Évangile selon Luc 19

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Entré dans Jéricho, il traversait la ville.	1 ויבוא ויעבר ביריחו
2 Et voici un homme appelé du nom de Zachée; c'était un chef de publicains, et qui était riche.	2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר
3 Et il cherchait à voir qui était Jésus, mais il ne le pouvait à cause de la foule, car il était petit de taille.	3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה
4 Il courut donc en avant et monta sur un sycomore pour voir Jésus, qui devait passer par là.	4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה
5 Arrivé en cet endroit, Jésus leva les yeux et lui dit: "Zachée, descends vite, car il me faut aujourd'huidemeurer chez toi."	5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך
6 Et vite il descendit et le reçut avec joie.	6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה
7 Ce que voyant, tous murmuraient et disaient: "Il est allé loger chez un homme pécheur!"	7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא
8 Mais Zachée, debout, dit au Seigneur: "Voici, Seigneur, je vais donner la moitié de mes biens auxpauvres, et si j'ai extorqué quelque chose à quelqu'un, je lui rends le quadruple."	8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים
9 Et Jésus lui dit: "Aujourd'hui le salut est arrivé pour cette maison, parce que lui aussi est un filsd'Abraham.	9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא
10 Car le Fils de l'homme est venu chercher et sauver ce qui était perdu."	10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד
11 Comme les gens écoutaient cela, il dit encore une parabole, parce qu'il était près de Jérusalem, etqu'on pensait que le Royaume de Dieu allait apparaître à l'instant même.	11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים
12 Il dit donc: "Un homme de haute naissance se rendit dans un pays lointain pour recevoir la dignitéroyale et revenir ensuite.	12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב
13 Appelant dix de ses serviteurs, il leur remit dix mines et leur dit: Faites-les valoir jusqu'à ce que jevienne.	13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי
14 Mais ses concitoyens le haïssaient et ils dépêchèrent à sa suite une ambassade chargée de dire: Nousne voulons pas que celui-là règne sur nous.	14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו
15 "Et il advint qu'une fois de retour, après avoir reçu la dignité royale, il fit appeler ces serviteursauxquels il avait remis l'argent, pour savoir ce que chacun lui avait fait produire.	15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו
16 Le premier se présenta et dit: Seigneur, ta mine a rapporté dix mines. --	16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים
17 C'est bien, bon serviteur, lui dit-il; puisque tu t'es montré fidèle en très peu de chose, reçois autoritédix villes.	17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים
18 Le second vint et dit: Ta mine, Seigneur, a produit cinq mines.	18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים
19 A celui-là encore il dit: Toi aussi, sois à la tête de cinq villes.	19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים
20 "L'autre aussi vint et dit: Seigneur, voici ta mine, que je gardais déposée dans un linge.	20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר
21 Car j'avais peur de toi, qui es un homme sévère, qui prends ce que tu n'as pas mis en dépôt etmoissonnes ce que tu n'as pas semé. --	21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת
22 Je te juge, lui dit-il, sur tes propres paroles, mauvais serviteur. Tu savais que je suis un hommesévère, prenant ce que je n'ai pas mis en dépôt et moissonnant ce que je n'ai pas semé.	22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי
23 Pourquoi donc n'as-tu pas confié mon argent à la banque? A mon retour, je l'aurais retiré avec unintérêt.	23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית
24 Et il dit à ceux qui se tenaient là: Enlevez-lui sa mine, et donnez-la à celui qui a les dix mines. --	24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים
25 Seigneur, lui dirent-ils, il a dix mines! --	25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים
26 Je vous le dis: à tout homme qui a l'on donnera; mais à qui n'a pas on enlèvera même ce qu'il a.	26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו
27 "Quant à mes ennemis, ceux qui n'ont pas voulu que je règne sur eux, amenez-les ici, et égorgez-lesen ma présence."	27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני
28 Ayant dit cela, il partait en tête, montant à Jérusalem.	28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים
29 Et il advint qu'en approchant de Bethphagé et de Béthanie, près du mont dit des Oliviers, il envoyadeux des disciples, en disant:	29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר
30 "Allez au village qui est en face et, en y pénétrant, vous trouverez, à l'attache, un ânon que personneau monde n'a jamais monté; détachez-le et amenez-le.	30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו
31 Et si quelqu'un vous demande: Pourquoi le détachez-vous? Vous direz ceci: C'est que le Seigneur ena besoin."	31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו
32 Etant donc partis, les envoyés trouvèrent les choses comme il leur avait dit.	32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם
33 Et tandis qu'ils détachaient l'ânon, ses maîtres leur dirent: "Pourquoi détachez-vous cet ânon?"	33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר
34 Ils dirent: "C'est que le Seigneur en a besoin."	34 ויאמרו האדון צריך לו
35 Ils l'amenèrent donc à Jésus et, jetant leurs manteaux sur l'ânon, ils firent monter Jésus.	35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע
36 Et, tandis qu'il avançait, les gens étendaient leurs manteaux sur le chemin.	36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך
37 Déjà il approchait de la descente du mont des Oliviers quand, dans sa joie, toute la multitude desdisciples se mit à louer Dieu d'une voix forte pour tous les miracles qu'ils avaient vus.	37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר
38 Ils disaient: "Béni soit celui qui vient, le Roi, au nom du Seigneur! Paix dans le ciel et gloire au plushaut des cieux!"	38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים
39 Quelques Pharisiens de la foule lui dirent: "Maître, réprimande tes disciples."	39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך
40 Mais il répondit: "Je vous le dis, si eux se taisent, les pierres crieront."	40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים
41 Quand il fut proche, à la vue de la ville, il pleura sur elle,	41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר
42 en disant: "Ah! si en ce jour tu avais compris, toi aussi, le message de paix! Mais non, il est demeurécaché à tes yeux.	42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך
43 Oui, des jours viendront sur toi, où tes ennemis t'environneront de retranchements, t'investiront, tepresseront de toute part.	43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך
44 Ils t'écraseront sur le sol, toi et tes enfants au milieu de toi, et ils ne laisseront pas en toi pierre surpierre, parce que tu n'as pas reconnu le temps où tu fus visitée!"	44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך
45 Puis, entré dans le Temple, il se mit à chasser les vendeurs,	45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו
46 en leur disant: "Il est écrit: Ma maison sera une maison de prière. Mais vous, vous en avez fait unrepaire de brigands!"	46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים
47 Il était journellement à enseigner dans le Temple, et les grands prêtres et les scribes cherchaient à lefaire périr, les notables du peuple aussi.	47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו
48 Mais ils ne trouvaient pas ce qu'ils pourraient faire, car tout le peuple l'écoutait, suspendu à seslèvres.	48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו