Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 18

MODERN HEBREW BIBLE	LA SACRA BIBBIA
1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות	1 Raccontò loro una parabola per mostrare che dovevano pregare sempre, senza stancarsi mai.
2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם	2 "In una città viveva un giudice che non temeva Dio e non si curava di nessuno.
3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי	3 Nella stessa città viveva una vedova, che andava da lui e gli chiedeva: "Fammi giustizia contro il mio avversario".
4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים	4 Per un po' di tempo il giudice non volle, ma alla fine disse tra sé: "Anche se non temo Dio e non mi prendo cura degli uomini,
5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים	5 tuttavia le farò giustizia e così non verrà continuamente a seccarmi".
6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה	6 E il Signore soggiunse: "Avete udito ciò che dice il giudice ingiusto?
7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם	7 E Dio non farà giustizia ai suoi eletti che lo invocano giorno e notte? Tarderà ad aiutarli?
8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ	8 Vi dico che farà loro giustizia prontamente. Ma il Figlio dell'uomo, quando verrà, troverà la fede sulla terra?".
9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר	9 Disse poi un'altra parabola per alcuni che erano persuasi di essere giusti e disprezzavano gli altri:
10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס	10 "Due uomini salirono al tempio per pregare: uno era fariseo e l'altro pubblicano.
11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה	11 Il fariseo se ne stava in piedi e pregava così tra sé: "O Dio, ti ringrazio perché non sono come gli altri uomini, rapaci, ingiusti, adùlteri, e neppure come questo pubblicano.
12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני	12 Io digiuno due volte alla settimana e offro la decima parte di quello che possiedo".
13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא	13 Il pubblicano invece si fermò a distanza e non osava neppure alzare lo sguardo al cielo, ma si batteva il petto dicendo: "O Dio, sii benigno con me, peccatore".
14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם	14 Vi dico che questi tornò a casa giustificato, l'altro invece no, perché chi si esalta sarà umiliato e chi si umilia sarà esaltato".
15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם	15 Gli presentavano anche dei bimbi perché li toccasse, ma i discepoli, vedendo questo, li sgridavano.
16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים	16 Allora Gesù li chiamò vicino a sé e disse: "Lasciate che i fanciulli vengano a me e non glielo impedite, perché il regno di Dio è di quelli che sono simili a loro.
17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה	17 In verità vi dico: chi non accoglie il regno di Dio come un fanciullo, non vi entrerà".
18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים	18 E un capo lo interrogò: "Maestro buono, che cosa devo fare per ottenere la vita eterna?".
19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים	19 Gesù gli rispose: "Perché mi dici buono? Nessuno è buono, tranne Dio.
20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך	20 Conosci i comandamenti: Non commettere adulterio, non uccidere, non rubare, non dire il falso, ama tuo padre e tua madre".
21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי	21 Quell'uomo disse: "Tutto questo l'ho osservato fin dalla mia giovinezza".
22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי	22 Udito ciò, Gesù gli disse: "Ti manca ancora una cosa: vendi tutto quello che hai e dàllo ai poveri, così avrai un tesoro nei cieli; poi vieni e seguimi".
23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו	23 Ma quello, udite queste parole, diventò molto triste. Era infatti molto ricco.
24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים	24 Gesù, notando la sua tristezza, disse: "Come è difficile per coloro che sono ricchi entrare nel regno di Dio.
25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים	25 E' più facile che un cammello passi attraverso la cruna di un ago, piuttosto che un ricco entri nel regno di Dio".
26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע	26 Quelli che ascoltavano domandarono: "Ma allora chi può salvarsi?".
27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים	27 Egli rispose: "Ciò che è impossibile agli uomini, è possibile a Dio".
28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך	28 Pietro allora disse: "Vedi, noi abbiamo lasciato le nostre cose e ti abbiamo seguito".
29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים	29 Gesù rispose loro: "In verità vi dico: non c'è nessuno che abbia lasciato casa, moglie, fratelli, genitori e figli per il regno di Dio,
30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים	30 che non riceva molto di più in questo tempo e nel secolo avvenire la vita eterna".
31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם	31 Poi prese con sé i Dodici e disse loro: "Ecco che saliamo a Gerusalemme e si compirà tutto quello che è stato scritto dai profeti circa il Figlio dell'uomo.
32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו	32 Sarà consegnato ai pagani, sarà insultato, coperto di offese e di sputi;
33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום	33 e, dopo averlo flagellato, lo uccideranno. Ma il terzo giorno risusciterà".
34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר	34 Ma essi non capirono nulla di tutto questo: il significato di quel discorso rimase per loro oscuro e non riuscivano affatto a capire.
35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל	35 Mentre si stava avvicinando a Gerico, un cieco era seduto sul bordo della strada e chiedeva l'elemosina.
36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת	36 Sentendo passare la folla, domandò che cosa accadesse.
37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר	37 Gli risposero: "E' Gesù di Nazaret che passa!".
38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני	38 Allora si mise a gridare: "Gesù, figlio di Davide, abbi pietà di me!".
39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני	39 Quelli che camminavano davanti lo sgridavano per farlo tacere. Ma il cieco gridava ancor più forte: "Figlio di Davide, abbi pietà di me!".
40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר	40 Gesù allora si fermò e ordinò che gli portassero il cieco. Quando fu vicino, gli domandò:
41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה	41 "Che cosa vuoi che faccia per te?". Egli rispose: "Signore, che io ci veda".
42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך	42 E Gesù gli disse: "Vedi! La tua fede ti ha salvato".
43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים	43 Subito ci vide di nuovo e si mise a seguirlo, ringraziando Dio. Anche la gente che era presente, alla vista del fatto, si mise a lodare Dio.