1 מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע | 1 מִי־זֶה ׀ בָּא מֵאֱדֹום חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשֹׁו צֹעֶה בְּרֹב כֹּחֹו אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהֹושִׁיעַ |
2 מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת | 2 מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת |
3 פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי | 3 פּוּרָה ׀ דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין־אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל־בְּגָדַי וְכָל־מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי |
4 כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה | 4 כִּי יֹום נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה |
5 ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני | 5 וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתֹּומֵם וְאֵין סֹומֵךְ וַתֹּושַׁע לִי זְרֹעִי וַחֲמָתִי הִיא סְמָכָתְנִי |
6 ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם | 6 וְאָבוּס עַמִּים בְּאַפִּי וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי וְאֹורִיד לָאָרֶץ נִצְחָם׃ ס |
7 חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו | 7 חַסְדֵי יְהוָה ׀ אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְהוָה כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר־גְּמָלָנוּ יְהוָה וְרַב־טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו |
8 ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע | 8 וַיֹּאמֶר אַךְ־עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ וַיְהִי לָהֶם לְמֹושִׁיעַ |
9 בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם | 9 בְּכָל־צָרָתָם ׀ [לֹא כ] (לֹו ק) צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הֹושִׁיעָם בְּאַהֲבָתֹו וּבְחֶמְלָתֹו הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל־יְמֵי עֹולָם |
10 והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם | 10 וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת־רוּחַ קָדְשֹׁו וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאֹויֵב הוּא נִלְחַם־בָּם |
11 ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו | 11 וַיִּזְכֹּר יְמֵי־עֹולָם מֹשֶׁה עַמֹּו אַיֵּה ׀ הַמַּעֲלֵם מִיָּם אֵת רֹעֵי צֹאנֹו אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבֹּו אֶת־רוּחַ קָדְשֹׁו |
12 מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם | 12 מֹולִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרֹועַ תִּפְאַרְתֹּו בֹּוקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשֹׂות לֹו שֵׁם עֹולָם |
13 מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו | 13 מֹולִיכָם בַּתְּהֹמֹות כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר לֹא יִכָּשֵׁלוּ |
14 כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת | 14 כַּבְּהֵמָה בַּבִּקְעָה תֵרֵד רוּחַ יְהוָה תְּנִיחֶנּוּ כֵּן נִהַגְתָּ עַמְּךָ לַעֲשֹׂות לְךָ שֵׁם תִּפְאָרֶת |
15 הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו | 15 הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ הֲמֹון מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ |
16 כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך | 16 כִּי־אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעֹולָם שְׁמֶךָ |
17 למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך | 17 לָמָּה תַתְעֵנוּ יְהוָה מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ וּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ |
18 למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך | 18 לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם־קָדְשֶׁךָ צָרֵינוּ בֹּוסְסוּ מִקְדָּשֶׁךָ |
19 היינו מעולם לא משלת בם לא נקרא שמך עליהם | 19 הָיִינוּ מֵעֹולָם לֹא־מָשַׁלְתָּ בָּם לֹא־נִקְרָא שִׁמְךָ עֲלֵיהֶם לוּא־קָרַעְתָּ שָׁמַיִם יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ |