Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	KING JAMES BIBLE
1 אַחֲלַי תִּשְׂאוּ מְעַט אִוַּלְתִּי וְאַף־אָמְנָם תִּשָּׂאוּנִי	1 Would to God ye could bear with me a little in my folly: and indeed bear with me.
2 כִּי מְקַנֵּא אֲנִי לָכֶם קִנְאַת אֱלֹהִים כִּי אֵרַשְׂתִּי אֶתְכֶם לְאִישׁ אֶחָד לְהַעֲמִיד אֶתְכֶם בְּתוּלָה טְהוֹרָה לִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ	2 For I am jealous over you with godly jealousy: for I have espoused you to one husband, that I may present you as a chaste virgin to Christ.
3 אַךְ יָרֵא אָנֹכִי פֶּן כַּאֲשֶׁר הִשִּׁיא הַנָּחָשׁ בְּעָרְמָתוֹ אֶת־חַוָּה כֵּן תִּשְׂטֶינָה גַּם־מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם מִן־הַתְּמִימוּת אֲשֶׁר עִם־הַמָּשִׁיחַ	3 But I fear, lest by any means, as the serpent beguiled Eve through his subtilty, so your minds should be corrupted from the simplicity that is in Christ.
4 כִּי אִם־יָבֹא הַבָּא וְהִגִּיד לָכֶם יֵשׁוּעַ אַחֵר אֲשֶׁר לֹא הִגַּדְנֻהוּ אוֹ אִם־תִּקְחוּ רוּחַ אַחֵר אֲשֶׁר לֹא־לְקַחְתֶּם אֹתוֹ אוֹ־בְשׂוֹרָה אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא־קִבַּלְתֶּם אֹתָהּ כִּי עַתָּה הֵיטֵב תִּשָּׂאֻהוּ	4 For if he that cometh preacheth another Jesus, whom we have not preached, or if ye receive another spirit, which ye have not received, or another gospel, which ye have not accepted, ye might well bear with him.
5 אוּלָם אֶחֱשֹׁב אֲשֶׁר־אֵינֶנִּי נֹפֵל בִּמְאוּמָה מֵהַשְּׁלִיחִים הַגְּדוֹלִים כָּל־כָּךְ	5 For I suppose I was not a whit behind the very chiefest apostles.
6 וְאַף אִם־בַּעַר אָנֹכִי בַּדִּבּוּר אֵינֶנִּי בַעַר בַּדָּעַת כִּי אִם־בַּכֹּל נִגְלִינוּ אֲלֵיכֶם בִּפְנֵי כָל־אָדָם	6 But though I be rude in speech, yet not in knowledge; but we have been throughly made manifest among you in all things.
7 אוֹ הֶחָטֹא חָטָאתִי בְּהַשְׁפִּילִי אֶת־עַצְמִי לְמַעַן הַגְבִּיהֲכֶם כִּי־בִשַּׂרְתִּי אֶתְכֶם בְּלֹא־מְחִיר אֶת־בְּשׂוֹרַת הָאֱלֹהִים	7 Have I committed an offence in abasing myself that ye might be exalted, because I have preached to you the gospel of God freely?
8 קְהִלּוֹת אֲחֵרוֹת שַׁלּוֹתִי בְּקַחְתִּי מֵהֶן שָׂכָר לְמַעַן אֲשָׁרֶתְכֶם וּבִהְיוֹתִי עִמָּכֶם וָאֶחְסַר לֹא הֶלְאֵיתִי אָדָם	8 I robbed other churches, taking wages of them, to do you service.
9 כִּי אֶת־מַחְסוֹרִי מִלְאוּ הָאַחִים בְּבֹאָם מִמַּקְדּוֹנְיָא וּבְכָל־דָּבָר נִשְׁמַרְתִּי מִהְיוֹת לָכֶם לְמַשָּׂא וְגַם אֶשָּׁמֵר	9 And when I was present with you, and wanted, I was chargeable to no man: for that which was lacking to me the brethren which came from Macedonia supplied: and in all things I have kept myself from being burdensome unto you, and so will I keep myself.
10 בַּאֲמִתּוֹ שֶׁל־הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר־בִּי מֵעִיד אֲנִי בָּכֶם כִּי תְּהִלָּתִי זֹאת לֹא־תִּכָּלֵא מִמֶּנִּי בִּגְלִילוֹת אֲכַיָּא	10 As the truth of Christ is in me, no man shall stop me of this boasting in the regions of Achaia.
11 עַל־מַה־זֶּה הַעַל אֲשֶׁר אֵינֶנִּי אֹהֵב אֶתְכֶם הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ	11 Wherefore? because I love you not? God knoweth.
12 אֲבָל אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אוֹסִיף לַעֲשׂוֹת לְבִלְתִּי תֵת־מָקוֹם לַמְבַקְשִׁים עֲלִילָה לְמַעַן בְּמַה־שֶּׁיִּתְהַלְלוּ בוֹ יִמָּצְאוּ דּוֹמִים לָנוּ	12 But what I do, that I will do, that I may cut off occasion from them which desire occasion; that wherein they glory, they may be found even as we.
13 כִּי אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה שְׁלִיחֵי שֶׁקֶר הֵם פֹּעֲלֵי רְמִיָּה מִתְחַפְּשִׂים לִשְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ	13 For such are false apostles, deceitful workers, transforming themselves into the apostles of Christ.
14 וְאֵינֶנּוּ פֶּלֶא הֲלֹא הַשָּׂטָן גַּם־הוּא מִתְחַפֵּשׂ לְמַלְאַךְ הָאוֹר	14 And no marvel; for Satan himself is transformed into an angel of light.
15 לָכֵן אֵין־זֶה דָּבָר גָּדוֹל אִם גַּם־מְשָׁרְתָיו יִתְחַפְּשֹוּ לִמְשָׁרְתֵי הַצֶּדֶק אֲשֶׁר אַחֲרִיתָם תִּהְיֶה לְפִי מַעַלְלֵיהֶם	15 Therefore it is no great thing if his ministers also be transformed as the ministers of righteousness; whose end shall be according to their works.
16 וְאָשׁוּב וְאֹמַר אַל־נָא יַחְשְׁבֵנִי אִישׁ לְסָכָל וְאִם־אַיִן אַף־כְּסָכָל קַבְּלוּנִי לְמַעַן אֶתְהַלֵּל מְעַט גַּם־אָנִי	16 I say again, Let no man think me a fool; if otherwise, yet as a fool receive me, that I may boast myself a little.
17 אֵת אֲשֶׁר אֲדַבֵּר לֹא לְפִי דֶּרֶךְ הָאָדוֹן אָנֹכִי מְדַבֵּר כִּי אִם־כְּמוֹ בְסִכְלוּת אָעֹז וָאֶתְהַלָּל	17 That which I speak, I speak it not after the Lord, but as it were foolishly, in this confidence of boasting.
18 רַבִּים מִתְהַלְלִים לְפִי הַבָּשָׂר לָכֵן אֶתְהַלֵּל אַף־אָנִי	18 Seeing that many glory after the flesh, I will glory also.
19 כִּי־נֹשְׂאִים אַתֶּם בְּרָצוֹן אֶת־הַסְּכָלִים בִּהְיוֹתְכֶם חֲכָמִים	19 For ye suffer fools gladly, seeing ye yourselves are wise.
20 הֲלֹא תִשְׂאוּ אִם־יַעֲבִיד אֶתְכֶם אִישׁ אִם־יְבַלַּע אִם־יִלְכֹּד אֶתְכֶם אִם־יִתְנַשֵּׂא אִם־יַכֶּה אֶתְכֶם עַל־פְּנֵיכֶם	20 For ye suffer, if a man bring you into bondage, if a man devour you, if a man take of you, if a man exalt himself, if a man smite you on the face.
21 לְחֶרְפָּתֵנוּ אָנֹכִי אֹמֵר זֹאת כְּאִלּוּ הָיִינוּ רָפִים אֲבָל בְּכָל־אֲשֶׁר יִרְהַב אִישׁ לְהִתְהַלֵּל בְּסִכְלוּת אֹמַר זֹאת אֶרְהַב גַּם־אָנֹכִי	21 I speak as concerning reproach, as though we had been weak. Howbeit whereinsoever any is bold, (I speak foolishly,) I am bold also.
22 עִבְרִים הֵם כֵּן גַּם־אָנֹכִי יִשְׂרְאֵלִים הֵם כֵּן גַּם־אָנֹכִי זֶרַע אַבְרָהָם הֵם כֵּן גַּם־אָנֹכִי	22 Are they Hebrews? so am I. Are they Israelites? so am I. Are they the seed of Abraham? so am I.
23 מְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ הֵם כְּמִתְהוֹלֵל אֹמַר אָנֹכִי יוֹתֵר מֵהֶם יוֹתֵר בִּיגִיעוֹת יוֹתֵר לִמְאֹד בְּמַכּוֹת יוֹתֵר בְּמוֹסֵרוֹת וְרֹב פְּעָמִים בִּמְצוּקוֹת מָוֶת	23 Are they ministers of Christ? (I speak as a fool) I am more; in labours more abundant, in stripes above measure, in prisons more frequent, in deaths oft.
24 חָמֵשׁ פְּעָמִים סָפַגְתִּי בִּידֵי הַיְּהוּדִים אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת	24 Of the Jews five times received I forty stripes save one.
25 שָׁלשׁ פְּעָמִים יֻסַּרְתִּי בַשּׁוֹטִים פַּעַם אַחַת סֻקַּלְתִּי וְשָׁלשׁ פְּעָמִים נִשְׁבְּרָה־לִּי הַסְּפִינָה וָאֱהִי בִּמְצוּלוֹת יָם לַיְלָה וָיוֹם	25 Thrice was I beaten with rods, once was I stoned, thrice I suffered shipwreck, a night and a day I have been in the deep;
26 בְּמַסָּעוֹת רַבִּים בְּסַכְּנוֹת נְהָרוֹת בְּסַכְּנוֹת שֹׁדְדִים בְּסַכָּנוֹת מִצַּד בְּנֵי־עַמִּי בְּסַכָּנוֹת מִצַּד הַגּוֹיִם סַכָּנוֹת בָּעִיר סַכָּנוֹת בַּמִּדְבָּר סַכָּנוֹת בַּיָּם סַכָּנוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵי שָׁקֶר	26 In journeyings often, in perils of waters, in perils of robbers, in perils by mine own countrymen, in perils by the heathen, in perils in the city, in perils in the wilderness, in perils in the sea, in perils among false brethren;
27 בְּעָמָל וּבִתְלָאָה בִּבְלִי־שֵׁנָה פְּעָמִים הַרְבֵּה בְּרָעָב וּבְצָמָא בְּצוֹמוֹת הַרְבֵּה בְּקֹר וּבְעֵירוֹם	27 In weariness and painfulness, in watchings often, in hunger and thirst, in fastings often, in cold and nakedness.
28 מִלְּבַד שְׁאָר הַדְּבָרִים הַבָּאִים עָלַי יוֹם יוֹם וְהַדְּאָגָה לְכָל־הַקְּהִלּוֹת	28 Beside those things that are without, that which cometh upon me daily, the care of all the churches.
29 מִי יֶחֱלַשׁ וַאֲנִי לֹא אֶחֱלָשׁ מִי יִכָּשֵׁל וְלֹא יִבְעַר לִבִּי	29 Who is weak, and I am not weak? who is offended, and I burn not?
30 אִם־יֵשׁ לְהִתְהַלֵּל אֶתְהַלֵּל בְּחֻלְשָׁתִי	30 If I must needs glory, I will glory of the things which concern mine infirmities.
31 הָאֱלֹהִים אֲבִי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים הוּא יֹדֵעַ כִּי לֹא אֲשַׁקֵּר	31 The God and Father of our Lord Jesus Christ, which is blessed for evermore, knoweth that I lie not.
32 בְּדַמֶּשֶׂק שָׁמַר הַנִּצָּב שֶׁל־הַמֶּלֶךְ אֲרֵטַס אֶת־עִיר הַדַּמַּשְׂקִיִּים וַיְבַקֵּשׁ לְתָפְשֵׂנִי	32 In Damascus the governor under Aretas the king kept the city of the Damascenes with a garrison, desirous to apprehend me:
33 וּבְעַד הַחַלּוֹן הוֹרִידוּ אֹתִי בְּסַל מֵעַל הַחוֹמָה וַאִמָּלֵט מִיָּדָיו	33 And through a window in a basket was I let down by the wall, and escaped his hands.