Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 24

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות	1 Le premier jour de la semaine, aux premières lueurs de l’aube, elles vont à la tombe emportant les aromates qu’elles ont préparés.
2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר	2 C’est alors qu’elles font une découverte: la pierre a été roulée de devant la tombe.
3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע	3 Elles y pénètrent et ne trouvent pas le corps du Seigneur Jésus.
4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים	4 Et comme elles sont là, ne sachant que penser, deux hommes se présentent à elles en habits éblouissants.
5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים	5 Saisies de crainte, elles baissent leur visage vers la terre; mais ils leur disent: "Pourquoi chercher le Vivant parmi les morts?
6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר	6 Il n’est pas ici, il est ressuscité. Souvenez-vous de ce qu’il vous a dit quand il était encore en Galilée:
7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום	7 Il faut que le Fils de l’Homme soit livré aux mains d’hommes pécheurs, qu’il soit mis en croix et qu’il ressuscite le troisième jour.”
8 ותזכרנה את דבריו	8 À ce moment elles se souvinrent de ses paroles.
9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים	9 De retour de la tombe, elles racontèrent tout cela aux Onze et à tous les autres;
10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה	10 c’étaient Marie de Magdala, Jeanne, et Marie mère de Jacques. Les autres femmes qui étaient avec elles disaient la même chose aux apôtres,
11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן	11 mais ils ne les crurent pas: toute cette histoire leur paraissait pure fantaisie.
12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה	12 Pierre cependant se lève, il court à la tombe, se penche et voit les linges, rien d’autre. Il rentre chez lui en se demandant ce qui a pu arriver.
13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס	13 Ce même jour, deux d’entre eux se rendaient à un village du nom d’Emmaüs, éloigné de 60 stades de Jérusalem,
14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה	14 et ils parlaient entre eux de tous ces événements.
15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם	15 Tandis qu’ils parlaient et discutaient entre eux, voici que Jésus lui-même s’approcha et fit route avec eux.
16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו	16 Mais leurs yeux étaient empêchés de le reconnaître.
17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים	17 Et voilà qu’il leur dit: "Mais quelle est donc cette affaire dont vous discutez tout en marchant?” Ils s’arrêtent, l’air découragé,
18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה	18 et l’un d’eux nommé Cléopas lui répond: "Tu es bien le seul homme de passage à Jérusalem à ignorer ce qui s’est passé ici ces derniers jours.”
19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם	19 Il leur dit: "Quoi donc?” Ils répondent: "Toute l’affaire de Jésus de Nazareth! “C’était un prophète puissant en œuvres et en paroles: Dieu en est témoin, et tout le peuple également;
20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו	20 mais nos grands prêtres et nos chefs l’ont renié, ils l’ont condamné à mort et l’ont mis en croix.
21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה	21 Et nous, nous pensions que c’était lui qui délivrerait Israël. Mais tout est fait et c’est déjà le troisième jour.
22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר	22 “C’est vrai que quelques femmes de notre groupe nous ont déroutés. Quand elles sont allées au tombeau à l’aube,
23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי	23 elles n’ont pas trouvé son corps; elles sont venues nous dire qu’elles ont eu une vision avec des anges qui disent qu’il est vivant.
24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו	24 Certains des nôtres sont allés au tombeau et ont trouvé les choses comme les femmes avaient dit, mais lui, ils ne l’ont pas vu.”
25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים	25 Alors il leur dit: "Hommes sans intelligence, cœurs lents à croire ce qu’ont dit les prophètes!
26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו	26 Le Messie ne devait-il pas souffrir pour entrer dans sa gloire?”
27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו	27 Et il leur fit l’interprétation de ce qui le concernait dans toutes les Écritures, en commençant par Moïse et ensuite tous les prophètes.
28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו	28 Lorsqu’ils approchèrent du village où ils se rendaient, il fit semblant d’aller plus loin.
29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם	29 Mais ils firent pression sur lui: "Reste avec nous, le soir tombe et déjà le jour baisse.” Il entra donc pour s’arrêter avec eux.
30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם	30 Comme il était à table avec eux, il prit le pain, il le bénit et, après l’avoir rompu, il le leur donna.
31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם	31 Alors leurs yeux s’ouvrirent et ils le reconnurent; mais lui déjà était devenu invisible à leurs yeux.
32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים	32 Ils se disaient l’un à l’autre: "Notre cœur n’était-il pas tout brûlant en nous quand il nous parlait sur le chemin et nous expliquait les Écritures?”
33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד	33 À l’heure même ils se levèrent et retournèrent à Jérusalem où ils trouvèrent rassemblés les Onze et ceux de leur groupe.
34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון	34 Ceux-ci leur dirent: "En vérité le Seigneur est ressuscité, il est apparu à Simon.”
35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם	35 Et eux de leur côté commencèrent à raconter ce qui s’était passé sur le chemin, et comment ils l’avaient reconnu à la fraction du pain.
36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם	36 Ils parlaient encore lorsque Jésus lui-même se trouva au milieu d’eux (et leur dit: "Paix à vous!”)
37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו	37 Il y eut un moment d’épouvante: saisis de peur, ils croyaient voir un esprit.
38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם	38 Alors il leur dit: "Pourquoi ce trouble, pourquoi de telles idées vous viennent-elles à l’esprit?
39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי	39 Voyez mes mains et mes pieds: oui, c’est moi. Touchez-moi et regardez: un esprit n’a ni chair ni os comme vous voyez que j’en ai.”
40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו	40 En disant cela il leur montra ses mains et ses pieds.
41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל	41 Et comme, dans leur joie et leur étonnement, ils hésitaient encore à croire, il leur dit: "Avez-vous ici quelque chose à manger?”
42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש	42 Alors ils lui donnent une part de poisson grillé (et une portion de miel),
43 ויקח ויאכל לעיניהם	43 il le prend et le mange devant eux.
44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים	44 Jésus leur dit: "Rappelez-vous mes paroles lorsque j’étais encore avec vous pour vous parler: il faut que s’accomplisse tout ce qui a été écrit à mon sujet dans la loi de Moïse, les Prophètes et les Psaumes.”
45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים	45 Alors il leur ouvrit l’intelligence pour qu’ils comprennent les Écritures.
46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי	46 Il leur dit: "Vous voyez, c’était dans l’Écriture: le Messie devait souffrir et ressusciter d’entre les morts le troisième jour.
47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים	47 Et il faut ensuite que la conversion et le pardon des péchés soient proclamés en son nom à toutes les nations, en commençant par Jérusalem.
48 ואתם עדים בזאת	48 De cela vous êtes témoins.
49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום	49 “De mon côté je vais envoyer sur vous ce que mon Père a promis; restez en ville jusqu’à ce que vous soyez revêtus de la puissance d’en haut.”
50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם	50 Jésus les conduisit jusque vers Béthanie. Là il éleva les mains et les bénit;
51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה	51 et tandis qu’il les bénissait il s’éloigna d’eux, (emporté dans le ciel. 52 Ils se prosternèrent devant lui.) Puis ils revinrent à Jérusalem en grande joie,
52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה
53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן	53 et sans cesse ils étaient dans le Temple à louer Dieu.