Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר	1 Respondens autem Sophar Naamathites, dixit :
2 הֲרֹב דְּבָרִים לֹא יֵעָנֶה וְאִם־אִישׁ שְׂפָתַיִם יִצְדָּק	2 Numquid qui multa loquitur, non et audiet ? aut vir verbosus justificabitur ?
3 בַּדֶּיךָ מְתִים יַחֲרִישׁו וַתִּלְעַג וְאֵין מַכְלִם	3 Tibi soli tacebunt homines ? et cum ceteros irriseris, a nullo confutaberis ?
4 וַתֹּאמֶר זַךְ לִקְחִי וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ	4 Dixisti enim : Purus est sermo meus, et mundus sum in conspectu tuo.
5 וְאוּלָם מִי־יִתֵּן אֱלֹוהַּ דַּבֵּר וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּךְ	5 Atque utinam Deus loqueretur tecum, et aperiret labia sua tibi,
6 וְיַגֶּד־לְךָ ׀ תַּעֲלֻמֹות חָכְמָה כִּי־כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה וְדַע כִּי־יַשֶּׁה לְךָ אֱלֹוהַ מֵעֲוֹנֶךָ	6 ut ostenderet tibi secreta sapientiæ, et quod multiplex esset lex ejus : et intelligeres quod multo minora exigaris ab eo quam meretur iniquitas tua !
7 הַחֵקֶר אֱלֹוהַ תִּמְצָא אִם עַד־תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא	7 Forsitan vestigia Dei comprehendes, et usque ad perfectum Omnipotentem reperies ?
8 גָּבְהֵי מַיִם מַה־תִּפְעָל עֲמֻקָּה מִשְּׁאֹול מַה־תֵּדָע	8 Excelsior cælo est, et quid facies ? profundior inferno, et unde cognosces ?
9 אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי־יָם	9 Longior terra mensura ejus, et latior mari.
10 אִם־יַחֲלֹף וְיַסְגִּיר וְיַקְהִיל וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ	10 Si subverterit omnia, vel in unum coarctaverit, quis contradicet ei ?
11 כִּי־הוּא יָדַע מְתֵי־שָׁוְא וַיַּרְא־אָוֶן וְלֹא יִתְבֹּונָן	11 Ipse enim novit hominum vanitatem ; et videns iniquitatem, nonne considerat ?
12 וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד	12 Vir vanus in superbiam erigitur, et tamquam pullum onagri se liberum natum putat.
13 אִם־אַתָּה הֲכִינֹותָ לִבֶּךָ וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּךָ	13 Tu autem firmasti cor tuum, et expandisti ad eum manus tuas.
14 אִם־אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ וְאַל־תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה	14 Si iniquitatem quæ est in manu tua abstuleris a te, et non manserit in tabernaculo tuo injustitia,
15 כִּי־אָז ׀ תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם וְהָיִיתָ מֻצָק וְלֹא תִירָא	15 tunc levare poteris faciem tuam absque macula ; et eris stabilis, et non timebis.
16 כִּי־אַתָּה עָמָל תִּשְׁכָּח כְּמַיִם עָבְרוּ תִזְכֹּר	16 Miseriæ quoque oblivisceris, et quasi aquarum quæ præterierunt recordaberis.
17 וּמִצָּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד תָּעֻפָה כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה	17 Et quasi meridianus fulgor consurget tibi ad vesperam ; et cum te consumptum putaveris, orieris ut lucifer.
18 וּבָטַחְתָּ כִּי־יֵשׁ תִּקְוָה וְחָפַרְתָּ לָבֶטַח תִּשְׁכָּב	18 Et habebis fiduciam, proposita tibi spe : et defossus securus dormies.
19 וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד וְחִלּוּ פָנֶיךָ רַבִּים	19 Requiesces, et non erit qui te exterreat ; et deprecabuntur faciem tuam plurimi.
20 וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנֹוס אָבַד מִנְהֶם וְתִקְוָתָם מַפַּח־נָפֶשׁ׃ פ	20 Oculi autem impiorum deficient, et effugium peribit ab eis : et spes illorum abominatio animæ.