Lettera agli Ebrei - מכתב לעברים 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 הִנְנִי מוֹדִיעַ אֶתְכֶם גֹּדֶל הַקְּרָב אֲשֶׁר בְּקִרְבִּי עַל־אֹדוֹתֵיכֶם וְעַל־אוֹדֹת אַנְשֵׁי לוּדְקְיָא וְעַל־כֹּל אֲשֶׁר לֹא־רָאוּ אֶת־פָּנַי בַּבָּשָׂר	1 Θέλω γὰρ ὑμᾶς εἰδέναι ἡλίκον ἀγῶνα ἔχω ὑπὲρ ὑμῶν καὶ τῶν ἐν Λαοδικείᾳ καὶ ὅσοι οὐχ ἑόρακαν τὸ πρόσωπόν μου ἐν σαρκί,
2 לְמַעַן יְנֻחֲמוּ לִבּוֹתָם וְנִקְשְׁרוּ יַחַד בְּאַהֲבָה וּלְכָל־עשֶׁר דַּעַת נְכוֹנָה לְהַשְׂכִּיל סוֹד הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְסוֹד הַמָּשִׁיחַ	2 ἵνα παρακληθῶσιν αἱ καρδίαι αὐτῶν συμβιβασθέντες ἐν ἀγάπῃ καὶ εἰς πᾶν πλοῦτος τῆς πληροφορίας τῆς συνέσεως, εἰς ἐπίγνωσιν τοῦ μυστηρίου τοῦ θεοῦ, Χριστοῦ,
3 אֲשֶׁר צְפוּנִים בּוֹ כָּל־אֹצְרוֹת הַחָכְמָה וְהַדָּעַת	3 ἐν ᾧ εἰσιν πάντες οἱ θησαυροὶ τῆς σοφίας καὶ γνώσεως ἀπόκρυφοι.
4 וְזֹאת אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לְמַעַן אֲשֶׁר־לֹא יַטְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּשִׂפְתֵי חֲלָקוֹת	4 Τοῦτο λέγω, ἵνα μηδεὶς ὑμᾶς παραλογίζηται ἐν πιθανολογίᾳ.
5 כִּי גַּם־אִם בִּבְשָׂרִי אֲנִי רָחוֹק מִכֶּם הִנֵּה בְרוּחִי אֲנִי אֶצְלְכֶם וְאֶשְׂמַח בִּרְאֹתִי אֶת־תְּכוּנַתְכֶם וְחֹזֶק אֱמוּנַתְכֶם בַּמָּשִׁיחַ	5 εἰ γὰρ καὶ τῇ σαρκὶ ἄπειμι, ἀλλὰ τῷ πνεύματι σὺν ὑμῖν εἰμι, χαίρων καὶ βλέπων ὑμῶν τὴν τάξιν καὶ τὸ στερέωμα τῆς εἰς Χριστὸν πίστεως ὑμῶν.
6 לָכֵן כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אֶת־הַמָּשִׁיחַ אֵת יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ כֵּן גַּם־הִתְהַלְּכוּ בוֹ	6 Ὡς οὖν παρελάβετε τὸν Χριστὸν Ἰησοῦν τὸν κύριον, ἐν αὐτῷ περιπατεῖτε,
7 מְשֹׁרָשִׁים וְנִבְנִים בּוֹ וְקַיָּמִים בָּאֱמוּנָה כַּאֲשֶׁר לֻמַּדְתֶּם וּמַרְבִּים בְּתוֹדָה בָּהּ	7 ἐρριζωμένοι καὶ ἐποικοδομούμενοι ἐν αὐτῷ καὶ βεβαιούμενοι τῇ πίστει καθὼς ἐδιδάχθητε, περισσεύοντες ἐν εὐχαριστίᾳ.
8 הִזָּהֲרוּ פֶּן־יוֹלִיךְ אִישׁ אֶתְכֶם שׁוֹלָל בְּפִילֹסוֹפְיָה וּבְמַדּוּחֵי שָׁוְא לְפִי קַבָּלַת בְּנֵי הָאָדָם וִיסֹדוֹת הָעוֹלָם וְלֹא עַל־פִּי הַמָּשִׁיחַ	8 Βλέπετε μή τις ὑμᾶς ἔσται ὁ συλαγωγῶν διὰ τῆς φιλοσοφίας καὶ κενῆς ἀπάτης κατὰ τὴν παράδοσιν τῶν ἀνθρώπων, κατὰ τὰ στοιχεῖα τοῦ κόσμου καὶ οὐ κατὰ Χριστόν·
9 כִּי בוֹ בְּגוּפוֹ שֹׁכֵן כָּל־מְלֹא הָאֱלָהוּת וּבוֹ אַתֶּם נִמְלָאִים	9 ὅτι ἐν αὐτῷ κατοικεῖ πᾶν τὸ πλήρωμα τῆς θεότητος σωματικῶς,
10 אֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ כָּל־שְׂרָרָה וְשָׁלְטָן	10 καὶ ἐστὲ ἐν αὐτῷ πεπληρωμένοι, ὅς ἐστιν ἡ κεφαλὴ πάσης ἀρχῆς καὶ ἐξουσίας.
11 וּבוֹ אַתֶּם גַּם־נִמּוֹלִים מִילָה שֶׁלֹּא בְיָדָיִם בְּהַפְשָׁטַת גּוּף הַבָּשָׂר הַחוֹטֵא הִיא מִילַת הַמָּשִׁיחַ	11 Ἐν ᾧ καὶ περιετμήθητε περιτομῇ ἀχειροποιήτῳ ἐν τῇ ἀπεκδύσει τοῦ σώματος τῆς σαρκός, ἐν τῇ περιτομῇ τοῦ Χριστοῦ,
12 כִּי נִקְבַּרְתֶּם אִתּוֹ בַּטְּבִילָה אַף־קַמְתֶּם אִתּוֹ בַּתְּחִיָּה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים	12 συνταφέντες αὐτῷ ἐν τῷ βαπτισμῷ, ἐν ᾧ καὶ συνηγέρθητε διὰ τῆς πίστεως τῆς ἐνεργείας τοῦ θεοῦ τοῦ ἐγείραντος αὐτὸν ἐκ νεκρῶν·
13 גַּם־אֶתְכֶם הַמֵּתִים בַּפְּשָׁעִים וּבְעָרְלַת בְּשַׂרְכֶם הֶחֱיָה אִתּוֹ בִּסְלֹחַ לָכֶם אֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיכֶם	13 καὶ ὑμᾶς νεκροὺς ὄντας [ἐν] τοῖς παραπτώμασιν καὶ τῇ ἀκροβυστίᾳ τῆς σαρκὸς ὑμῶν, συνεζωοποίησεν ὑμᾶς σὺν αὐτῷ, χαρισάμενος ἡμῖν πάντα τὰ παραπτώματα.
14 וַיִּמְחַק אֶת־הַשְּׁטָר הַמֵּעִיד בָּנוּ בְּחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר הָיָה נֶגְדֵּנוּ וַיִּשָּׂאֵהוּ מִתּוֹכֵנוּ וַיִּתְקָעֵהוּ בַּצְּלָב	14 ἐξαλείψας τὸ καθ’ ἡμῶν χειρόγραφον τοῖς δόγμασιν ὃ ἦν ὑπεναντίον ἡμῖν, καὶ αὐτὸ ἦρκεν ἐκ τοῦ μέσου προσηλώσας αὐτὸ τῷ σταυρῷ·
15 וַיַּפְשֵׁט אֶת־הַשָּׂרִים וְהַשַּׁלִּיטִים וַיִּתְּנֵם בְּיָד רָמָה לְרַאֲוָה בָּם וַיּוֹלִיכֵם שׁוֹלָל בְּנַפְשׁוֹ	15 ἀπεκδυσάμενος τὰς ἀρχὰς καὶ τὰς ἐξουσίας ἐδειγμάτισεν ἐν παρρησίᾳ, θριαμβεύσας αὐτοὺς ἐν αὐτῷ.
16 עַל־כֵּן לֹא־יָדִין אִישׁ אֶתְכֶם עַל־דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה אוֹ־בְעִנְיַן הַמּוֹעֲדִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשַׁבָּתוֹת	16 Μὴ οὖν τις ὑμᾶς κρινέτω ἐν βρώσει καὶ ἐν πόσει ἢ ἐν μέρει ἑορτῆς ἢ νεομηνίας ἢ σαββάτων·
17 אֲשֶׁר הֵם צֵל הַדְּבָרִים הָעֲתִידִים לָבֹא וְגוּפָם הוּא בַמָּשִׁיחַ	17 ἅ ἐστιν σκιὰ τῶν μελλόντων, τὸ δὲ σῶμα τοῦ Χριστοῦ.
18 אַל־תִּתְּנוּ לְאִישׁ לַעֲקֹב אֶתְכֶם עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת רוּחַ וַעֲבוֹדַת מַלְאָכִים הַמְהַלֵּךְ בִּדְבָרִים אֲשֶׁר לֹא רָאוּ עֵינָיו וּמָלֵא רוּחַ גַּאֲוָה עַל־לֹא־דָבָר מִשֵּׂכֶל בְּשָׂרוֹ	18 μηδεὶς ὑμᾶς καταβραβευέτω θέλων ἐν ταπεινοφροσύνῃ καὶ θρησκείᾳ τῶν ἀγγέλων, ἃ ἑόρακεν ἐμβατεύων, εἰκῇ φυσιούμενος ὑπὸ τοῦ νοὸς τῆς σαρκὸς αὐτοῦ,
19 וְאֵינֶנּוּ אֹחֵז בָּרֹאשׁ אֲשֶׁר מְחֻבָּר מִמֶּנּוּ כָּל־הַגּוּף וּמָאֳחָז בְּצִירָיו וּדְבָקָיו וְיִגְדַּל גִּדּוּל אֱלֹהִים	19 καὶ οὐ κρατῶν τὴν κεφαλήν, ἐξ οὗ πᾶν τὸ σῶμα διὰ τῶν ἁφῶν καὶ συνδέσμων ἐπιχορηγούμενον καὶ συμβιβαζόμενον αὔξει τὴν αὔξησιν τοῦ θεοῦ.
20 לָכֵן אִם־מַתֶּם עִם־הַמָּשִׁיחַ לִיסוֹדֹת הָעוֹלָם לָמָּה תִשְׁתַּעְבְּדוּ לְחֻקִּים כְּאִלּוּ עֹדְכֶם חַיִּים בָּעוֹלָם	20 Εἰ ἀπεθάνετε σὺν Χριστῷ ἀπὸ τῶν στοιχείων τοῦ κόσμου, τί ὡς ζῶντες ἐν κόσμῳ δογματίζεσθε;
21 אַל־תֹּאחֵז אַל־תִּטְעַם אַל־תִּגָּע	21 μὴ ἅψῃ μηδὲ γεύσῃ μηδὲ θίγῃς,
22 וְהֵם כֻּלָּם לְכִלָּיוֹן בְּתַשְׁמִישָׁם לְפִי מִצְוֺת אֲנָשִׁים וְלִמּוּדֵיהֶם	22 ἅ ἐστιν πάντα εἰς φθορὰν τῇ ἀποχρήσει, κατὰ τὰ ἐντάλματα καὶ διδασκαλίας τῶν ἀνθρώπων,
23 הַנִּרְאִים כְּעֵין חָכְמָה בַּעֲבוֹדָה בְדוּיָה מִלֵּב וּבְשִׁפְלוּת רוּחַ וּבְעִנּוּי הַגּוּף שֶׁלֹּא כְהֹגֶן רַק־לְהַשְׂבִּיעַ הַבָּשָׂר	23 ἅτινά ἐστιν λόγον μὲν ἔχοντα σοφίας ἐν ἐθελοθρησκίᾳ καὶ ταπεινοφροσύνῃ [καὶ] ἀφειδίᾳ σώματος, οὐκ ἐν τιμῇ τινι πρὸς πλησμονὴν τῆς σαρκός.