Divrei Hayamim (דברי הימים) - 2 Cronache 33

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 בֶּן־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכֹו וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם	1 Manassé avait 12 ans quand il monta sur le trône, et il régna 55 ans à Jérusalem.
2 וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּתֹועֲבֹות הַגֹּויִם אֲשֶׁר הֹורִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל	2 Il fit ce qui est mal au regard de Yahvé, suivant les pratiques honteuses des nations que Yahvé avait dépossédées devant les Israélites.
3 וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת־הַבָּמֹות אֲשֶׁר נִתַּץ יְחִזְקִיָּהוּ אָבִיו וַיָּקֶם מִזְבְּחֹות לַבְּעָלִים וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרֹות וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל־צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם	3 Il rebâtit les Hauts-Lieux que son père Ézékias avait détruits, il éleva des autels aux Baals, il dressa des pieux sacrés, il se prosterna devant toute l’Armée des cieux et les servit.
4 וּבָנָה מִזְבְּחֹות בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם יִהְיֶה־שְּׁמִי לְעֹולָם	4 Il construisit des autels dans la Maison dont Yahvé lui-même avait dit: “Mon Nom sera pour toujours à Jérusalem.”
5 וַיִּבֶן מִזְבְּחֹות לְכָל־צְבָא הַשָּׁמָיִם בִּשְׁתֵּי חַצְרֹות בֵּית־יְהוָה	5 Il construisit des autels pour toute l’Armée des cieux dans les deux cours de la Maison de Yahvé.
6 וְהוּא הֶעֱבִיר אֶת־בָּנָיו בָּאֵשׁ בְּגֵי בֶן־הִנֹּם וְעֹונֵן וְנִחֵשׁ וְכִשֵּׁף וְעָשָׂה אֹוב וְיִדְּעֹונִי הִרְבָּה לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסֹו	6 Il sacrifia ses fils par le feu dans la vallée de Ben-Hinnom. Il pratiqua l’astrologie, la divination, la sorcellerie, il eut recours à ceux qui évoquent les morts et aux devins. Que de fois n’a-t-il pas provoqué la colère de Dieu en faisant le mal sous son regard!
7 וַיָּשֶׂם אֶת־פֶּסֶל הַסֶּמֶל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֶל־דָּוִיד וְאֶל־שְׁלֹמֹה בְנֹו בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת־שְׁמִי לְעֵילֹום	7 Il avait fait une statue de monstre sacré, il la plaça dans ce Temple dont Dieu lui-même avait dit à David et à son fils Salomon: “Je mettrai mon Nom pour toujours dans ce Temple, dans Jérusalem que j’ai choisie parmi toutes les tribus d’Israël.
8 וְלֹא אֹוסִיף לְהָסִיר אֶת־רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֶעֱמַדְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם רַק ׀ אִם־יִשְׁמְרוּ לַעֲשֹׂות אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוִּיתִים לְכָל־הַתֹּורָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים בְּיַד־מֹשֶׁה	8 Si Israël veille à observer tout ce que je lui ai commandé selon toute la Loi, les ordonnances et les règles données par Moïse, je ne conduirai plus ses pas loin du pays que j’ai donné à leurs pères.”
9 וַיֶּתַע מְנַשֶּׁה אֶת־יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לַעֲשֹׂות רָע מִן־הַגֹּויִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ	9 Mais Manassé égara Juda et les habitants de Jérusalem; il les amena à pratiquer le mal comme les nations que Yahvé avait anéanties devant les Israélites.
10 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מְנַשֶּׁה וְאֶל־עַמֹּו וְלֹא הִקְשִׁיבוּ	10 Yahvé parla bien à Manassé et à son peuple, mais ils n’y prêtèrent aucune attention.
11 וַיָּבֵא יְהוָה עֲלֵיהֶם אֶת־שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת־מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיֹּולִיכֻהוּ בָּבֶלָה	11 Yahvé envoya contre eux les chefs de l’armée du roi d’Assyrie. Ils immobilisèrent Manassé avec des crocs, ils le lièrent avec une double chaîne de bronze et l’emmenèrent à Babylone.
12 וּכְהָצֵר לֹו חִלָּה אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו	12 Du fond de sa misère, il attendrit Yahvé son Dieu, il s’humilia sincèrement devant le Dieu de ses pères,
13 וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לֹו וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתֹו וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתֹו וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים	13 il le pria et fut écouté. Yahvé écouta ses supplications et le ramena à Jérusalem dans son royaume, et Manassé reconnut que seul Yahvé est Dieu.
14 וְאַחֲרֵי־כֵן בָּנָה חֹומָה חִיצֹונָה ׀ לְעִיר־דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחֹון בַּנַּחַל וְלָבֹוא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד וַיָּשֶׂם שָׂרֵי־חַיִל בְּכָל־הֶעָרִים הַבְּצֻרֹות בִּיהוּדָה	14 Après cela il reconstruisit la muraille extérieure de la Cité de David, à l’ouest de Guihon, dans le ravin. Ce rempart faisait le tour de l’Ophel et atteignait l’entrée de la porte des Poissons, Manassé le suréleva beaucoup. Il plaça des chefs de guerre dans toutes les villes fortifiées de Juda.
15 וַיָּסַר אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וְאֶת־הַסֶּמֶל מִבֵּית יְהוָה וְכָל־הַמִּזְבְּחֹות אֲשֶׁר בָּנָה בְּהַר בֵּית־יְהוָה וּבִירוּשָׁלִָם וַיַּשְׁלֵךְ חוּצָה לָעִיר	15 Il fit disparaître de la Maison de Yahvé les dieux étrangers et l’idole du monstre sacré, il enleva tous les autels qu’il avait construits sur la montagne de la Maison de Yahvé ou dans Jérusalem: il fit tout jeter hors de la ville.
16 [וַיָּכֶן כ] (וַיִּבֶן ק) אֶת־מִזְבַּח יְהוָה וַיִּזְבַּח עָלָיו זִבְחֵי שְׁלָמִים וְתֹודָה וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לַעֲבֹוד אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל	16 Il restaura l’autel de Yahvé, il y offrit des sacrifices de communion et d’actions de grâces et il donna ordre aux Judéens de servir Yahvé, Dieu d’Israël.
17 אֲבָל עֹוד הָעָם זֹבְחִים בַּבָּמֹות רַק לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם	17 Le peuple continua bien d’offrir des sacrifices sur les Hauts-Lieux, mais seulement en l’honneur de Yahvé son Dieu.
18 וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה וּתְפִלָּתֹו אֶל־אֱלֹהָיו וְדִבְרֵי הַחֹזִים הַמְדַבְּרִים אֵלָיו בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנָּם עַל־דִּבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל	18 Le reste des actes de Manassé, sa prière à Dieu, les paroles des voyants qui lui parlèrent au nom de Yahvé, Dieu d’Israël, se trouvent dans les actes des rois d’Israël.
19 וּתְפִלָּתֹו וְהֵעָתֶר־לֹו וְכָל־חַטָּאתֹו וּמַעְלֹו וְהַמְּקֹמֹות אֲשֶׁר בָּנָה בָהֶם בָּמֹות וְהֶעֱמִיד הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים לִפְנֵי הִכָּנְעֹו הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי חֹוזָי	19 Sa prière et comment il fut exaucé, tout son péché et toute son infidélité, les endroits où il éleva des Hauts-Lieux, des pieux sacrés et des idoles avant de s’humilier, cela est écrit dans les actes de Hozaï.
20 וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בֵּיתֹו וַיִּמְלֹךְ אָמֹון בְּנֹו תַּחְתָּיו׃ פ	20 Manassé se coucha avec ses pères et on l’enterra dans le jardin de son palais. Son fils Amon régna à sa place.
21 בֶּן־עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמֹון בְּמָלְכֹו וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם	21 Amon avait 22 ans lorsqu’il monta sur le trône, il régna deux ans à Jérusalem.
22 וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו וּלְכָל־הַפְּסִילִים אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו זִבַּח אָמֹון וַיַּעַבְדֵם	22 Il fit ce qui est mal au regard de Yahvé, comme l’avait fait son père Manassé. Amon offrit des sacrifices à toutes les idoles qu’avait faites son père Manassé, il les servit.
23 וְלֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יְהוָה כְּהִכָּנַע מְנַשֶּׁה אָבִיו כִּי הוּא אָמֹון הִרְבָּה אַשְׁמָה	23 Mais, contrairement à son père Manassé, il ne s’humilia pas devant Yahvé: il accumula les fautes.
24 וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו וַיְמִיתֻהוּ בְּבֵיתֹו	24 Ses serviteurs conspirèrent contre lui et l’assassinèrent dans son palais.
25 וַיַּכּוּ עַם־הָאָרֶץ אֵת כָּל־הַקֹּשְׁרִים עַל־הַמֶּלֶךְ אָמֹון וַיַּמְלִיכוּ עַם־הָאָרֶץ אֶת־יֹאשִׁיָּהוּ בְנֹו תַּחְתָּיו׃ פ	25 Mais le peuple-du-pays mit à mort tous ceux qui avaient conspiré contre le roi Amon; on établit son fils Josias comme roi à sa place.