| 1 אַחֲרֵי אֲשֶׁר רַבִּים הוֹאִילוּ לְחַבֵּר סִפּוּר הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר נֶאֶמְנוּ בִשְׁלֵמוּת בְּתוֹכֵנוּ | 1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו |
| 2 כַּאֲשֶׁר מְסָרוּם לָנוּ הָרֹאִים אֹתָם בְּעֵינֵיהֶם מִתְּחִלָּה וַאֲשֶׁר הָיוּ מְשָׁרְתֵי הַדָּבָר | 2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר |
| 3 חָשַׁבְתִּי לְטוֹב גַּם־אֲנִי הַבֹּחֵן כָּל־הַדְּבָרִים הֵיטֵב מֵרֵאשִׁיתָם לְכָתְבָם אֵלֶיךָ בַּסֵּדֶר תְּאוֹפִילוֹס הָאַדִּיר | 3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר |
| 4 לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֱמֶת הָאֲמָרִים אֲשֶׁר חֻנַּכְתָּ בָּם | 4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם |
| 5 כֹּהֵן הָיָה בִּימֵי הוֹרְדוֹס מֶלֶךְ יְהוּדָה זְכַרְיָה שְׁמוֹ מִמִּשְׁמֶרֶת אֲבִיָּה וְלוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת אַהֲרֹן וּשְׁמָהּ אֱלִישָׁבַע | 5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע |
| 6 וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְהֹלְכֵי תֹם בְּכָל־מִצְוֺת יְהוָֹה וּבְחֻקֹּתָיו | 6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו |
| 7 וְלֹא־הָיָה לָהֶם יָלֶד כִּי אֱלִישֶׁבַע עֲקָרָה וּשְׁנֵיהֶם בָּאוּ בַיָּמִים | 7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים |
| 8 וַיְהִי הַיּוֹם וַיְכַהֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּסֵדֶר מִשְׁמַרְתּוֹ | 8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו |
| 9 וּכְמִשְׁפַּט עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים יָצָא גוֹרָלוֹ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וַיָּבֹא אֶל־הֵיכַל יְהוָֹה | 9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה |
| 10 וְכָל־קְהַל הָעָם הָיוּ מִתְפַּלְלִים בַּחוּץ בְּעֵת הַקְּטֹרֶת | 10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת |
| 11 וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָֹה עֹמֵד לִימִין מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת | 11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת |
| 12 וַיִּבָּהֵל זְכַרְיָה בִּרְאוֹתוֹ אֹתוֹ וְאֵימָה נָפְלָה עָלָיו | 12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו |
| 13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירָא זְכַרְיָהוּ כִּי נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתֶךָ וֶאֱלִישֶׁבַע אִשְׁתְּךָ תֵּלֵד לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ שְׁמוֹ יוֹחָנָן | 13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן |
| 14 וְהָיָה־לְךָ לְשִׂמְחָה וָגִיל וְרַבִּים יִשְׂמְחוּ בְּהִוָּלְדוֹ | 14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו |
| 15 כִּי־גָדוֹל יִהְיֶה לִפְנֵי יְהוָֹה וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ יִמָּלֵא בְּעוֹדֶנּוּ בְּבֶטֶן אִמּוֹ | 15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו |
| 16 וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁיב אֶל־יְהוָֹה אֱלֹהֵיהֶם | 16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם |
| 17 וְהוּא יֵלֶךְ לְפָנָיו בְּרוּחַ אֵלִיָּהוּ וּבִגְבוּרָתוֹ לְהָשִׁיב אֶת־לֵב אָבוֹת עַל־בָּנִים וְאֵת הַסּוֹרְרִים לִתְבוּנַת הַצַּדִּיקִים לְהַעֲמִיד לַיהוָֹה עַם מְתֻקָּן | 17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן |
| 18 וַיֹּאמֶר זְכַרְיָה אֶל־הַמַּלְאָךְ בַּמֶּה אֵדַע זֹאת כִּי־אֲנִי זָקַנְתִּי וְאִשְׁתִּי בָּאָה בַיָּמִים | 18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים |
| 19 וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי גַבְרִיאֵל הָעוֹמֵד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְשָׁלוּחַ אָנֹכִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ וּלְבַשֶּׂרְךָ אֶת־זֹאת | 19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת |
| 20 וְהִנֵּה תֵאָלֵם וְלֹא תוּכַל לְדַבֵּר עַד־הַיּוֹם אֲשֶׁר תִּהְיֶה זֹּאת תַּחַת כִּי־לֹא הֶאֱמַנְתָּ בִּדְבָרַי אֲשֶׁר יִמָּלְאוּ לְמוֹעֲדָם | 20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם |
| 21 וְהָעָם הָיָה מְחַכֶּה לִזְכַרְיָה וַיִּתְמְהוּ כִּי־אֵחַר בַּהֵיכָל | 21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל |
| 22 וַיְהִי בְצֵאתוֹ לֹא יָכֹל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי־מַרְאֶה רָאָה בַהֵיכָל וַיִּרְמֹז לָהֶם וְעוֹדֶנּוּ נֶאֱלָם | 22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם |
| 23 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ יְמֵי עֲבֹדָתוֹ וַיֵּלֶךְ־לוֹ אֶל־בֵּיתוֹ | 23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו |
| 24 וַיְהִי אַחֲרֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה וַתַּהַר אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַתִּתְחַבֵּא חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים וַתֹּאמַר | 24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר |
| 25 כָּכָה עָשָׂה לִי יְהוָֹה בִּימֵי פָקְדוֹ אוֹתִי לֶאֱסֹף אֶת־חֶרְפָּתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי אָדָם | 25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם |
| 26 וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי וַיְשֻׁלַּח הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל מֵאֵת הָאֱלֹהִים גָּלִילָה אֶל־עִיר אֲשֶׁר־שְׁמָהּ נְצָרֶת | 26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת |
| 27 אֶל־בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר־שְׁמוֹ יוֹסֵף מִבֵּית דָּוִד וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם | 27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים |
| 28 וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ אֵלֶיהָ הַחַדְרָה וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָךְ אֵשֶׁת־חֵן יְהוָֹה עִמָּךְ בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים | 28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים |
| 29 וְהִיא בִּרְאוֹתָהּ נִבְהֲלָה לִדְבָרוֹ וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ מַה־הִיא הַבְּרָכָה הַזֹּאת | 29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת |
| 30 וַיֹּאמֶר לָהּ הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירְאִי מִרְיָם כִּי־מָצָאתְ חֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים | 30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים |
| 31 וְהִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאתְ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ | 31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע |
| 32 וְהוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן־עֶלְיוֹן יִקָּרֵא וַיהוָֹה אֱלֹהִים יִתֶּן־לוֹ אֶת־כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו | 32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו |
| 33 וְעַל־בֵּית יַעֲקֹב יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד וּלְמַלְכוּתוֹ אֵין קֵץ | 33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ |
| 34 וַתֹּאמֶר מִרְיָם אֶל־הַמַּלְאָךְ אֵיךְ תִּהְיֶה זֹּאת וַאֲנִי אֵינֶנִּי יֹדַעַת אִישׁ | 34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש |
| 35 וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא עָלַיִךְ וּגְבוּרַת עֶלְיוֹן תָּצֵל עָלָיִךְ עַל־כֵּן גַּם־לַקָּדוֹשׁ הַיִּלּוֹד יִקָּרֵא בֶּן־אֱלֹהִים | 35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים |
| 36 וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע קְרוֹבָתֵךְ אֲשֶׁר קָרְאוּ־לָהּ עֲקָרָה גַּם־הִיא הָרְתָה בֵן בְּזִקְנָתָהּ וְזֶה־לָּהּ הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי | 36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי |
| 37 כִּי לֹא־יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים כָּל־דָּבָר | 37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר |
| 38 וַתֹּאמֶר מִרְיָם הִנְנִי שִׁפְחַת יְהוָֹה יְהִי־לִי כִּדְבָרֶךָ וַיֵּצֵא מֵאִתָּהּ הַמַּלְאָךְ | 38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך |
| 39 וַתָּקָם מִרְיָם בַּיָּמִים הָהֵם וַתְּמַהֵר לָלֶכֶת הָהָרָה אֶל־עִיר יְהוּדָה | 39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה |
| 40 וַתָּבֹא בֵּית זְכַרְיָה וַתְּבָרֶךְ אֶת־אֱלִישָׁבַע | 40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע |
| 41 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישֶׁבַע אֶת־בִּרְכַּת מִרְיָם וַיִּרְקַד הַיֶּלֶד בְּמֵעֶיהָ וַתִּמָּלֵא אֱלִישֶׁבַע רוּחַ הַקֹּדֶשׁ | 41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש |
| 42 וַתִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֹּאמַר בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים וּבָרוּךְ פְּרִי בִטְנֵךְ | 42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך |
| 43 וּמֵאַיִן־לִי זֹאת אֲשֶׁר־אֵם אֲדֹנִי בָּאָה אֵלָי | 43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי |
| 44 כִּי קוֹל בִּרְכָתֵךְ בָּא בְאָזְנָי וְהִנֵּה רָקַד בְּשִׂמְחָה הַיֶּלֶד בְּמֵעָי | 44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי |
| 45 וְאַשְׁרֵי הַמַּאֲמִינָה כִּי הִמָּלֵא תִמָּלֵא אֲשֶׁר דֻּבַּר־לָהּ מֵאֵת יְהוָֹה | 45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה |
| 46 וַתֹּאמֶר מִרְיָם רוֹמְמָה נַפְשִׁי אֶת־יְהוָֹה | 46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה |
| 47 וַתָּגֶל רוּחִי בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי | 47 ותגל רוחי באלהי ישעי |
| 48 אֲשֶׁר רָאָה בָּעֳנִי אֲמָתוֹ כִּי הִנֵּה מֵעַתָּה כָּל־הַדֹּרוֹת יְאַשְּׁרוּנִי | 48 ]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו |
| 49 כִּי גְדֹלוֹת עָשָׂה לִי שַׁדָּי וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ | 49 ]94-84[ |
| 50 וְחַסְדּוֹ לְדוֹר דּוֹרִים עַל יְרֵאָיו | 50 וחסדו לדור דורים על יראיו |
| 51 גְּבוּרוֹת עָשָׂה בִּזְרֹעוֹ פִּזַּר גֵּאִים בִּמְזִמּוֹת לְבָבָם | 51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם |
| 52 הָרַס נְדִיבִים מִכִּסְאוֹתָם וַיָּרֶם שְׁפָלִים | 52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים |
| 53 רְעֵבִים מִלֵּא־טוֹב וַעֲשִׁירִים שִׁלַּח רֵיקָם | 53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם |
| 54 תָּמַךְ בְּיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ לִזְכֹּר אֶת־רַחֲמָיו | 54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו |
| 55 כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־אֲבוֹתֵינוּ לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֹ עַד־עוֹלָם | 55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם |
| 56 וַתֵּשֶׁב מִרְיָם עִמָּהּ כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב לְבֵיתָהּ | 56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה |
| 57 וַיִּמְלְאוּ יְמֵי אֱלִישֶׁבַע לָלֶדֶת וַתֵּלֶד בֵּן | 57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן |
| 58 וַיִּשְׁמְעוּ שְׁכֵנֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ כִּי־הִגְדִּיל יְהוָֹה אֶת־חַסְדּוֹ עִמָּהּ וַיִּשְׂמְחוּ אִתָּהּ | 58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה |
| 59 וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וַיָּבֹאוּ לָמוּל אֶת־הַיָּלֶד וַיִּקְרְאוּ אוֹתוֹ זְכַרְיָה עַל־שֵׁם אָבִיו | 59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו |
| 60 וַתַּעַן אִמּוֹ וַתֹּאמַר לֹא כִּי יוֹחָנָן יִקָּרֵא | 60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא |
| 61 וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ אֵין־אִישׁ בְּמִשְׁפַּחְתֵּךְ אֲשֶׁר נִקְרָא בַּשֵּׁם הַזֶּה | 61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה |
| 62 וַיִּרְמְזוּ אֶל־אָבִיו לָדַעַת מָה הַשֵּׁם אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לְהִקָּרֵא לוֹ | 62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו |
| 63 וַיִּשְׁאַל לוּחַ וַיִּכְתֹּב עָלָיו לֵאמֹר יוֹחָנָן שְׁמוֹ וַיִּתְמְהוּ כֻּלָּם | 63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם |
| 64 וַיִּפָּתַח פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ פִּתְאֹם וַיְדַבֵּר וַיְבָרֶךְ אֶת־הָאֱלֹהִים | 64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים |
| 65 וַתִּפֹּל אֵימָה עַל־כָּל־שְׁכֵנֵיהֶם וַיְסֻפַּר כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּכָל־הָרֵי יְהוּדָה | 65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה |
| 66 וַיָּשִׂימוּ כָל־הַשֹּׁמְעִים אֶל־לִבָּם לֵאמֹר מָה־אֵפוֹא יִהְיֶה הַיֶּלֶד הַזֶּה וְיַד־יְהוָֹה הָיְתָה עִמּוֹ | 66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו |
| 67 וַיִּמָּלֵא זְכַרְיָה אָבִיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּנָּבֵא לֵאמֹר | 67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר |
| 68 בָּרוּךְ יְהוָֹה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי פָקַד אֶת־עַמּוֹ וַיִּשְׁלַח לוֹ פְּדוּת | 68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות |
| 69 וַיָּרֶם לָנוּ קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּבֵית דָּוִד עַבְדּוֹ | 69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו |
| 70 כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִי־נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם | 70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם |
| 71 יְשׁוּעָה מֵאֹיְבֵינוּ וּמִיַּד כָּל־שׂנְאֵינוּ | 71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו |
| 72 לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם־אֲבוֹתֵינוּ וְלִזְכֹּר אֶת־בְּרִית קָדְשׁוֹ | 72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו |
| 73 אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם אָבִינוּ | 73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו |
| 74 לְהַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וּלְתִתֵּנוּ לְעָבְדוֹ בְּלִי־פָחַד | 74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד |
| 75 בְּתָמִים וּבִצְדָקָה לְפָנָיו כָּל־יְמֵי חַיֵּינוּ | 75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו |
| 76 וְאַתָּה הַיֶּלֶד נְבִיא עֶלְיוֹן תִּקָּרֵא כִּי לִפְנֵי יְהוָֹה תֵּלֵךְ לְפַנּוֹת אֶת־דְּרָכָיו | 76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו |
| 77 לָתֵת דַּעַת הַיְשׁוּעָה לְעַמּוֹ בִּסְלִיחַת חַטֹּאתֵיהֶם | 77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם |
| 78 בְּרַחֲמֵי חֶסֶד אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר בָּהֶם פְּקָדָנוּ הַנֹּגַהּ מִמָּרוֹם | 78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום |
| 79 לְהָאִיר לְישְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּלְהָכִין אֶת־רַגְלֵינוּ אֶל־דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם | 79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום |
| 80 וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיֶּחֱזַק בָּרוּחַ וַיְהִי בַּמִּדְבָּרוֹת עַד־יוֹם הֵרָאֹתוֹ אֶל־יִשְׂרָאֵל | 80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל |