| 1 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור בחצר המטרה לאמר | 1 Foi dirigida a palavra do Senhor a Jeremias, segunda vez, quando ainda estava recluso no átrio da guarda, nestes termos: |
| 2 כה אמר יהוה עשה יהוה יוצר אותה להכינה יהוה שמו | 2 Assim fala o Senhor que fez a terra, que lhe deu forma e estabilidade - Iavé é o seu nome - |
| 3 קרא אלי ואענך ואגידה לך גדלות ובצרות לא ידעתם | 3 Invoca-me, e eu te atenderei e te anunciarei coisas grandes e ocultas, que ignoras. |
| 4 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל על בתי העיר הזאת ועל בתי מלכי יהודה הנתצים אל הסללות ואל החרב | 4 Porque isto diz o Senhor Deus de Israel com respeito às casas desta cidade e às casas do rei de Judá destruídas, e às fortificações, e à espada |
| 5 באים להלחם את הכשדים ולמלאם את פגרי האדם אשר הכיתי באפי ובחמתי ואשר הסתרתי פני מהעיר הזאת על כל רעתם | 5 dos que vêm pelejar contra os Caldeus, e encher estas casas de cadáveres de homens, que eu feri no meu furor e na minha indignação, desviando a minha face desta cidade, por causa de toda a sua maldade. |
| 6 הנני מעלה לה ארכה ומרפא ורפאתים וגליתי להם עתרת שלום ואמת | 6 Eis que fecharei a sua chaga e a curarei, eis que lhes mostrarei a paz e a segurança. |
| 7 והשבתי את שבות יהודה ואת שבות ישראל ובנתים כבראשנה | 7 Mudarei a sorte de Judá e de Jerusalém, restabelecê-los-ei como (eram) no princípio. |
| 8 וטהרתים מכל עונם אשר חטאו לי וסלחתי לכול עונותיהם אשר חטאו לי ואשר פשעו בי | 8 Purifica-los-ei de todas as suas iniquidades, com que pecaram contra mim; perdoarei todas as suas maldades, com que me ofenderam e desprezaram. |
| 9 והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ אשר ישמעו את כל הטובה אשר אנכי עשה אתם ופחדו ורגזו על כל הטובה ועל כל השלום אשר אנכי עשה לה | 9 E isto será para mim motivo de gozo, de louvor e de glória entre todas as nações da terra, quando ouvirem falar de todos os bens que lhes hei-de fazer; ficarão pasmados e se assombrarão de todos os bens e de toda a paz que lhes hei-de conceder. |
| 10 כה אמר יהוה עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה | 10 Assim fala o Senhor: Neste lugar - que vós dizeis ser um deserto, sem homens nem animais - nas cidades de Judá, nas ruas de Jerusalém, que estão devastadas, sem homens e sem animais se hão-de ouvir ainda |
| 11 קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את יהוה צבאות כי טוב יהוה כי לעולם חסדו מבאים תודה בית יהוה כי אשיב את שבות הארץ כבראשנה אמר יהוה | 11 gritos de gozo e de alegria, cantos de esposo e de esposa, vozes dos que dizem: Louvai o Senhor dos exércitos, porque o Senhor é bom, porque a sua graça é eterna - (ouvir-se-á) a voz dos que trazem suas oferendas à casa do Senhor. Com efeito quero restabelecer esta terra no seu anterior estado, diz o Senhor. |
| 12 כה אמר יהוה צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב מאין אדם ועד בהמה ובכל עריו נוה רעים מרבצים צאן | 12 Assim fala o Senhor dos exércitos: Neste lugar que está deserto, sem homens e sem animais, e em todas as suas cidades, há-de haver ainda abrigos de pastores, onde façam repousar os seus rebanhos. |
| 13 בערי ההר בערי השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה עד תעברנה הצאן על ידי מונה אמר יהוה | 13 Nas cidades das montanhas, nas cidades das planícies, nas cidades que estão no meio-dia, na terra de Benjamim, nos arrabaldes de Jerusalém e nas cidades de Judá, ainda hão-de passar os rebanhos pela mão do (pastor) que os conte (ao entrar no redil), diz o Senhor. |
| 14 הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי את הדבר הטוב אשר דברתי אל בית ישראל ועל בית יהודה | 14 Aproximam-se os dias, diz o Senhor, em que eu cumprirei a palavra favorável que dei à casa de Israel e à casa de Judá. |
| 15 בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ | 15 Nesses dias, nesse tempo, farei que saia de Davide um germen justo (o Messias), o qual praticará o direito e a justiça na terra. |
| 16 בימים ההם תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח וזה אשר יקרא לה יהוה צדקנו | 16 Naqueles dias Judá será salvo, e Jerusalém habitará sem temor. Eis o nome que lhe será dado: Iavé nossa justiça. |
| 17 כי כה אמר יהוה לא יכרת לדוד איש ישב על כסא בית ישראל | 17 Porque isto diz o Senhor: Não faltará jamais um homem da linhagem de Davide que se sente sobre o trono da casa de Israel. |
| 18 ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח כל הימים | 18 E da linhagem dos sacerdotes e dos levitas não faltará jamais um homem que ofereça holocaustos em minha presença, que acenda o fogo para queimar a oblação, que imole vítimas todos os dias. |
| 19 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמור | 19 Depois foi dirigida a palavra do Senhor a Jeremias, a qual dizia: |
| 20 כה אמר יהוה אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם | 20 Assim fala o Senhor: Se podeis quebrar a minha aliança com o dia e a minha aliança com a noite, de sorte que não haja dia nem noite a seu tempo, |
| 21 גם בריתי תפר את דוד עבדי מהיות לו בן מלך על כסאו ואת הלוים הכהנים משרתי | 21 também poderá ser quebrada a minha aliança com Davide, meu servo, de sorte que não haja mais dele um filho que reine no seu trono, e levitas e sacerdotes postos a meu serviço. |
| 22 אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים כן ארבה את זרע דוד עבדי ואת הלוים משרתי אתי | 22 Assim como as estrelas do céu não podem ser contadas, nem medida a areia do mar, assim multiplicarei a linhagem de Davide, meu servo, e os levitas, postos a meu serviço. |
| 23 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר | 23 Foi dirigida a palavra do Senhor a Jeremias, nestes termos: |
| 24 הלוא ראית מה העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם וימאסם ואת עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם | 24 Não tens reparado no que estas gentes dizem: As duas famílias que o Senhor tinha escolhido, foram rejeitadas! É assim que eles desprezam o meu povo, de forma que já o não consideram como uma nação. |
| 25 כה אמר יהוה אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי | 25 Isto diz o Senhor: Se não fiz a minha aliança com o dia e com a noite, se não dei leis ao céu e à terra, |
| 26 גם זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל זרע אברהם ישחק ויעקב כי אשוב את שבותם ורחמתים | 26 então também rejeitarei a linhagem de Jacob e de Davide, meu servo, para não tomar da sua geração chefes da estirpe de Abraão, de Isaac e de Jacob. Com efeito quero restabelecê-los e compadecer-me deles. |
