux des Amorites dont vous habitez le pays. Mais vous n’avez pas écouté ma voix.”	10 ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי
11 L’Ange de Yahvé vint s’asseoir sous le térébinthe qui est à Ofra, il appartenait à Yoach du clan d’Abiézer. Or Gédéon, son fils, était en train de battre le blé dans le pressoir pour le cacher aux Madianites.	11 ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין
12 L’Ange de Yahvé lui apparut et lui dit: “Yahvé est avec toi, courageux guerrier!”	12 וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל
13 Gédéon répondit: “Je t’en prie mon seigneur, si Yahvé est avec nous, pourquoi tout cela nous arrive-t-il? Où sont donc tous ces prodiges que nous ont racontés nos pères, quand ils nous disaient: Yahvé nous a fait monter d’Égypte? Pour l’instant Yahvé nous a laissé tomber et nous a livrés entre les mains de Madian.”	13 ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף מדין
14 Alors Yahvé se tourna vers lui et lui dit: “Va! tu es bien assez fort pour délivrer Israël de la main de Madian: c’est moi qui t’envoie!”	14 ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין הלא שלחתיך
15 Mais il répondit: “Je t’en prie, Mon Seigneur, comment sauverai-je Israël? Mon clan est le plus petit de la tribu de Manassé, et moi, je suis le plus petit dans la maison de mon père.”	15 ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי
16 Yahvé lui dit: “Je serai avec toi et tu battras Madian comme un seul homme.”	16 ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד
17 Il répondit: “Si vraiment j’ai trouvé grâce à tes yeux, fais-moi voir un signe et je saurai que c’est bien toi qui me parles.	17 ויאמר אליו אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי
18 Ne t’éloigne donc pas d’ici jusqu’à ce que je revienne avec une offrande que je déposerai devant toi.” Yahvé répondit: “Je resterai jusqu’à ton retour.”	18 אל נא תמש מזה עד באי אליך והצאתי את מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך
19 Gédéon s’en alla donc; il prépara un chevreau et, avec une mesure de farine, il fit des pains sans levain. Il mit la viande dans une corbeille et le jus dans un pot, et il apporta le tout sous le térébinthe pour le lui offrir.	19 וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיפת קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש
20 L’Ange de Dieu lui dit alors: “Prends la viande et les pains sans levain, dépose-les sur le rocher qui est là, et verse le jus.” C’est ce qu’il fit.	20 ויאמר אליו מלאך האלהים קח את הבשר ואת המצות והנח אל הסלע הלז ואת המרק שפוך ויעש כן
21 Alors l’ange de Yahvé étendit son bâton et, du bout de son bâton, il toucha la viande et les pains sans levain: le feu s’éleva du rocher et consuma la viande et les pains sans levain; quant à l’Ange de Yahvé, il avait disparu de devant ses yeux.	21 וישלח מלאך יהוה את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו
22 Gédéon comprit que c’était l’Ange de Yahvé et il dit: “Malheur à moi, Seigneur Yahvé, car vraiment j’ai vu l’Ange de Yahvé face à face!”	22 וירא גדעון כי מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי על כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל פנים
23 Mais Yahvé lui dit: “Sois sans crainte, tu ne mourras pas.”	23 ויאמר לו יהוה שלום לך אל תירא לא תמות
24 Gédéon construisit un autel à Yahvé en ce lieu et il l’appela: Yahvé-Paix. Il existe encore aujourd’hui à Ofra, sur les terres d’Abiézer.	24 ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא לו יהוה שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי
25 Cette même nuit Yahvé lui dit: “Prends le jeune taureau de ton père. Tu démoliras l’autel de Baal qui appartient à ton père et tu couperas l’ashéra qui est à côté.	25 ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרת
26 Puis tu bâtiras un autel à Yahvé ton Dieu, sur le sommet de cette colline fortifiée, et tu prépareras le jeune taureau pour l’offrir par le feu sur le bois de l’ashéra que tu auras coupée.”	26 ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה במערכה ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת
27 Gédéon prit donc dix de ses serviteurs et fit ce que Yahvé lui avait ordonné. Mais il avait peur de le faire de jour, car il craignait la famille de son père et les hommes de la ville; c’est pourquoi il fit cela de nuit.	27 ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם ויעש לילה
28 Quand les hommes de la ville se levèrent de bon matin, ils virent que l’autel de Baal était renversé; l’ashéra qui se trouvait à côté avait été coupée, et le jeune taureau avait été offert en holocauste sur le nouvel autel.	28 וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כרתה ואת הפר השני העלה על המזבח הבנוי
29 Ils se demandaient l’un à l’autre qui avait fait cela. Ils se mirent à questionner, à interroger, et on leur répondit: “C’est Gédéon fils de Yoach qui l’a fait.”	29 ויאמרו איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן יואש עשה הדבר הזה
30 Les hommes de la ville dirent à Yoach: “Fais sortir ton fils et qu’il meure! C’est lui qui a renversé l’autel de Baal et coupé l’ashéra qui était à côté.”	30 ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוצא את בנך וימת כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו
31 Mais Yoach répondit à tous ceux qui s’étaient attroupés autour de lui: “Est-ce à vous de défendre Baal? Est-ce à vous de le délivrer? Si quelqu’un défend Baal, il sera mis à mort avant le matin; si Baal est Dieu, qu’il se défende lui-même puisqu’on a renversé son autel.”	31 ויאמר יואש לכל אשר עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד הבקר אם אלהים הוא ירב לו כי נתץ את מזבחו
32 Ce jour-là on donna à Gédéon le surnom de Yéroubbaal, car on disait: “Que Baal s’en prenne à lui, puisqu’il a renversé son autel.”	32 ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את מזבחו
33 Tous les Madianites, les Amalécites et les fils de l’Orient se donnèrent rendez-vous; ils passèrent le Jourdain et campèrent dans la plaine de Yizréel.	33 וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל
34 Alors l’esprit de Yahvé s’empara de Gédéon. Il sonna du cor et tout le clan d’Abiézer se rassembla derrière lui.	34 ורוח יהוה לבשה את גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו
35 Il envoya des messagers dans tous le pays de Manassé, qui lui aussi se rassembla derrière lui. Il envoya encore des messagers en Asher, en Zabulon et en Nephtali, et ils vinrent à sa rencontre.	35 ומלאכים שלח בכל מנשה ויזעק גם הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם
36 Gédéon dit à Dieu: “Si vraiment tu veux sauver Israël par ma main, comme tu l’as dit, accorde-moi ce signe.	36 ויאמר גדעון אל האלהים אם ישך מושיע בידי את ישראל כאשר דברת
37 Je mettrai une toison de laine sur l’aire. Si la toison seule a de la rosée, alors que toute la terre autour reste sèche, je saurai que tu veux délivrer Israël par ma main, comme tu l’as dit.”	37 הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגרן אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב וידעתי כי תושיע בידי את ישראל כאשר דברת
38 C’est ce qui arriva. Quand il se leva de bon matin, il pressa la toison et il fit égoutter la rosée, de quoi remplir une coupe.	38 ויהי כן וישכם ממחרת ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים
39 Gédéon dit alors à Dieu: “Ne te fâche pas contre moi. Laisse-moi parler une fois encore et renouveler rien qu’une fois l’épreuve de la toison: que la toison seule reste sèche et que toute la terre autour soit couverte de rosée.”	39 ויאמר גדעון אל האלהים אל יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא רק הפעם בגזה יהי נא חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל
40 Dieu fit ainsi cette nuit-là, et la toison resta sèche alors que la rosée couvrait la terre.	40 ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ היה טל