Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 12

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים	1 Seis días antes de la Pascua, Jesús volvió a Betania, donde estaba Lázaro, al que había resucitado.
2 ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו	2 Allí le prepararon una cena: Marta servía y Lázaro era uno de los comensales.
3 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת	3 María, tomando una libra de perfume de nardo puro, de mucho precio, ungió con él los pies de Jesús y los secó con sus cabellos. La casa se impregnó con la fragancia del perfume.
4 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו	4 Judas Iscariote, uno de sus discípulos, el que lo iba a entregar, dijo:
5 מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים	5 «¿Por qué no se vendió este perfume en trescientos denarios para dárselos a los pobres?».
6 והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו	6 Dijo esto, no porque se interesaba por los pobres, sino porque era ladrón y, como estaba encargado de la bolsa común, robaba lo que se ponía en ella.
7 ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת	7 Jesús le respondió: «Déjala. Ella tenía reservado este perfume para el día de mi sepultura.
8 כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם	8 A los pobres los tienen siempre con ustedes, pero a mí no me tendrán siempre».
9 וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים	9 Entre tanto, una gran multitud de judíos se enteró de que Jesús estaba allí, y fueron, no sólo por Jesús, sino también para ver a Lázaro, al que había resucitado.
10 וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר	10 Entonces los sumos sacerdotes resolvieron matar también a Lázaro,
11 כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע	11 porque muchos judíos se apartaban de ellos y creían en Jesús a causa de él.
12 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים	12 Al día siguiente, la gran multitud que había venido para la fiesta, se enteró de que Jesús se dirigía a Jerusalén.
13 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל	13 Y, tomando hojas de palmera, salieron a su encuentro y lo aclamaban diciendo: «¡Hosana! ¡Bendito el que viene en nombre del Señor, el rey de Israel!».
14 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב	14 Al encontrar un asno, Jesús montó sobre él, conforme a lo que está escrito:
15 אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות	15 "No temas, hija de Sión; ya viene tu rey, montado sobre la cría de una asna".
16 וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו	16 Al comienzo, sus discípulos no comprendieron esto. Pero cuando Jesús fue glorificado, recordaron que todo lo que le había sucedido era lo que estaba escrito acerca de él.
17 ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים	17 La multitud que había estado con Jesús cuando ordenó a Lázaro que saliera del sepulcro y lo resucitó, daba testimonio de él.
18 על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה	18 Por eso la gente salió a su encuentro, porque se enteraron del signo que había realizado.
19 והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו	19 Los fariseos se dijeron unos a otros: «¿Ven que no adelantamos nada? Todo el mundo lo sigue».
20 ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים	20 Entre los que había subido para adorar durante la fiesta, había unos griegos
21 ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו	21 que se acercaron a Felipe, el de Betsaida de Galilea, y le dijeron: «Señor, queremos ver a Jesús».
22 ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע	22 Felipe fue a decírselo a Andrés, y ambos se lo dijeron a Jesús.
23 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם	23 El les respondió: «Ha llegado la hora en que el Hijo del hombre va a ser glorificado.
24 אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה	24 Les aseguro que si el grano de trigo que cae en la tierra no muere, queda solo; pero si muere, da mucho fruto.
25 האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח	25 El que tiene apego a su vida la perderá; y el que no está apegado a su vida en este mundo, la conservará para la Vida eterna.
26 החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי	26 El que quiera servirme que me siga, y donde yo esté, estará también mi servidor. El que quiera servirme, será honrado por mi Padre.
27 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת	27 Mi alma ahora está turbada, ¿Y qué diré: «Padre, líbrame de esta hora? ¡Sí, para eso he llegado a esta hora!
28 אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר	28 ¡Padre, glorifica tu Nombre!». Entonces se oyó una voz del cielo: «Ya lo he glorificado y lo volveré a glorificar».
29 והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו	29 La multitud que estaba presente y oyó estas palabras, pensaba que era un trueno. Otros decían: «Le ha hablado un ángel».
30 ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם	30 Jesús respondió: «Esta voz no se oyó por mí, sino por ustedes.
31 עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה	31 Ahora ha llegado el juicio de este mundo, ahora el Príncipe de este mundo será arrojado afuera;
32 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי	32 y cuando yo sea levantado en alto sobre la tierra, atraeré a todos hacia mí».
33 וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות	33 Jesús decía esto para indicar cómo iba a morir.
34 ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה	34 La multitud le respondió: «Sabemos por la Ley que el Mesías permanecerá para siempre. ¿Cómo puedes decir: «Es necesario que el Hijo del hombre sea levantado en alto»? ¿Quién es ese Hijo del hombre?».
35 ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך	35 Jesús les respondió: «La luz está todavía entre ustedes, pero por poco tiempo. Caminen mientras tengan la luz, no sea que las tinieblas los sorprendan: porque el que camina en tinieblas no sabe a dónde va.
36 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם	36 Mientras tengan luz, crean en la luz y serán hijos de la luz». Después de hablarles así, Jesús se fue y se ocultó de ellos.
37 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו	37 A pesar de los muchos signos que hizo en su presencia, ellos no creyeron en él.
38 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה	38 Así debía cumplirse el oráculo del profeta Isaías, que dice: "Señor, ¿quién ha creído en nuestra palabra? ¿A quién fue revelado el poder del Señor"?
39 על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו	39 Ellos no podían creer, porque como dijo también Isaías:
40 השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם	40 "El ha cegado sus ojos y ha endurecido su corazón, para que sus ojos no vean y su corazón no comprenda, para que no se conviertan ni yo los cure".
41 כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו	41 Isaías dijo esto, porque vio la gloria de Jesús y habló acerca de él.
42 אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו	42 Sin embargo, muchos creyeron en él, aun entre las autoridades, pero a causa de los fariseos no lo manifestaron, para no ser expulsados de la sinagoga.
43 כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים	43 Preferían la gloria de los hombres a la gloria de Dios.
44 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי	44 Jesús exclamó: «El que cree en mí, en realidad no cree en mí, sino en aquel que me envió.
45 והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה	45 Y el que me ve, ve al que me envió.
46 אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך	46 Yo soy la luz, y he venido al mundo para que todo el que crea en mí no permanezca en las tinieblas.
47 והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם	47 Al que escucha mis palabras y no las cumple, yo no lo juzgo, porque no vine a juzgar al mundo, sino a salvarlo.
48 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון	48 El que me rechaza y no recibe mis palabras, ya tiene quien lo juzgue: la palabra que yo he anunciado es la que lo juzgará en el último día.
49 כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר	49 Porque yo no hablé por mí mismo: el Padre que me ha enviado me ordenó lo que debía decir y anunciar;
50 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר	50 y yo sé que su mandato es Vida eterna. Las palabras que digo, las digo como el Padre me lo ordenó».