Vangelo secondo Giovanni - הבשורה על פי יוחנן. 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA TINTORI
1 הִתְקֹושְׁשׁוּ וָקֹושּׁוּ הַגֹּוי לֹא נִכְסָף	1 Unitevi insieme, radunatevi, o genti indegne d'essere amate,
2 בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק כְּמֹץ עָבַר יֹום בְּטֶרֶם ׀ לֹא־יָבֹוא עֲלֵיכֶם חֲרֹון אַף־יְהוָה בְּטֶרֶם לֹא־יָבֹוא עֲלֵיכֶם יֹום אַף־יְהוָה	2 prima che il decreto partorisca quel giorno che passerà come polvere, avanti che venga sopra di voi l'ira furibonda del Signore, avanti che venga sopra di voi il giorno dell'indignazione del Signore.
3 בַּקְּשׁוּ אֶת־יְהוָה כָּל־עַנְוֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטֹו פָּעָלוּ בַּקְּשׁוּ־צֶדֶק בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה אוּלַי תִּסָּתְרוּ בְּיֹום אַף־יְהוָה	3 Cercate il Signore voi tutti, o mansueti della terra, che avete messi in pratica i suoi precetti, cercate la giustizia, cercate la mansuetudine, per vedere se potete mettervi al sicuro nel giorno del furore del Signore.
4 כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלֹון לִשְׁמָמָה אַשְׁדֹּוד בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ וְעֶקְרֹון תֵּעָקֵר׃ ס	4 Infatti Gaza sarà distrutta, Ascalona sarà ridotta a deserto, Azoto sarà cacciato via in pieno meriggio, e Accaron sarà sradicata.
5 הֹוי יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גֹּוי כְּרֵתִים דְּבַר־יְהוָה עֲלֵיכֶם כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יֹושֵׁב	5 Guai a voi che abitate la parte del mare, nazione di perduti. La parola del Signore è contro di te, o Canaan, terra dei Filistei, io ti sterminerò in modo che non ti resti un abitante.
6 וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם נְוֹת כְּרֹת רֹעִים וְגִדְרֹות צֹאן	6 E la regione del mare sarà luogo di riposo dei pastori e luogo dei recinti per le pecore,
7 וְהָיָה חֶבֶל לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה עֲלֵיהֶם יִרְעוּן בְּבָתֵּי אַשְׁקְלֹון בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן כִּי יִפְקְדֵם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב [שְׁבוּתָם כ] (שְׁבִיתָם׃ ק)	7 e quella regione sarà, degli avanzi della casa di Giuda: ivi avranno i loro pascoli, e la sera riposeranno nelle case di Ascalona, perchè il Signore loro Dio li visiterà e li farà tornare dal loro esilio.
8 שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מֹואָב וְגִדּוּפֵי בְּנֵי עַמֹּון אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת־עַמִּי וַיַּגְדִּילוּ עַל־גְּבוּלָם	8 Ho sentiti d'insulti di Moab e le bestemmie dei figli d'Ammon, colle quali hanno oltraggiato il mio popolo, e si sono ingranditi, invadendo i noi confini.
9 לָכֵן חַי־אָנִי נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי־מֹואָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמֹּון כַּעֲמֹרָה מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה־מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד־עֹולָם שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם וְיֶתֶר [גֹּוי כ] (גֹּויִי ק) יִנְחָלוּם	9 Per questo, io vivo: dice il Signore degli eserciti, il Dio d'Israele — Moab sarà come Sodoma, e i figli d'Ammon come Gomorra: spine secche, cumuli di sale, eterni deserti. Gli avanzi del mio popolo li saccheggeranno, e il resto della mia gente ne avrà il dominio.
10 זֹאת לָהֶם תַּחַת גְּאֹונָם כִּי חֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ עַל־עַם יְהוָה צְבָאֹות	10 E questo avverrà ad essi per la loro superbia, perchè han bestemmiato ed han fatto i grandi contro il popolo del Signore degli eserciti.
11 נֹורָא יְהוָה עֲלֵיהֶם כִּי רָזָה אֵת כָּל־אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ־לֹו אִישׁ מִמְּקֹומֹו כֹּל אִיֵּי הַגֹּויִם	11 Il Signore sarà terribile contro di essi, e annienterà tutti gli dèi della terra, e gli uomini adoreranno lui, ciascuno nel suo paese, e così faranno tutte le isole delle nazioni.
12 גַּם־אַתֶּם כּוּשִׁים חַלְלֵי חַרְבִּי הֵמָּה	12 Ed anche voi, o Etiopi, cadrete sotto la mia spada.
13 וְיֵט יָדֹו עַל־צָפֹון וִיאַבֵּד אֶת־אַשּׁוּר וְיָשֵׂם אֶת־נִינְוֵה לִשְׁמָמָה צִיָּה כַּמִּדְבָּר	13 Egli stenderà ia sua mano contro il settentrione, e sterminerà Assur, e ridurrà la Bella a solitudine, a paese disabitato, come un deserto.
14 וְרָבְצוּ בְתֹוכָהּ עֲדָרִים כָּל־חַיְתֹו־גֹוי גַּם־קָאַת גַּם־קִפֹּד בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ קֹול יְשֹׁורֵר בַּחַלֹּון חֹרֶב בַּסַּף כִּי אַרְזָה עֵרָה	14 E in mezzo a lei riposeranno i greggi e tutte le bestie delle genti, e l'onocrotalo e il riccio dimoreranno sulle sue soglie, (si sentiranno) i canti sulle finestre, e i corvi sugli architravi, perchè io annienterò la sua potenza.
15 זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה הַיֹּושֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עֹוד אֵיךְ ׀ הָיְתָה לְשַׁמָּה מַרְבֵּץ לַחַיָּה כֹּל עֹובֵר עָלֶיהָ יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדֹו׃ ס	15 Questa è quella città gloriosa che stava con tutta sicurezza e diceva in cuor suo: «Son io, e fuori di me non ce n'è un'altro ». Come è divenuta un deserto, un covile di fiere? Chiunque passerà per lei fischierà e agiterà le mani.
16 וְאֶל־מֹכְרֵי הַיּוֹנִים אָמָר הוֹצִיאוּ אֵלֶּה מִזֶּה וְאַל־תַּעֲשֹוּ אֶת־בֵּית אָבִי לְבֵית מִסְחָר
17 וַיִּזְכְּרוּ תַלְמִידָיו אֶת־הַכָּתוּב כִּי־קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי
18 וַיַּעֲנוּ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֵיזוֹ אוֹת תַּרְאֵנוּ כִּי כָזֹאת אַתָּה עֹשֶׂה
19 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִרְסוּ אֶת־הַהֵיכָל הַזֶּה וּבִשְׁלשָׁה יָמִים אֲקִימֶנּוּ
20 וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים הִנֵּה זֶה אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה נִבְנָה הַהֵיכָל הַזֶּה וְאַתָּה בִּשְׁלשָׁה יָמִים תְּקִימֶנּוּ
21 וְהוּא דִּבֶּר עַל־הֵיכַל גְּוִיָּתוֹ
22 וְאַחֲרֵי קוּמוֹ מִן־הַמֵּתִים זָכְרוּ תַלְמִידָיו כִּי־זֹאת אָמַר לָהֶם וַיַּאֲמִינוּ בַכָּתוּב וּבַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר יֵשׁוּעַ
23 וַיְהִי בִּהְיֹתוֹ בִירוּשָׁלַיִם בְּחַג־הַפֶּסַח הֶאֱמִינוּ רַבִּים בִּשְׁמוֹ כִּי רָאוּ הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה
24 וְהוּא יֵשׁוּעַ לֹא הִפְקִיד אֶת־עַצְמוֹ בְּיָדָם עַל־אֲשֶׁר יָדַע אֶת־כֻּלָּם
25 וְלֹא הִצְטָרֵךְ לְעֵדוּת אִישׁ עַל־הָאָדָם כִּי הוּא יָדַע מַה־בְּקֶרֶב הָאָדָם