Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 כִּי כָּל־כֹּהֵן גָּדוֹל הַלָּקוּחַ מִתּוֹךְ בְּנֵי־אָדָם מֻפְקָד הוּא בַּעֲבוּר בְּנֵי אָדָם בְּעִנְיְנֵי אֱלֹהִים לְהַקְרִיב מִנְחָה וָזֶבַח עַל־הַחֲטָאִים	1 Omnis namque pontifex ex hominibus assumptus pro homi nibus constituitur in his, quae sunt ad Deum, ut offerat dona et sacrificia pro peccatis;
2 וְהוּא יָכוֹל לַחְמֹל עַל־הַשֹּׁגְגִים וְהַתֹּעִים בִּהְיוֹתוֹ גַם־הוּא יְדוּעַ חֹלִי	2 qui aeque condolere possit his, qui ignorant et errant, quoniam et ipse circumdatus est infirmitate
3 אֲשֶׁר־עַל־כֵּן חַיָּב לְהַקְרִיב עַל־הַחֲטָאִים גַּם בְּעַד־הָעָם גַּם בְּעַד־נַפְשׁוֹ	3 et propter eam debet, quemadmodum et pro populo, ita etiam pro semetipso offerre pro peccatis.
4 וְאֶת־הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת לֹא־יִקַּח אִישׁ לְעַצְמוֹ רַק הַקָּרוּא לָהּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים כְּמוֹ אַהֲרֹן	4 Nec quisquam sumit sibi illum honorem, sed qui vocatur a Deo tamquam et Aaron.
5 כֵּן גַּם־הַמָּשִׁיחַ לֹא־כִבֵּד אֶת־עַצְמוֹ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל כִּי אִם־הָאֹמֵר אֵלָיו בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ	5 Sic et Christus non semetipsum glorificavit, ut pontifex fieret, sed qui locutus est ad eum: “ Filius meus es tu; ego hodie genui te ”;
6 כְּמוֹ שֶׁאָמַר גַּם־בְּמָקוֹם אַחֵר אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק	6 quemadmodum et in alio dicit: “ Tu es sacerdos in aeternum secundum ordinem Melchisedech ”.
7 אֲשֶׁר בִּימֵי הֱיוֹתוֹ בַבָּשָׂר הִקְרִיב תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים בִּצְעָקָה גְדוֹלָה וּבִדְמָעוֹת לִפְנֵי מִי־שֶׁיָּכוֹל לְהוֹשִׁיעוֹ מִמָּוֶת וַיֵּעָתֶר־לוֹ מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ	7 Qui in diebus carnis suae, preces supplicationesque ad eum, qui possit salvum illum a morte facere, cum clamore valido et lacrimis offerens et exauditus pro sua reverentia,
8 וְאַף כִּי־הָיָה הַבֵּן לָמַד מֵעֻנּוֹתוֹ לִשְׁמוֹעַ	8 et quidem cum esset Filius, didicit ex his, quae passus est, oboedientiam;
9 וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻשְׁלַם הָיָה מַמְצִיא תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לְכָל־שֹׁמְעָיו	9 et, consummatus, factus est omnibus oboedientibus sibi auctor salutis aeternae,
10 וְהָאֱלֹהִים קָרָא־לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק	10 appellatus a Deo pontifex iuxta ordinem Melchisedech.
11 עַל־זֹאת יֶשׁ־לָנוּ לְדַבֵּר הַרְבֵּה וְקָשׁוֹת לְבַאֵר לָכֶם בְּמִלִּין יַעַן כִּי־כָבְדוּ אָזְנֵיכֶם	11 De quo grandis nobis sermo et ininterpretabilis ad dicendum, quoniam segnes facti estis ad audiendum.
12 כִּי תַּחַת אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי לָכֶם לְפִי־אֹרֶךְ הַזְּמָן לִהְיוֹת מְלַמְּדִים עַתָּה מִן־הַצֹּרֶךְ לָשׁוּב וּלְלַמֵּד אֶתְכֶם עִקְּרֵי רֵאשִׁית דִּבְרֵי אֱלֹהִים וְנִצְרַכְתֶּם לְחָלָב וְלֹא לְמַאֲכָל בָּרִיא	12 Etenim cum deberetis magistri esse propter tempus, rursum indigetis, ut vos doceat aliquis elementa exordii sermonum Dei, et facti estis, quibus lacte opus sit, non solido cibo.
13 כִּי כֹל אֲשֶׁר מַאֲכָלוֹ חָלָב אֵינֶנּוּ מֵבִין בִּדְבַר־צֶדֶק כִּי־עוֹדֶנּוּ עוֹלֵל	13 Omnis enim, qui lactis est particeps, expers est sermonis iustitiae, parvulus enim est;
14 אַךְ לַשְּׁלֵמִים הַמַּאֲכָל הַבָּרִיא אֲשֶׁר עַל־פִּי הַהַרְגֵל יֵשׁ לָהֶם חוּשִׁים מְנֻסִּים לְהַבְדִּיל בֵּין־טוֹב לָרָע	14 perfectorum autem est solidus cibus, eorum, qui pro consuetudine exercitatos habent sensus ad discretionem boni ac mali.