Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 10

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו	1 Brethren, the will of my heart, indeed, and my prayer to God, is for them unto salvation.
2 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת	2 For I bear them witness, that they have a zeal of God, but not according to knowledge.
3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו	3 For they, not knowing the justice of God, and seeking to establish their own, have not submitted themselves to the justice of God.
4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו	4 For the end of the law is Christ, unto justice to every one that believeth.
5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם	5 For Moses wrote, that the justice which is of the law, the man that shall do it, shall live by it.
6 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח	6 But the justice which is of faith, speaketh thus: Say not in thy heart, Who shall ascend into heaven? that is, to bring Christ down;
7 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים	7 Or who shall descend into the deep? that is, to bring up Christ again from the dead.
8 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים	8 But what saith the scripture? The word is nigh thee, even in thy mouth, and in thy heart. This is the word of faith, which we preach.
9 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע	9 For if thou confess with thy mouth the Lord Jesus, and believe in thy heart that God hath raised him up from the dead, thou shalt be saved.
10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה	10 For, with the heart, we believe unto justice; but, with the mouth, confession is made unto salvation.
11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש	11 For the scripture saith: Whosoever believeth in him, shall not be confounded.
12 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו	12 For there is no distinction of the Jew and the Greek: for the same is Lord over all, rich unto all that call upon him.
13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט	13 For whosoever shall call upon the name of the Lord, shall be saved.
14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד	14 How then shall they call on him, in whom they have not believed? Or how shall they believe him, of whom they have not heard? And how shall they hear, without a preacher?
15 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב	15 And how shall they preach unless they be sent, as it is written: How beautiful are the feet of them that preach the gospel of peace, of them that bring glad tidings of good things!
16 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו	16 But all do not obey the gospel. For Isaias saith: Lord, who hath believed our report?
17 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים	17 Faith then cometh by hearing; and hearing by the word of Christ.
18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם	18 But I say: Have they not heard? Yes, verily, their sound hath gone forth into all the earth, and their words unto the ends of the whole world.
19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם	19 But I say: Hath not Israel known? First, Moses saith: I will provoke you to jealousy by that which is not a nation; by a foolish nation I will anger you.
20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו	20 But Isaias is bold, and saith: I was found by them that did not seek me: I appeared openly to them that asked not after me.
21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה	21 But to Israel he saith: All the day long have I spread my hands to a people that believeth not, and contradicteth me.