Vangelo secondo Giovanni - הבשורה על פי יוחנן. 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA CEI 1974
1 הִתְקֹושְׁשׁוּ וָקֹושּׁוּ הַגֹּוי לֹא נִכְסָף	1 Radunatevi, raccoglietevi, o gente spudorata,
2 בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק כְּמֹץ עָבַר יֹום בְּטֶרֶם ׀ לֹא־יָבֹוא עֲלֵיכֶם חֲרֹון אַף־יְהוָה בְּטֶרֶם לֹא־יָבֹוא עֲלֵיכֶם יֹום אַף־יְהוָה	2 prima di essere travolti come pula che scompare in un giorno; prima che piombi su di voi la collera furiosa del Signore.
3 בַּקְּשׁוּ אֶת־יְהוָה כָּל־עַנְוֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטֹו פָּעָלוּ בַּקְּשׁוּ־צֶדֶק בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה אוּלַי תִּסָּתְרוּ בְּיֹום אַף־יְהוָה	3 Cercate il Signore voi tutti, umili della terra, che eseguite i suoi ordini; cercate la giustizia, cercate l'umiltà, per trovarvi al riparo nel giorno dell'ira del Signore.
4 כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלֹון לִשְׁמָמָה אַשְׁדֹּוד בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ וְעֶקְרֹון תֵּעָקֵר׃ ס	4 Gaza infatti sarà desolata e Ascalòna ridotta a un deserto. Asdòd in pieno giorno sarà deportata ed Ekròn distrutta dalle fondamenta.
5 הֹוי יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גֹּוי כְּרֵתִים דְּבַר־יְהוָה עֲלֵיכֶם כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יֹושֵׁב	5 Guai agli abitanti della costa del mare, alla gente dei Cretei! La parola del Signore è contro di te, Canaan, paese dei Filistei: "Io ti distruggerò privandoti di ogni abitante.
6 וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם נְוֹת כְּרֹת רֹעִים וְגִדְרֹות צֹאן	6 Diverrai pascoli di pastori e recinti di greggi".
7 וְהָיָה חֶבֶל לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה עֲלֵיהֶם יִרְעוּן בְּבָתֵּי אַשְׁקְלֹון בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן כִּי יִפְקְדֵם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב [שְׁבוּתָם כ] (שְׁבִיתָם׃ ק)	7 La costa del mare apparterrà al resto della casa di Giuda; in quei luoghi pascoleranno e a sera nelle case di Ascalòna prenderanno riposo, quando il Signore loro Dio li avrà visitati e avrà restaurato le loro sorti.
8 שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מֹואָב וְגִדּוּפֵי בְּנֵי עַמֹּון אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת־עַמִּי וַיַּגְדִּילוּ עַל־גְּבוּלָם	8 "Ho udito l'insulto di Moab e gli oltraggi degli Ammoniti, con i quali hanno insultato il mio popolo gloriandosi del loro territorio.
9 לָכֵן חַי־אָנִי נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי־מֹואָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמֹּון כַּעֲמֹרָה מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה־מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד־עֹולָם שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם וְיֶתֶר [גֹּוי כ] (גֹּויִי ק) יִנְחָלוּם	9 Perciò, com'è vero ch'io vivo, - parola del Signore degli eserciti Dio d'Israele - Moab diventerà come Sòdoma e gli Ammoniti come Gomorra: un luogo invaso dai pruni, una cava di sale, un deserto per sempre. I rimasti del mio popolo li saccheggeranno e i superstiti della mia gente ne saranno gli eredi".
10 זֹאת לָהֶם תַּחַת גְּאֹונָם כִּי חֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ עַל־עַם יְהוָה צְבָאֹות	10 Questo accadrà ad essi per la loro superbia, perché hanno insultato, hanno disprezzato il popolo del Signore.
11 נֹורָא יְהוָה עֲלֵיהֶם כִּי רָזָה אֵת כָּל־אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ־לֹו אִישׁ מִמְּקֹומֹו כֹּל אִיֵּי הַגֹּויִם	11 Terribile sarà il Signore con loro, poiché annienterà tutti gli idoli della terra, mentre a lui si prostreranno, ognuno sul proprio suolo, i popoli di tutti i continenti.
12 גַּם־אַתֶּם כּוּשִׁים חַלְלֵי חַרְבִּי הֵמָּה	12 "Anche voi, Etiopi, sarete trafitti dalla mia spada".
13 וְיֵט יָדֹו עַל־צָפֹון וִיאַבֵּד אֶת־אַשּׁוּר וְיָשֵׂם אֶת־נִינְוֵה לִשְׁמָמָה צִיָּה כַּמִּדְבָּר	13 Stenderà la mano anche al settentrione e distruggerà Assur, farà di Ninive una desolazione, arida come il deserto.
14 וְרָבְצוּ בְתֹוכָהּ עֲדָרִים כָּל־חַיְתֹו־גֹוי גַּם־קָאַת גַּם־קִפֹּד בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ קֹול יְשֹׁורֵר בַּחַלֹּון חֹרֶב בַּסַּף כִּי אַרְזָה עֵרָה	14 Alloggeranno in mezzo a lei, a branchi, tutti gli animali della valle. Anche il pellicano, anche il riccio albergheranno nei suoi capitelli; il gufo striderà sulle finestre e il corvo sulle soglie.
15 זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה הַיֹּושֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עֹוד אֵיךְ ׀ הָיְתָה לְשַׁמָּה מַרְבֵּץ לַחַיָּה כֹּל עֹובֵר עָלֶיהָ יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדֹו׃ ס	15 È questa la città gaudente che si sentiva sicura e che pensava: "Io e non altri all'infuori di me"? Come mai è diventata un deserto, un rifugio di animali? Chiunque le passa vicino fischia e agita la mano.
16 וְאֶל־מֹכְרֵי הַיּוֹנִים אָמָר הוֹצִיאוּ אֵלֶּה מִזֶּה וְאַל־תַּעֲשֹוּ אֶת־בֵּית אָבִי לְבֵית מִסְחָר
17 וַיִּזְכְּרוּ תַלְמִידָיו אֶת־הַכָּתוּב כִּי־קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי
18 וַיַּעֲנוּ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֵיזוֹ אוֹת תַּרְאֵנוּ כִּי כָזֹאת אַתָּה עֹשֶׂה
19 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִרְסוּ אֶת־הַהֵיכָל הַזֶּה וּבִשְׁלשָׁה יָמִים אֲקִימֶנּוּ
20 וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים הִנֵּה זֶה אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה נִבְנָה הַהֵיכָל הַזֶּה וְאַתָּה בִּשְׁלשָׁה יָמִים תְּקִימֶנּוּ
21 וְהוּא דִּבֶּר עַל־הֵיכַל גְּוִיָּתוֹ
22 וְאַחֲרֵי קוּמוֹ מִן־הַמֵּתִים זָכְרוּ תַלְמִידָיו כִּי־זֹאת אָמַר לָהֶם וַיַּאֲמִינוּ בַכָּתוּב וּבַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר יֵשׁוּעַ
23 וַיְהִי בִּהְיֹתוֹ בִירוּשָׁלַיִם בְּחַג־הַפֶּסַח הֶאֱמִינוּ רַבִּים בִּשְׁמוֹ כִּי רָאוּ הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה
24 וְהוּא יֵשׁוּעַ לֹא הִפְקִיד אֶת־עַצְמוֹ בְּיָדָם עַל־אֲשֶׁר יָדַע אֶת־כֻּלָּם
25 וְלֹא הִצְטָרֵךְ לְעֵדוּת אִישׁ עַל־הָאָדָם כִּי הוּא יָדַע מַה־בְּקֶרֶב הָאָדָם