Vangelo secondo Luca 2

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Factum est autem, in diebus il lis exiit edictum a Caesare Au gusto, utdescriberetur universus orbis.	1 וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַתֵּצֵא פְּקֻדָּה מֵאֵת הַקֵּיסַר אוֹגוּסְטוֹס לִסְפֹּר אֶת־כָּל־ישְׁבֵי תֵבֵל
2 Haec descriptio prima facta est praeside SyriaeQuirino.	2 וְזֶה הַמִּפְקָד הָיָה הָרִאשׁוֹן בִּהְיוֹת קוּרִינִיּוֹס שַׁלִּיט בְּסוּרְיָא
3 Et ibant omnes, ut profiterentur, singuli in suam civitatem.	3 וַיֵּלְכוּ כֻלָּם לְהִתְפָּקֵד אִישׁ לְעִירוֹ
4 Ascendit autem et Ioseph a Galilaea de civitate Nazareth in Iudaeam in civitatemDavid, quae vocatur Bethlehem, eo quod esset de domo et familia David,	4 וַיַּעַל גַּם־יוֹסֵף מִן־הַגָּלִיל מֵעִיר נְצֶרֶת אֶל־יְהוּדָה לְעִיר דָּוִד הַנִּקְרָאָה בֵית־לָחֶם כִּי־הָיָה מִבֵּית דָּוִד וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ
5 utprofiteretur cum Maria desponsata sibi, uxore praegnante.	5 לְהִתְפָּקֵד עִם־מִרְיָם הַמְאֹרָשָׂה לוֹ וְהִיא הָרָה
6 Factum est autem,cum essent ibi, impleti sunt dies, ut pareret,	6 וַיְהִי בִהְיוֹתָם שָׁם וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת
7 et peperit filium suumprimogenitum; et pannis eum involvit et reclinavit eum in praesepio, quia nonerat eis locus in deversorio.	7 וַתֵּלֶד אֶת־בְּנָהּ הַבְּכוֹר וַתְּחַתְּלֵהוּ וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בָאֵבוּס כִּי לֹא־הָיָה לָהֶם מָקוֹם בַּמָּלוֹן
8 Et pastores erant in regione eadem vigilantes et custodientes vigilias noctissupra gregem suum.	8 וְרֹעִים הָיוּ בָאָרֶץ הַהִיא לָנִים בַּשָּׂדֶה וְשֹׁמְרִים אֶת־מִשְׁמְרוֹת הַלַּיְלָה בְּעֶדְרָם
9 Et angelus Domini stetit iuxta illos, et claritas Dominicircumfulsit illos, et timuerunt timore magno.	9 וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִצָּב עֲלֵיהֶם וּכְבוֹד יְהוָֹה הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם מִסָּבִיב וַיִּירְאוּ יִרְאָה גְדוֹלָה
10 Et dixit illis angelus: “Nolite timere; ecce enim evangelizo vobis gaudium magnum, quod erit omni populo,	10 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירָאוּ כִּי הִנְנִי מְבַשֵּׂר אֶתְכֶם שִׂמְחָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל־הָעָם
11 quia natus est vobis hodie Salvator, qui est Christus Dominus, in civitateDavid.	11 כִּי הַיּוֹם יֻלַּד לָכֶם בְּעִיר דָּוִד מוֹשִׁיעַ אֲשֶׁר הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן
12 Et hoc vobis signum: invenietis infantem pannis involutum et positumin praesepio ”.	12 וְזֶה לָכֶם הָאוֹת תִּמְצְאוּן יֶלֶד מָחְתָּל וּמֻנָּח בָּאֵבוּס
13 Et subito facta est cum angelo multitudo militiae caelestislaudantium Deum et dicentium:	13 וַיְהִי פִתְאֹם אֵצֶל הַמַּלְאָךְ הֲמוֹן צְבָא הַשָּׁמָיִם וְהֵם מְשַׁבְּחִים אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֹמְרִים
14 “ Gloria in altissimis Deo, et super terram pax in hominibus bonae voluntatis ”.	14 כָּבוֹד בַּמְּרוֹמִים לֵאלֹהִים וּבָאָרֶץ שָׁלוֹם בִּבְנֵי אָדָם רְצוֹנוֹ
15 Et factum est, ut discesserunt ab eis angeli in caelum, pastores loquebanturad invicem: “ Transeamus usque Bethlehem et videamus hoc verbum, quod factumest, quod Dominus ostendit nobis ”.	15 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָלוּ מֵעֲלֵיהֶם הַמַּלְאָכִים הַשָּׁמָיְמָה וַיֹּאמְרוּ הָרֹעִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ נַעְבְּרָה־נָּא עַד בֵּית־לֶחֶם וְנִרְאֶה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר הוֹדִיעָנוּ יְהוָֹה
16 Et venerunt festinantes et inveneruntMariam et Ioseph et infantem positum in praesepio.	16 וַיְמַהֲרוּ לָבוֹא וַיִּמְצְאוּ אֶת־מִרְיָם וְאֶת־יוֹסֵף וְאֶת־הַיֶּלֶד שֹׁכֵב בָּאֵבוּס
17 Videntes autem notumfecerunt verbum, quod dictum erat illis de puero hoc.	17 וַיִּרְאוּ וַיַּשְׁמִיעוּ אֶת־הַדָּבָר הַנֶּאֱמָר אֲלֵיהֶם עַל־הַיֶּלֶד הַזֶּה
18 Et omnes, quiaudierunt, mirati sunt de his, quae dicta erant a pastoribus ad ipsos.	18 וְכָל־הַשֹּׁמְעִים תָּמְהוּ עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ אֲלֵיהֶם הָרֹעִים
19 Mariaautem conservabat omnia verba haec conferens in corde suo.	19 וּמִרְיָם שָׁמְרָה אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתְּחַשְּׁבֵם בְּלִבָּהּ
20 Et reversi sunt pastores glorificantes et laudantes Deum in omnibus, quaeaudierant et viderant, sicut dictum est ad illos.	20 וַיָּשׁוּבוּ הָרֹעִים מְהַלְלִים וּמְשַׁבְּחִים אֶת־הָאֱלֹהִים עַל־כֹּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְרָאוּ כְּפִי־אֲשֶׁר נֶאֱמַר אֲלֵיהֶם
21 Et postquam consummati sunt dies octo, ut circumcideretur, vocatum est nomeneius Iesus, quod vocatum est ab angelo, priusquam in utero conciperetur.	21 וַיְהִי בִּמְלֹאת לַיֶּלֶד שְׁמֹנָה יָמִים וַיִּמּוֹל וַיִּקָּרֵא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ כַּשֵּׁם אֲשֶׁר קָרָא־לוֹ הַמַּלְאָךְ בְּטֶרֶם הֹרָה בַבָּטֶן
22 Et postquam impleti sunt dies purgationis eorum secundum legem Moysis,tulerunt illum in Hierosolymam, ut sisterent Domino,	22 וַיִּמְלְאוּ יְמֵי טָהֳרָהּ לְפִי תּוֹרַת משֶׁה וַיַּעֲלֻהוּ לִירוּשָׁלַיִם לְהַעֲמִידוֹ לִפְנֵי יְהוָֹה
23 sicut scriptum est inlege Domini: “ Omne masculinum adaperiens vulvam sanctum Domino vocabitur ”,	23 כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּתוֹרַת יְהוָֹה כָּל־זָכָר פֶּטֶר רֶחֶם יִקָּרֵא קֹדֶשׁ לַיהוָֹה
24 et ut darent hostiam secundum quod dictum est in lege Domini: par turturumaut duos pullos columbarum.	24 וְלָתֵת קָרְבָּן כָּאָמוּר בְּתוֹרַת יְהוָֹה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה
25 Et ecce homo erat in Ierusalem, cui nomen Simeon, et homo iste iustus ettimoratus, exspectans consolationem Israel, et Spiritus Sanctus erat super eum;	25 וְהִנֵּה אִישׁ הָיָה בִירוּשָׁלַיִם וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן וְהוּא אִישׁ צַדִּיק וְחָסִיד מְחַכֶּה לְנֶחָמַת יִשְׂרָאֵל וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיָה עָלָיו
26 et responsum acceperat ab Spiritu Sancto non visurum se mortem nisi priusvideret Christum Domini.	26 וְלוֹ נִגְלָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יִרְאֶה־מָּוֶת עַד־רְאוֹתוֹ אֶת־מְשִׁיחַ יְהוָֹה
27 Et venit in Spiritu in templum. Et cum inducerentpuerum Iesum parentes eius, ut facerent secundum consuetudinem legis pro eo,	27 וַיָּבֹא בָרוּחַ אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵבִיאוּ הוֹרָיו אֶת־הַיֶּלֶד יֵשׁוּעַ לַעֲשׂוֹת עָלָיו כְּמִשְׁפַּט הַתּוֹרָה
28 et ipse accepit eum in ulnas suas et benedixit Deum et dixit:	28 וַיִּקָּחֵהוּ עַל־זְרֹעוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר
29 “ Nunc dimittis servum tuum, Domine, secundum verbum tuum in pace,	29 עַתָּה תִּפְטַר אֶת־עַבְדֶּךָ כִּדְבָרְךָ אֲדֹנָי בְּשָׁלוֹם
30 quia viderunt oculi mei salutare tuum,	30 כִּי־רָאוּ עֵינַי אֶת־יְשׁוּעָתֶךָ
31 quod parasti ante faciem omnium populorum,	31 אֲשֶׁר הֲכִינוֹתָ לִפְנֵי כָּל־הָעַמִּים
32 lumen ad revelationem gentium et gloriam plebis tuae Israel ”.	32 אוֹר לְגַלּוֹת עֵינֵי הַגּוֹיִם וְתִפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
33 Et erat pater eius et mater mirantes super his, quae dicebantur de illo.	33 וְיוֹסֵף וְאִמּוֹ תְּמֵהִים עַל־הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים עָלָיו
34 Et benedixit illis Simeon et dixit ad Mariam matrem eius: “ Ecce positus esthic in ruinam et resurrectionem multorum in Israel et in signum, cuicontradicetur	34 וַיְבָרֶךְ אוֹתָם שִׁמְעוֹן וַיֹּאמֶר אֶל־מִרְיָם אִמּוֹ הִנֵּה־זֶה מוּסָּד לִנְפִילָה וְלִתְקוּמָה לְרַבִּים בִּיִשְׂרָאֵל וּלְאוֹת מְרִיבָה
35 — et tuam ipsius animam pertransiet gladius — ut revelenturex multis cordibus cogitationes ”.	35 וְגַם־בְּנַפְשֵׁךְ תַּחְתֹּר חָרֶב לְמַעַן תִּגָּלֶינָה מַחְשְׁבוֹת לְבַב רַבִּים
36 Et erat Anna prophetissa, filia Phanuel, de tribu Aser. Haec processerat indiebus multis et vixerat cum viro annis septem a virginitate sua;	36 וַתְּהִי־שָׁם חַנָּה אִשָּׁה נְבִיאָה בַּת־פְּנוּאֵל מִשֵּׁבֶט אָשֵׁר וְהִיא בָּאָה בַיָּמִים וְחָיְתָה עִם־בַּעְלָהּ שֶׁבַע שָׁנִים אַחֲרֵי בְתוּלֶיהָ
37 et haecvidua usque ad annos octoginta quattuor, quae non discedebat de templo, ieiuniiset obsecrationibus serviens nocte ac die.	37 וְהִיא אַלְמָנָה כְּאַרְבַּע וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְלֹא מָשָׁה מִן־הַמִּקְדָּשׁ וּבְצוֹם וּבְתַחֲנוּנִים עָבְדָה אֶת־הָאֱלֹהִים לַיְלָה וָיוֹם
38 Et haec ipsa hora superveniensconfitebatur Deo et loquebatur de illo omnibus, qui exspectabant redemptionemIerusalem.	38 וַתָּקָם בַּשָּׁעָה הַהִיא וַתִּגַּשׁ לְהֹדוֹת לַיהוָֹה וַתְּדַבֵּר עָלָיו בְּאָזְנֵי כָּל־הַמְחַכִּים לַגְּאֻלָּה בִּירוּשָׁלָיִם
39 Et ut perfecerunt omnia secundum legem Domini, reversi sunt in Galilaeam incivitatem suam Nazareth.	39 וַיְכַלּוּ אֶת־הַכֹּל כְּפִי־תוֹרַת יְהוָֹה וַיָּשׁוּבוּ הַגָּלִילָה אֶל־נְצֶרֶת עִירָם
40 Puer autem crescebat et confortabatur plenussapientia; et gratia Dei erat super illum.	40 וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיֶּחֱזַק בָּרוּחַ וַיִּמָּלֵא חָכְמָה וְחֶסֶד אֱלֹהִים עִמּוֹ
41 Et ibant parentes eius per omnes annos in Ierusalem in die festo Paschae.	41 וְעָלוּ הוֹרָיו יְרוּשָׁלַיִם שָׁנָה בְשָׁנָה לְחַג הַפָּסַח
42 Et cum factus esset annorum duodecim, ascendentibus illis secundum consuetudinemdiei festi,	42 וַיְהִי בִּהְיוֹתוֹ בֶּן־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיַּעֲלוּ יְרוּשָׁלַיִם כְּמִשְׁפַּט הֶחָג
43 consummatisque diebus, cum redirent, remansit puer Iesus inIerusalem, et non cognoverunt parentes eius.	43 וַיְמַלְאוּ אֶת־הַיָּמִים וַיָּשׁוּבוּ וַיִּוָּתֵר יֵשׁוּעַ הַנַּעַר בִּירוּשָׁלַיִם וְיוֹסֵף וְאִמּוֹ לֹא יָדָעוּ
44 Existimantes autem illum esse incomitatu, venerunt iter diei et requirebant eum inter cognatos et notos;	44 וַיַּחְשְׁבוּ כִּי־עִם־חֶבֶל הָאֹרְחִים הוּא וַיֵּלְכוּ כְּדֶרֶךְ יוֹם וַיְבַקְשֻׁהוּ בֵּין הַקְּרוֹבִים וְהַמְיֻדָּעִים
45 etnon invenientes regressi sunt in Ierusalem requirentes eum.	45 וְלֹא מְצָאֻהוּ וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלַיִם לְבַקְשׁוֹ
46 Et factum est,post triduum invenerunt illum in templo sedentem in medio doctorum, audientemillos et interrogantem eos;	46 וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים וַיִּמְצָאֻהוּ בַּמִּקְדָשׁ ישֵׁב בְּתוֹךְ הַמּוֹרִים שֹׁמֵעַ אֲלֵיהֶם וְשֹׁאֵל אֹתָם
47 stupebant autem omnes, qui eum audiebant, superprudentia et responsis eius.	47 וְכָל־הַשֹּׁמְעִים אֵלָיו הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל־שִׂכְלוֹ וְעַל־תְּשׁוּבֹתָיו
48 Et videntes eum admirati sunt, et dixit Mater eius ad illum: “ Fili, quid fecisti nobis sic? Ecce pater tuus et ego dolentesquaerebamus te ”.	48 וַיְהִי כִרְאוֹתָם אֹתוֹ וַיֶּחֱרָדוּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִמּוֹ בְּנִי מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ לָּנוּ הִנֵּה אָבִיךָ וְאָנֹכִי בְּעַצְּבַת־לֵב בִּקַּשְׁנוּךָ
49 Et ait ad illos: “ Quid est quod me quaerebatis?Nesciebatis quia in his, quae Patris mei sunt, oportet me esse? ”.	49 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה זֶּה בִּקַּשְׁתֶּם אֹתִי הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי עָלַי לִהְיוֹת בַּאֲשֶׁר לְאָבִי
50 Et ipsinon intellexerunt verbum, quod locutus est ad illos.	50 וְהֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם
51 Et descendit cum eis et venit Nazareth et erat subditus illis. Et mater eiusconservabat omnia verba in corde suo.	51 וַיֵּרֶד אִתָּם וַיָּבֹא אֶל־נְצָרֶת וַיִּכָּנַע לָהֶם וְאִמּוֹ שָׁמְרָה בְלִבָּהּ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
52 Et Iesus proficiebat sapientia etaetate et gratia apud Deum et homines.	52 וְיֵשׁוּעַ הֹלֵךְ וְגָדֵל בְּחָכְמָה וּבְקוֹמָה וּבְחֵן עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים