Obadiah (עובדיה) - Abdia 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 זְכֹר יְהוָה מֶה־הָיָה לָנוּ [הַבֵּיט כ] (הַבִּיטָה ק) וּרְאֵה אֶת־חֶרְפָּתֵנוּ	1 Herr, denk daran, was uns geschehen, blick her und sieh unsre Schmach!
2 נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים	2 An Ausländer fiel unser Erbe, unsre Häuser kamen an Fremde.
3 יְתֹומִים הָיִינוּ [אֵין כ] (וְאֵין ק) אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנֹות	3 Wir wurden Waisen, Kinder ohne Vater, unsere Mütter wurden Witwen.
4 מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ	4 Unser Wasser trinken wir für Geld, unser Holz müssen wir bezahlen.
5 עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ יָגַעְנוּ [לֹא כ] (וְלֹא ק) הוּנַח־לָנוּ	5 Wir werden getrieben, das Joch auf dem Nacken, wir sind müde, man versagt uns die Ruhe.
6 מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם	6 Nach Ägypten streckten wir die Hand, nach Assur, um uns mit Brot zu sättigen.
7 אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ [אֵינָם כ] (וְאֵינָם ק) [אֲנַחְנוּ כ] (וַאֲנַחְנוּ ק) עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ	7 Unsere Väter haben gesündigt; sie sind nicht mehr. Wir müssen ihre Sünden tragen.
8 עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם	8 Sklaven herrschen über uns, niemand entreißt uns ihren Händen.
9 בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר	9 Unter Lebensgefahr holen wir unser Brot, bedroht vom Schwert der Wüste.
10 עֹורֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ מִפְּנֵי זַלְעֲפֹות רָעָב	10 Unsere Haut glüht wie ein Ofen von den Gluten des Hungers.
11 נָשִׁים בְּצִיֹּון עִנּוּ בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה	11 Frauen hat man in Zion geschändet, Jungfrauen in den Städten von Juda.
12 שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ	12 Fürsten wurden von Feindeshand gehängt, den Ältesten nahm man die Ehre.
13 בַּחוּרִים טְחֹון נָשָׂאוּ וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ	13 Junge Männer mussten die Handmühlen schleppen, unter der Holzlast brachen Knaben zusammen.
14 זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם	14 Die Alten blieben fern vom Tor, die Jungen vom Saitenspiel.
15 שָׁבַת מְשֹׂושׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ	15 Dahin ist unseres Herzens Freude, in Trauer gewandelt unser Reigen.
16 נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אֹוי־נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ	16 Die Krone ist uns vom Haupt gefallen. Weh uns, wir haben gesündigt.
17 עַל־זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל־אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ	17 Darum ist krank unser Herz, darum sind trüb unsere Augen
18 עַל הַר־צִיֹּון שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ־בֹו׃ פ	18 über den Zionsberg, der verwüstet liegt; Füchse laufen dort umher.
19 אַתָּה יְהוָה לְעֹולָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדֹור	19 Du aber, Herr, bleibst ewig, dein Thron von Geschlecht zu Geschlecht.
20 לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים	20 Warum willst du uns für immer vergessen, uns verlassen fürs ganze Leben?
21 הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה ׀ אֵלֶיךָ [וְנָשׁוּב כ] (וְנָשׁוּבָה ק) חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם	21 Kehre uns, Herr, dir zu, dann können wir uns zu dir bekehren. Erneuere unsere Tage, damit sie werden wie früher.
22 כִּי אִם־מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד־מְאֹד	22 Oder hast du uns denn ganz verworfen, zürnst du uns über alle Maßen?