Joel (יואל) - Gioele 63

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע	1 Qui est donc celui-ci qui arrive d’Édom, qui vient de Bosra vêtu de rouge? Son vêtement lui donne fière allure, il se redresse plein d’assurance: “C’est moi qui parle de justice et je suis puissant pour sauver.”
2 מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת	2 “Pourquoi ce rouge de ton manteau et ces habits tachés d’un fouleur au pressoir?”
3 פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי	3 “J’étais seul pour fouler dans la cuve, personne de mon peuple n’est venu avec moi. Aussi dans ma colère je les ai écrasés, dans ma fureur je les ai piétinés, leur jus a giclé sur mes habits, il a taché tous mes vêtements.
4 כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה	4 Oui, j’avais fixé un jour de vengeance, l’année du rachat était venue.
5 ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני	5 J’ai regardé: personne pour m’aider! J’étais déconcerté: pas un pour me soutenir! Alors j’ai agi par moi-même, ma fureur m’a donné des forces.
6 ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם	6 J’ai écrasé des peuples dans ma colère, dans ma fureur je les ai brisés et j’ai répandu à terre leur jus.”
7 חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו	7 Je veux célébrer les bienfaits de Yahvé et dire ses louanges. Que n’a-t-il pas fait pour nous? Quelle bonté pour la maison d’Israël! Il leur a montré beaucoup de compassion, il leur a multiplié ses bienfaits!
8 ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע	8 Il avait dit: “Ils sont vraiment mon peuple, des fils qui ne décevront pas!” C’est pourquoi il s’est fait leur sauveur
9 בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם	9 dans leurs épreuves. Ce n’était pas un envoyé qui les sauvait, ce n’était pas un ange, mais sa Face; dans son amour et sa miséricorde il les rachetait lui-même. Il les a portés tout au long des temps anciens.
10 והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם	10 Mais ils se sont révoltés; comme ils attristaient son Esprit saint, il s’est fait leur ennemi: il a combattu contre eux.
11 ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו	11 Alors ils se sont souvenus des jours d’autrefois, des jours de Moïse: Où est le berger qui sauva des eaux son troupeau? Où est celui qui mit au milieu d’eux son Esprit saint,
12 מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם	12 qui aux côtés de Moïse, frappait de ses coups formidables, qui se rendit célèbre pour toujours en ouvrant les eaux devant eux?
13 מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו	13 Car il les a conduits sur le fond de la mer comme un cheval dans le désert; ils ont cheminé sans problèmes
14 כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת	14 comme le bétail qui descend dans la vallée: l’Esprit de Yahvé les menait au repos. C’est ainsi que tu conduisais ton peuple, et c’est ce qui t’a valu ton renom.
15 הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו	15 Regarde du haut des cieux et vois de ta résidence sainte et glorieuse. Où sont aujourd’hui tes soins jaloux et ta puissance, ta tendresse et ta miséricorde? Non, ne te ferme pas,
16 כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך	16 car tu es notre père. Abraham ne nous connaît plus, Israël ne sait plus rien de nous! C’est toi, Yahvé, qui es notre père, notre “rédempteur”. C’est là ton Nom depuis toujours!
17 למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך	17 Pourquoi, Yahvé, nous laisses-tu nous égarer loin de tes voies, pourquoi laisses-tu nos cœurs s’endurcir et ne plus te craindre? Pense à tes serviteurs, aux tribus de ton héritage: reviens!
18 למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך	18 Pourquoi des méchants sont-ils entrés dans ton Saint-Lieu? Pourquoi nos ennemis ont-ils piétiné ton Sanctuaire?
19 היינו מעולם לא משלת בם לא נקרא שמך עליהם	19 Depuis longtemps nous sommes un peuple que tu ne gouvernes plus et que ton Nom ne protège plus. Ah! Si tu déchirais les cieux, si tu descendais, les montagnes frémiraient devant toi.