1 וְזֹאת תֹּורַת הָאָשָׁם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא | 1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא |
2 בִּמְקֹום אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת־הָעֹלָה יִשְׁחֲטוּ אֶת־הָאָשָׁם וְאֶת־דָּמֹו יִזְרֹק עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב | 2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב |
3 וְאֵת כָּל־חֶלְבֹּו יַקְרִיב מִמֶּנּוּ אֵת הָאַלְיָה וְאֶת־הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב | 3 ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב |
4 וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן אֲשֶׁר עַל־הַכְּסָלִים וְאֶת־הַיֹּתֶרֶת עַל־הַכָּבֵד עַל־הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה | 4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה |
5 וְהִקְטִיר אֹתָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה אִשֶּׁה לַיהוָה אָשָׁם הוּא | 5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא |
6 כָּל־זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכְלֶנּוּ בְּמָקֹום קָדֹושׁ יֵאָכֵל קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא | 6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא |
7 כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם תֹּורָה אַחַת לָהֶם הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר־בֹּו לֹו יִהְיֶה | 7 כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה |
8 וְהַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֶת־עֹלַת אִישׁ עֹור הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב לַכֹּהֵן לֹו יִהְיֶה | 8 והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה |
9 וְכָל־מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל־נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל־מַחֲבַת לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לֹו תִהְיֶה | 9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה |
10 וְכָל־מִנְחָה בְלוּלָה־בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו׃ פ | 10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו |
11 וְזֹאת תֹּורַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַיהוָה | 11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה |
12 אִם עַל־תֹּודָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב ׀ עַל־זֶבַח הַתֹּודָה חַלֹּות מַצֹּות בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצֹּות מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן | 12 אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן |
13 עַל־חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנֹו עַל־זֶבַח תֹּודַת שְׁלָמָיו | 13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו |
14 וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל־קָרְבָּן תְּרוּמָה לַיהוָה לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת־דַּם הַשְּׁלָמִים לֹו יִהְיֶה | 14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה |
15 וּבְשַׂר זֶבַח תֹּודַת שְׁלָמָיו בְּיֹום קָרְבָּנֹו יֵאָכֵל לֹא־יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר | 15 ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר |
16 וְאִם־נֶדֶר ׀ אֹו נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנֹו בְּיֹום הַקְרִיבֹו אֶת־זִבְחֹו יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנֹּותָר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל | 16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל |
17 וְהַנֹּותָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף | 17 והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף |
18 וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר־זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתֹו לֹא יֵחָשֵׁב לֹו פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא | 18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא |
19 וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר־יִגַּע בְּכָל־טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף וְהַבָּשָׂר כָּל־טָהֹור יֹאכַל בָּשָׂר | 19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר |
20 וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָה וְטֻמְאָתֹו עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ | 20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה |
21 וְנֶפֶשׁ כִּי־תִגַּע בְּכָל־טָמֵא בְּטֻמְאַת אָדָם אֹו ׀ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אֹו בְּכָל־שֶׁקֶץ טָמֵא וְאָכַל מִבְּשַׂר־זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ׃ פ | 21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה |
22 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר | 22 וידבר יהוה אל משה לאמר |
23 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כָּל־חֵלֶב שֹׁור וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ | 23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו |
24 וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל־מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ | 24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו |
25 כִּי כָּל־אֹכֵל חֵלֶב מִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַיהוָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מֵעַמֶּיהָ | 25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה |
26 וְכָל־דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מֹושְׁבֹתֵיכֶם לָעֹוף וְלַבְּהֵמָה | 26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה |
27 כָּל־נֶפֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַל כָּל־דָּם וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ׃ פ | 27 כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה |
28 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר | 28 וידבר יהוה אל משה לאמר |
29 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַמַּקְרִיב אֶת־זֶבַח שְׁלָמָיו לַיהוָה יָבִיא אֶת־קָרְבָּנֹו לַיהוָה מִזֶּבַח שְׁלָמָיו | 29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו |
30 יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהוָה אֶת־הַחֵלֶב עַל־הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתֹו תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה | 30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה |
31 וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת־הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו | 31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו |
32 וְאֵת שֹׁוק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם | 32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם |
33 הַמַּקְרִיב אֶת־דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת־הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לֹו תִהְיֶה שֹׁוק הַיָּמִין לְמָנָה | 33 המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה |
34 כִּי אֶת־חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת ׀ שֹׁוק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק־עֹולָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל | 34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל |
35 זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו מֵאִשֵּׁי יְהוָה בְּיֹום הִקְרִיב אֹתָם לְכַהֵן לַיהוָה | 35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה |
36 אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לָתֵת לָהֶם בְּיֹום מָשְׁחֹו אֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֻקַּת עֹולָם לְדֹרֹתָם | 36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם |
37 זֹאת הַתֹּורָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים | 37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים |
38 אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיֹום צַוֹּתֹו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת־קָרְבְּנֵיהֶם לַיהוָה בְּמִדְבַּר סִינָי׃ פ | 38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני |