Shoftim (שופטים) - Giudici 5

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר	1 In that day Debbora and Barac son of Abinoem sung, and said:
2 בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה	2 O you of Israel, that have willingly offered your lives to danger, bless the Lord.
3 שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל	3 Hear, O ye kings, give ear, ye princes: It is I, it is I, that will sing to the Lord, I will sing to the Lord the God of Israel.
4 יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים	4 O Lord, when thou wentest out of Seir, and passedst by the regions of Edom, the earth trembled, and the heavens dropped water.
5 הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל	5 The mountains melted before the face of the Lord, and Sinai before the face of the Lord the God of Israel.
6 בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות	6 In the days of Samgar the son of Anath, in the days of Jahel the paths rested: and they that went by them, walked through by-ways.
7 חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל	7 The valiant men ceased, and rested in Israel: until Debbora arose, a mother arose in Israel.
8 יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל	8 The Lord chose new wars, and he himself overthrew the gates of the enemies: a shield and spear was not seen among forty thousand of Israel.
9 לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה	9 My heart loveth the princes of Israel: O you that of your own good will offered yourselves to danger, bless the Lord.
10 רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו	10 Speak, you that ride upon fair asses, and you that sit in judgment, and walk in the way.
11 מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה	11 Where the chariots were dashed together, and the army of the enemies was choked, there let the justices of the Lord be rehearsed, and his clemency towards the brave men of Israel: then the people of the Lord went down to the gates, and obtained the sovereignty.
12 עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם	12 Arise, arise, O Debbora, arise, arise, and utter a canticle. Arise, Barac, and take hold of thy captives, O son of Abinoem.
13 אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים	13 The remnants of the people are saved, the Lord hath fought among the valiant ones.
14 מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר	14 Out of Ephraim he destroyed them into Amalec, and after him out of Benjamin into thy people, O Amalec: Out of Machir there came down princes, and out of Zabulon they that led the army to fight.
15 ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב	15 The captains of Issachar were with Debbora, and followed the steps of Barac, who exposed himself to danger, as one going headlong, and into a pit. Ruben being divided against himself, there was found a strife of courageous men.
16 למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב	16 Why dwellest thou between two borders, that thou mayest hear the bleatings of the flocks? Ruben being divided against himself, there was found a strife of courageous men.
17 גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון	17 Galaad rested beyond the Jordan, and Dan applied himself to ships: Aser dwelt on the sea shore, and abode in the havens.
18 זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה	18 But Zabulon and Nephtali offered their lives to death in the region of Merome.
19 באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו	19 The kings came and fought, the kings of Chanaan fought in Thanach by the waters of Mageddo, and yet they took no spoils.
20 מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא	20 War from heaven was made against them, the stars remaining in their order and courses fought against Sisara.
21 נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז	21 The torrent of Cison dragged their carcasses, the torrent of Cadumim, the torrent of Cisoii: tread thou, my soul, upon the strong ones.
22 אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו	22 The hoofs of the horses were broken whilst the stoutest of the enemies fled amain, and fell headlong down.
23 אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים	23 Curse ye the land of Meroz, said the angel of the Lord: curse the inhabitants thereof, because they came not to the help of the Lord, to help his most valiant men.
24 תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך	24 Blessed among women be Jahel the wife of Haber the Cinite, and blessed be she in her tent.
25 מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה	25 He asked her water and she gave him milk, and offered him butter in a dish fit for princes.
26 ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו	26 She put her left hand to the nail, and her right hand to the workman's hammer, and she struck Sisara, seeking in his head a place for the wound, and strongly piercing through his temples.
27 בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד	27 At her feet he fell: he fainted, and he died: he rolled before her feet, and he lay lifeless and wretched.
28 בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו	28 His mother looked out at a window, and howled: and she spoke from the dining room: Why is his chariot so long in coming back? Why are the feet of his horses so slow?
29 חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה	29 One that was wiser than the rest of his wives, returned this answer to her mother in law:
30 הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל	30 Perhaps he is now dividing the spoils, and the fairest of the women is chosen out for him: garments of divers colours are given to Sisara for his prey, and furniture of different kinds is heaped together to adorn the necks.
31 כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה	31 So let all thy enemies perish, O Lord: but let them that love thee shine, as the sun shineth in his rising.
	32 And the land rested for forty years.