Obadiah (עובדיה) - Abdia 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 זְכֹר יְהוָה מֶה־הָיָה לָנוּ [הַבֵּיט כ] (הַבִּיטָה ק) וּרְאֵה אֶת־חֶרְפָּתֵנוּ	1 זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו
2 נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים	2 נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים
3 יְתֹומִים הָיִינוּ [אֵין כ] (וְאֵין ק) אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנֹות	3 יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות
4 מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ	4 מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו
5 עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ יָגַעְנוּ [לֹא כ] (וְלֹא ק) הוּנַח־לָנוּ	5 על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו
6 מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם	6 מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם
7 אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ [אֵינָם כ] (וְאֵינָם ק) [אֲנַחְנוּ כ] (וַאֲנַחְנוּ ק) עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ	7 אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו
8 עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם	8 עבדים משלו בנו פרק אין מידם
9 בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר	9 בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר
10 עֹורֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ מִפְּנֵי זַלְעֲפֹות רָעָב	10 עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב
11 נָשִׁים בְּצִיֹּון עִנּוּ בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה	11 נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה
12 שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ	12 שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו
13 בַּחוּרִים טְחֹון נָשָׂאוּ וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ	13 בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו
14 זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם	14 זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם
15 שָׁבַת מְשֹׂושׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ	15 שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו
16 נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אֹוי־נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ	16 נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו
17 עַל־זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל־אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ	17 על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו
18 עַל הַר־צִיֹּון שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ־בֹו׃ פ	18 על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו
19 אַתָּה יְהוָה לְעֹולָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדֹור	19 אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור
20 לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים	20 למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים
21 הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה ׀ אֵלֶיךָ [וְנָשׁוּב כ] (וְנָשׁוּבָה ק) חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם	21 השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם
22 כִּי אִם־מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד־מְאֹד	22 כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד