Joel (יואל) - Gioele 14

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 כִּי יְרַחֵם יְהוָה אֶת־יַעֲקֹב וּבָחַר עֹוד בְּיִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָם עַל־אַדְמָתָם וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל־בֵּית יַעֲקֹב	1 כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב
2 וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל־מְקֹומָם וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית־יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת יְהוָה לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחֹות וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם׃ ס	2 ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם
3 וְהָיָה בְּיֹום הָנִיחַ יְהוָה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן־הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד־בָּךְ	3 והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך
4 וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל־מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה	4 ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה
5 שָׁבַר יְהוָה מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים	5 שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים
6 מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה רֹדֶה בָאַף גֹּויִם מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ	6 מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך
7 נָחָה שָׁקְטָה כָּל־הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה	7 נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה
8 גַּם־בְּרֹושִׁים שָׂמְחוּ לְךָ אַרְזֵי לְבָנֹון מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא־יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ	8 גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו
9 שְׁאֹול מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בֹּואֶךָ עֹורֵר לְךָ רְפָאִים כָּל־עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאֹותָם כֹּל מַלְכֵי גֹויִם	9 שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים
10 כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ גַּם־אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמֹונוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ	10 כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת
11 הוּרַד שְׁאֹול גְאֹונֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תֹּולֵעָה	11 הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה
12 אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חֹולֵשׁ עַל־גֹּויִם	12 איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים
13 וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכֹוכְבֵי־אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר־מֹועֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפֹון	13 ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון
14 אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיֹון	14 אעלה על במתי עב אדמה לעליון
15 אַךְ אֶל־שְׁאֹול תּוּרָד אֶל־יַרְכְּתֵי־בֹור	15 אך אל שאול תורד אל ירכתי בור
16 רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבֹּונָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכֹות	16 ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות
17 שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא־פָתַח בָּיְתָה	17 שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה
18 כָּל־מַלְכֵי גֹויִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבֹוד אִישׁ בְּבֵיתֹו	18 כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו
19 וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יֹורְדֵי אֶל־אַבְנֵי־בֹור כְּפֶגֶר מוּבָס	19 ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס
20 לֹא־תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי־אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא־יִקָּרֵא לְעֹולָם זֶרַע מְרֵעִים	20 לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים
21 הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבֹותָם בַּל־יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי־תֵבֵל עָרִים	21 הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים
22 וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם־יְהוָה	22 וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה
23 וְשַׂמְתִּיהָ לְמֹורַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי־מָיִם וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ פ	23 ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות
24 נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר אִם־לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם	24 נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום
25 לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל־הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלֹּו וְסֻבֳּלֹו מֵעַל שִׁכְמֹו יָסוּר	25 לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור
26 זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל־כָּל־הָאָרֶץ וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל־כָּל־הַגֹּויִם	26 זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים
27 כִּי־יְהוָה צְבָאֹות יָעָץ וּמִי יָפֵר וְיָדֹו הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה׃ פ	27 כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה
28 בִּשְׁנַת־מֹות הַמֶּלֶךְ אָחָז הָיָה הַמַּשָּׂא הַזֶּה	28 בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה
29 אַל־תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי־מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיֹו שָׂרָף מְעֹופֵף	29 אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף
30 וְרָעוּ בְּכֹורֵי דַלִּים וְאֶבְיֹונִים לָבֶטַח יִרְבָּצוּ וְהֵמַתִּי בָרָעָב שָׁרְשֵׁךְ וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג	30 ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג
31 הֵילִילִי שַׁעַר זַעֲקִי־עִיר נָמֹוג פְּלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי מִצָּפֹון עָשָׁן בָּא וְאֵין בֹּודֵד בְּמֹועָדָיו	31 הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו
32 וּמַה־יַּעֲנֶה מַלְאֲכֵי־גֹוי כִּי יְהוָה יִסַּד צִיֹּון וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמֹּו׃ ס	32 ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו