1 מַשָּׂא דְבַר־יְהוָה אֶל־יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי | 1 وحي كلمة الرب لاسرائيل عن يد ملاخي |
2 אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְהוָה וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלֹוא־אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם־יְהוָה וָאֹהַב אֶת־יַעֲקֹב | 2 احببتكم قال الرب. وقلتم بم احببتنا. أليس عيسو اخا ليعقوب يقول الرب واحببت يعقوب |
3 וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת־הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת־נַחֲלָתֹו לְתַנֹּות מִדְבָּר | 3 وابغضت عيسو وجعلت جباله خرابا وميراثه لذئاب البرية. |
4 כִּי־תֹאמַר אֱדֹום רֻשַּׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבֹות כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרֹוס וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה וְהָעָם אֲשֶׁר־זָעַם יְהוָה עַד־עֹולָם | 4 لان ادوم قال قد هدمنا فنعود ونبني الخرب. هكذا قال رب الجنود هم يبنون وانا اهدم ويدعونهم تخوم الشر والشعب الذي غضب عليه الرب الى الابد. |
5 וְעֵינֵיכֶם תִּרְאֶינָה וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ יִגְדַּל יְהוָה מֵעַל לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל | 5 فترى اعينكم وتقولون ليتعظم الرب من عند تخم اسرائيل |
6 בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו וְאִם־אָב אָנִי אַיֵּה כְבֹודִי וְאִם־אֲדֹונִים אָנִי אַיֵּה מֹורָאִי אָמַר ׀ יְהוָה צְבָאֹות לָכֶם הַכֹּהֲנִים בֹּוזֵי שְׁמִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת־שְׁמֶךָ | 6 الابن يكرم اباه والعبد يكرم سيده. فان كنت انا ابا فاين كرامتي وان كنت سيدا فاين هيبتي قال لكم رب الجنود ايها الكهنة المحتقرون اسمي. وتقولون بما احتقرنا اسمك. |
7 מַגִּישִׁים עַל־מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן יְהוָה נִבְזֶה הוּא | 7 تقربون خبزا نجسا على مذبحي. وتقولون بم نجّسناك. بقولكم ان مائدة الرب محتقرة. |
8 וְכִי־תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אֹו הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר יְהוָה צְבָאֹות | 8 وان قربتم الاعمى ذبيحة أفليس ذلك شرا وان قربتم الاعرج والسقيم أفليس ذلك شرا. قرّبه لواليك أفيرضى عليك او يرفع وجهك قال رب الجنود. |
9 וְעַתָּה חַלּוּ־נָא פְנֵי־אֵל וִיחָנֵנוּ מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים אָמַר יְהוָה צְבָאֹות | 9 والآن ترضّوا وجه الله فيتراءف علينا. هذه كانت من يدكم. هل يرفع وجهكم قال رب الجنود |
10 מִי גַם־בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם וְלֹא־תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם אֵין־לִי חֵפֶץ בָּכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וּמִנְחָה לֹא־אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם | 10 من فيكم يغلق الباب بل لا توقدون على مذبحي مجانا. ليست لي مسرّة بكم قال رب الجنود ولا اقبل تقدمة من يدكم. |
11 כִּי מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ וְעַד־מְבֹואֹו גָּדֹול שְׁמִי בַּגֹּויִם וּבְכָל־מָקֹום מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהֹורָה כִּי־גָדֹול שְׁמִי בַּגֹּויִם אָמַר יְהוָה צְבָאֹות | 11 لانه من مشرق الشمس الى مغربها اسمي عظيم بين الامم وفي كل مكان يقرب لاسمي بخور وتقدمة طاهرة لان اسمي عظيم بين الامم قال رب الجنود. |
12 וְאַתֶּם מְחַלְּלִים אֹותֹו בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן אֲדֹנָי מְגֹאָל הוּא וְנִיבֹו נִבְזֶה אָכְלֹו | 12 اما انتم فمنجسوه بقولكم ان مائدة الرب تنجّست وثمرتها محتقر طعامها. |
13 וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אֹותֹו אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת־הַפִּסֵּחַ וְאֶת־הַחֹולֶה וַהֲבֵאתֶם אֶת־הַמִּנְחָה הַאֶרְצֶה אֹותָהּ מִיֶּדְכֶם אָמַר יְהוָה׃ ס | 13 وقلتم ما هذه المشقّة وتأففتم عليه قال رب الجنود وجئتم بالمغتصب والاعرج والسقيم فاتيتم بالتقدمة. فهل اقبلها من يدكم قال الرب. |
14 וְאָרוּר נֹוכֵל וְיֵשׁ בְּעֶדְרֹו זָכָר וְנֹדֵר וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת לַאדֹנָי כִּי מֶלֶךְ גָּדֹול אָנִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וּשְׁמִי נֹורָא בַגֹּויִם | 14 وملعون الماكر الذي يوجد في قطيعه ذكر وينذر ويذبح للسيد عائبا. لاني انا ملك عظيم قال رب الجنود واسمي مهيب بين الامم |
15 פֶּן־יֹאמְרוּ כִּי־לִשְׁמִי טָבָלְתִּי | |
16 אַךְ טָבַלְתִּי גַּם אֶת־בְּנֵי־בֵית אִסְטְפָנוֹס וּמִלְּבַד אֵלֶּה אֵינֶנִּי יֹדֵעַ אִם־טָבַלְתִּי עוֹד אִישׁ אַחֵר | |
17 כִּי לֹא שְׁלָחַנִי הַמָּשִׁיחַ לִטְבּוֹל כִּי אִם־לְבַשֵּׂר לֹא־בְחָכְמַת דְּבָרִים לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִהְיֶה לָרִיק צְלָב הַמָּשִׁיחַ | |
18 כִּי־דְבַר הַצְּלָב סִכְלוּת הוּא לָאֹבְדִים אֲבָל לָנוּ הַנּוֹשָׁעִים גְּבוּרַת אֱלֹהִים הוּא | |
19 כִּי־כֵן כָּתוּב אֲאַבֵּד חָכְמַת חֲכָמִים וּבִינַת נְבוֹנִים אַסְתִּיר | |
20 אַיֵּה חָכָם אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה דֹּרֵשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה הֲלֹא סִכֵּל הָאֱלֹהִים אֶת־חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה | |
21 כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר בְּחָכְמַת הָאֱלֹהִים לֹא יָדַע הָעוֹלָם אֶת־הָאֱלֹהִים בַּחָכְמָה הָיָה רָצוֹן לְפָנָיו לְהוֹשִׁיעַ בְּסִכְלוּת הַקְּרִיאָה אֵת הַמַּאֲמִינִים | |
22 כִּי הַיְּהוּדִים שֹׁאֲלִים לָהֶם אוֹת וְהַיְּוָנִים מְבַקְשִׁים חָכְמָה | |
23 וַאֲנַחְנוּ מַשְׁמִיעִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ הַצָּלוּב מִכְשׁוֹל לַיְּהוּדִים וְסִכְלוּת לַיְּוָנִים | |
24 אֲבָל לַמְקֹרָאִים הֵן מִיהוּדִים הֵן מִיוָנִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא גְּבוּרַת אֱלֹהִים וְחָכְמַת אֱלֹהִים | |
25 יַעַן כִּי סִכְלוּת הָאֵל חֲכָמָה הִיא מֵאָדָם וְחֻלְשַׁת הָאֵל חֲזָקָה הִיא מֵאָדָם | |
26 כִּי רְאוּ־נָא אַחַי אֶת־קְרִיאַתְכֶם שֶׁלֹּא רַבִּים הֵמָּה הַחֲכָמִים לְפִי הַבָּשָׂר לֹא רַבִּים הַשַּׁלִּיטִים וְלֹא רַבִּים הַחֹרִים | |
27 כִּי אִם־בַּסָּכָל שֶׁבָּעוֹלָם בָּחַר הָאֵל לְמַעַן בַּיֵּשׁ אֶת־הַחֲכָמִים וּבֶחָלוּשׁ שֶׁבָּעוֹלָם בָּחַר הָאֵל לְמַעַן בַּיֵּשׁ אֶת־הֶחָזָק | |
28 וּבְדַלַּת הָעוֹלָם בָּחַר הָאֵל וּבַנִּמְאָס וּבַאֲשֶׁר כְּאָיִן לְמַעַן בַּטֵּל אֵת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ | |
29 כְּדֵי שֶׁלֹּא־יִתְהַלֵּל לְפָנָיו כָּל־בָּשָׂר | |
30 וּמִמֶּנּוּ אַתֶּם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר הָיָה לָנוּ לְחָכְמָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְלִצְדָקָה וְלִקְדֻשָׁה וְלִפְדוּת | |
31 וִיהִי כַּכָּתוּב הַמִּתְהַלֵּל יִתְהַלֵּל בַּיהוֹה | |