1 כִּי כָּל־כֹּהֵן גָּדוֹל הַלָּקוּחַ מִתּוֹךְ בְּנֵי־אָדָם מֻפְקָד הוּא בַּעֲבוּר בְּנֵי אָדָם בְּעִנְיְנֵי אֱלֹהִים לְהַקְרִיב מִנְחָה וָזֶבַח עַל־הַחֲטָאִים | 1 כי כל כהן גדול הלקוח מתוך בני אדם מפקד הוא בעבור בני אדם בעניני אלהים להקריב מנחה וזבח על החטאים |
2 וְהוּא יָכוֹל לַחְמֹל עַל־הַשֹּׁגְגִים וְהַתֹּעִים בִּהְיוֹתוֹ גַם־הוּא יְדוּעַ חֹלִי | 2 והוא יכול לחמל על השגגים והתעים בהיותו גם הוא ידוע חלי |
3 אֲשֶׁר־עַל־כֵּן חַיָּב לְהַקְרִיב עַל־הַחֲטָאִים גַּם בְּעַד־הָעָם גַּם בְּעַד־נַפְשׁוֹ | 3 אשר על כן חיב להקריב על החטאים גם בעד העם גם בעד נפשו |
4 וְאֶת־הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת לֹא־יִקַּח אִישׁ לְעַצְמוֹ רַק הַקָּרוּא לָהּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים כְּמוֹ אַהֲרֹן | 4 ואת הגדלה הזאת לא יקח איש לעצמו רק הקרוא לה מאת האלהים כמו אהרן |
5 כֵּן גַּם־הַמָּשִׁיחַ לֹא־כִבֵּד אֶת־עַצְמוֹ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל כִּי אִם־הָאֹמֵר אֵלָיו בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ | 5 כן גם המשיח לא כבד את עצמו להיות כהן גדול כי אם האמר אליו בני אתה אני היום ילדתיך |
6 כְּמוֹ שֶׁאָמַר גַּם־בְּמָקוֹם אַחֵר אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק | 6 כמו שאמר גם במקום אחר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק |
7 אֲשֶׁר בִּימֵי הֱיוֹתוֹ בַבָּשָׂר הִקְרִיב תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים בִּצְעָקָה גְדוֹלָה וּבִדְמָעוֹת לִפְנֵי מִי־שֶׁיָּכוֹל לְהוֹשִׁיעוֹ מִמָּוֶת וַיֵּעָתֶר־לוֹ מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ | 7 אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו |
8 וְאַף כִּי־הָיָה הַבֵּן לָמַד מֵעֻנּוֹתוֹ לִשְׁמוֹעַ | 8 ואף כי היה הבן למד מענותו לשמוע |
9 וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻשְׁלַם הָיָה מַמְצִיא תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לְכָל־שֹׁמְעָיו | 9 ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל שמעיו |
10 וְהָאֱלֹהִים קָרָא־לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק | 10 והאלהים קרא לו כהן גדול על דברתי מלכי צדק |
11 עַל־זֹאת יֶשׁ־לָנוּ לְדַבֵּר הַרְבֵּה וְקָשׁוֹת לְבַאֵר לָכֶם בְּמִלִּין יַעַן כִּי־כָבְדוּ אָזְנֵיכֶם | 11 על זאת יש לנו לדבר הרבה וקשות לבאר לכם במלין יען כי כבדו אזניכם |
12 כִּי תַּחַת אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי לָכֶם לְפִי־אֹרֶךְ הַזְּמָן לִהְיוֹת מְלַמְּדִים עַתָּה מִן־הַצֹּרֶךְ לָשׁוּב וּלְלַמֵּד אֶתְכֶם עִקְּרֵי רֵאשִׁית דִּבְרֵי אֱלֹהִים וְנִצְרַכְתֶּם לְחָלָב וְלֹא לְמַאֲכָל בָּרִיא | 12 כי תחת אשר היה ראוי לכם לפי ארך הזמן להיות מלמדים עתה מן הצרך לשוב וללמד אתכם עקרי ראשית דברי אלהים ונצרכתם לחלב ולא למאכל בריא |
13 כִּי כֹל אֲשֶׁר מַאֲכָלוֹ חָלָב אֵינֶנּוּ מֵבִין בִּדְבַר־צֶדֶק כִּי־עוֹדֶנּוּ עוֹלֵל | 13 כי כל אשר מאכלו חלב איננו מבין בדבר צדק כי עודנו עולל |
14 אַךְ לַשְּׁלֵמִים הַמַּאֲכָל הַבָּרִיא אֲשֶׁר עַל־פִּי הַהַרְגֵל יֵשׁ לָהֶם חוּשִׁים מְנֻסִּים לְהַבְדִּיל בֵּין־טוֹב לָרָע | 14 אך לשלמים המאכל הבריא אשר על פי ההרגל יש להם חושים מנסים להבדיל בין טוב לרע |