Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ יְפֵחַ זַעַם וָרֶצַח עַל־תַּלְמִידֵי הָאָדוֹן וַיָּבֹא אֶל־הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל	1 Saulus autem, adhuc spirans minarum et caedis in discipulos Domini,accessit ad principem sacerdotum
2 וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ מִכְתָּבִים לְדַמֶּשֶׂק אֶל־בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר יֶאֱסֹר אֶת־אֲשֶׁר יִמְצָא בַּדֶּרֶךְ הַהִיא אֲנָשִׁים אוֹ נָשִׁים וִיבִיאֵם יְרוּשָׁלָיִם	2 et petiit ab eo epistulas in Damascum adsynagogas, ut, si quos invenisset huius viae viros ac mulieres, vinctosperduceret in Ierusalem.
3 וַיְהִי הוּא הֹלֵךְ וְקָרֵב לְדַמֶּשֶׂק וְהִנֵּה פִתְאֹם נָגַהּ עָלָיו מִסָּבִיב אוֹר מִן־הַשָּׁמָיִם	3 Et cum iter faceret, contigit ut appropinquaretDamasco; et subito circumfulsit eum lux de caelo,
4 וַיִּפֹּל אָרְצָה וַיִּשְׁמַע קוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו שָׁאוּל שָׁאוּל לָמָּה תִרְדְּפֵנִי	4 et cadens in terram audivitvocem dicentem sibi: “ Saul, Saul, quid me persequeris? ”.
5 וַיֹּאמֶר מִי אַתָּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן אָנֹכִי יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתָּה רוֹדֵף קָשֶׁה לְךָ לִבְעֹט בַּדָּרְבֹנוֹת	5 Qui dixit: “Quis es, Domine? ”. Et ille: “ Ego sum Iesus, quem tu persequeris!
6 וְהוּא חָרֵד וְנִבְעָת וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי מַה־תַּחְפֹּץ וְאֶעֱשֶׂה וַיַּעַן הָאָדוֹן קוּם לֵךְ הָעִירָה וְיֵאָמֵר לְךָ אֶת־אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת	6 Sedsurge et ingredere civitatem, et dicetur tibi quid te oporteat facere ”.
7 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתּוֹ עָמְדוּ נֶאֱלָמִים כִּי שָׁמְעוּ אֶת־הַקּוֹל וְאִישׁ לֹא הִבִּיטוּ	7 Viri autem illi, qui comitabantur cum eo, stabant stupefacti, audientes quidemvocem, neminem autem videntes.
8 וַיָּקָם שָׁאוּל מִן־הָאָרֶץ וּבְפָתְחוֹ אֶת־עֵינָיו לֹא רָאָה אִישׁ וַיַּחֲזִיקוּ בְיָדוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ לְדַמָּשֶׂק	8 Surrexit autem Saulus de terra; apertisqueoculis, nihil videbat; ad manus autem illum trahentes introduxerunt Damascum.
9 וַיֶּחְשְׁכוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת שְׁלשֶׁת יָמִים וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה	9 Et erat tribus diebus non videns et non manducavit neque bibit.
10 וְתַלְמִיד אֶחָד הָיָה בְדַמֶּשֶׂק חֲנַנְיָה שְׁמוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן בַּמַּחֲזֶה חֲנַנְיָה וַיֹּאמֶר הִנְנִי אֲדֹנִי	10 Erat autem quidam discipulus Damasci nomine Ananias; et dixit ad illum invisu Dominus: “ Anania ”. At ille ait: “ Ecce ego, Domine ”.
11 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן קוּם לֵךְ אֶל־הָרְחוֹב הַנִּקְרָא הַיָּשָׁר וּשְׁאַל בְּבֵית יְהוּדָה לְאִישׁ טַרְסִי וּשְׁמוֹ שָׁאוּל כִּי הִנֵּה־הוּא מִתְפַּלֵּל	11 EtDominus ad illum: “ Surgens vade in vicum, qui vocatur Rectus, et quaere indomo Iudae Saulum nomine Tarsensem; ecce enim orat
12 וַיַּרְא בַּמַּחֲזֶה וְהִנֵּה־אִישׁ וּשְׁמוֹ חֲנַנְיָה בָּא הַחַדְרָה וְשָׂם עָלָיו אֶת־יָדוֹ לְמַעַן יָשׁוּב וְיִרְאֶה	12 et vidit virum Ananiamnomine introeuntem et imponentem sibi manus, ut visum recipiat ”.
13 וַיַּעַן חֲנַנְיָה וַיֹּאמַר אֲדֹנִי שָׁמַעְתִּי רַבִּים מְסַפְּרִים עַל־הָאִישׁ הַזֶּה כַּמָּה רָעוֹת עָשָׂה לִקְדוֹשֶׁיךָ בִּירוּשָׁלָיִם	13 Responditautem Ananias: “ Domine, audivi a multis de viro hoc, quanta mala sanctis tuisfecerit in Ierusalem;
14 וְגַם־פֹּה רִשְׁיוֹן יֶשׁ־לוֹ מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לֶאֱסֹר אֶת־כָּל־הַקֹּרְאִים בִּשְׁמֶךָ	14 et hic habet potestatem a principibus sacerdotumalligandi omnes, qui invocant nomen tuum ”.
15 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן לֵךְ כִּי־כְלִי חֵפֶץ הוּא לִי לָשֵׂאת אֶת־שְׁמִי לִפְנֵי גוֹיִם וּמְלָכִים וְלִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל	15 Dixit autem ad eum Dominus: “Vade, quoniam vas electionis est mihi iste, ut portet nomen meum coram gentibuset regibus et filiis Israel;
16 כִּי אֲנִי אַרְאֵהוּ כַּמָּה יֶשׁ־לוֹ לִסְבֹּל לְמַעַן שְׁמִי	16 ego enim ostendam illi quanta oporteat eum pronomine meo pati ”.
17 וַיֵּלֶךְ חֲנַנְיָה וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיָּשֶׂם אֶת־יָדָיו עָלָיו וַיֹּאמַר שָׁאוּל אָחִי הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־בָּאתָ בָּהּ שְׁלָחַנִי לְמַעַן תָּשׁוּב וְתִרְאֶה וְתִמָּלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ	17 Et abiit Ananias; et introivit in domum et imponens ei manus dixit: “ Saulfrater, Dominus misit me, Iesus qui apparuit tibi in via, qua veniebas, utvideas et implearis Spiritu Sancto ”.
18 וּכְרֶגַע נָפְלוּ מֵעַל עֵינָיו כְּמוֹ קַשְׂקַשִּׂים וַיָּשָׁב פִּתְאֹם לִרְאוֹת וַיָּקָם וַיִּטָּבֵל	18 Et confestim ceciderunt ab oculiseius tamquam squamae, et visum recepit. Et surgens baptizatus est
19 וַיֹּאכַל לֶחֶם וַיֶּחֱזָק וַיֵּשֶׁב שָׁאוּל יָמִים אֲחָדִים עִם־הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק	19 et, cumaccepisset cibum, confortatus est. Fuit autem cum discipulis, qui erant Damasci, per dies aliquot;
20 וַיְמַהֵר וַיִּקְרָא בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת אֶת־הַמָּשִׁיחַ לֵאמֹר כִּי־הוּא הוּא בֶן־הָאֱלֹהִים	20 et continuoin synagogis praedicabat Iesum, quoniam hic est Filius Dei.
21 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כָל־הַשֹּׁמְעִים וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא זֶה הוּא אֲשֶׁר הֶאֱבִיד בִּירוּשָׁלַיִם אֶת־קֹרְאֵי הַשֵּׁם הַזֶּה וּלְמַעַן זֹאת בָּא הֵנָּה לַהֲבִיאָם אֲסוּרִים לִפְנֵי רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים	21 Stupebant autemomnes, qui audiebant, et dicebant: “ Nonne hic est, qui expugnabat inIerusalem eos, qui invocabant nomen istud, et huc ad hoc venerat, ut vinctosillos duceret ad principes sacerdotum? ”.
22 וְשָׁאוּל הָיָה הוֹלֵךְ וְחָזֵק וַיָּהָם אֶת־הַיְּהוּדִים ישְׁבֵי דַמֶּשֶׂק בְּהוֹכִיחוֹ כִּי־זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ	22 Saulus autem magis convalescebatet confundebat Iudaeos, qui habitabant Damasci, affirmans quoniam hic estChristus.
23 וַיְהִי כִּי־אָרְכוּ־לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיִּוָּעֲצוּ הַיְּהוּדִים יַחְדָּו לַהֲמִיתוֹ	23 Cum implerentur autem dies multi, consilium fecerunt Iudaei, ut euminterficerent;
24 וַיִּוָּדַע לְשָׁאוּל אָרְבָּם וְהֵמָּה שָׁמְרוּ אֶת־הַשְּׁעָרִים יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן יְמִיתֻהוּ	24 notae autem factae sunt Saulo insidiae eorum. Custodiebantautem et portas die ac nocte, ut eum interficerent;
25 וַיִּקְחוּ אֹתוֹ הַתַּלְמִידִים לָיְלָה וַיּוֹרִידֻהוּ בַסַּל בְּעַד הַחוֹמָה	25 accipientes autemdiscipuli eius nocte per murum dimiserunt eum submittentes in sporta.
26 וַיְהִי כְּבוֹא שָׁאוּל יְרוּשָׁלַיְמָה וַיְבַקֵּשׁ לְהִלָּוֺת אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיִּירְאוּ כֻלָּם מִפָּנָיו וְלֹא הֶאֱמִינוּ כִּי־תַלְמִיד הוּא	26 Cum autem venisset in Ierusalem, tentabat iungere se discipulis; et omnestimebant eum, non credentes quia esset discipulus.
27 וַיִּקַּח אֹתוֹ בַּר־נַבָּא וַיְבִיאֵהוּ אֶל־הַשְּׁלִיחִים וַיְסַפֵּר לָהֶם אֵת אֲשֶׁר־רָאָה בַדֶּרֶךְ אֶת־הָאָדוֹן וְכִי הוּא דִבֶּר אֵלָיו וְאֵיךְ בְּדַמֶּשֶׂק הִשְׁמִיעַ בְּבִטָּחוֹן אֶת־שֵׁם יֵשׁוּעַ	27 Barnabas autem apprehensumillum duxit ad apostolos et narravit illis quomodo in via vidisset Dominum, etquia locutus est ei, et quomodo in Damasco fiducialiter egerit in nomine Iesu.
28 וַיְהִי אִתָּם יוֹצֵא וָבָא בִּירוּשָׁלָיִם וַיִּקְרָא בְּבִטָּחוֹן בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ	28 Et erat cum illis intrans et exiens in Ierusalem, fiducialiter agens innomine Domini.
29 וַיְדַבֵּר וַיִּתְוַכַּח גַּם עִם־הַיְּהוּדִים הַיְּוָנִים וְהֵם זָמְמוּ לַהֲמִיתוֹ	29 Loquebatur quoque et disputabat cum Graecis; illi autemquaerebant occidere eum.
30 וַיִּשְׁמְעוּ הָאַחִים וַיּוֹרִידוּ אֹתוֹ לְקִסְרִין וַיְשַׁלְּחֻהוּ אֶל־טַרְסוֹס	30 Quod cum cognovissent, fratres deduxerunt eumCaesaream et dimiserunt Tarsum.
31 וַיְהִי שָׁלוֹם לַקְּהִלּוֹת בְּכָל־מְקֹמוֹת יְהוּדָה וְהַגָּלִיל וְשֹׁמְרוֹן וַתִּבָּנֶינָה וַתִּתְהַלַּכְנָה בְּיִרְאַת הָאָדוֹן וַתִּרְבֶּינָה בְּנֶחָמַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ	31 Ecclesia quidem per totam Iudaeam et Galilaeam et Samariam habebat pacem;aedificabatur et ambulabat in timore Domini et consolatione Sancti Spirituscrescebat.
32 וַיְהִי בִּסְבֹב פֶּטְרוֹס בְּכָל־הַמְּקֹמוֹת וַיֵּרֶד גַּם אֶל־הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּלֹד	32 Factum est autem Petrum, dum pertransiret universos, devenire et ad sanctos,qui habitabant Lyddae.
33 וַיִּמְצָא־שָׁם אִישׁ וּשְׁמוֹ אֲנִיַּס וְהוּא שֹׁכֵב עַל־מִשְׁכָּבוֹ זֶה שְׁמֹנֶה שָׁנִים וְהוּא נְכֵה אֵבָרִים	33 Invenit autem ibi hominem quendam nomine Aeneam abannis octo iacentem in grabato, qui erat paralyticus.
34 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֹס אֲנִיַּס רְפָאֲךָ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ קוּם הַצַּע־לְךָ אָתָּה וַיָּקָם פִּתְאֹם	34 Et ait illi Petrus: “Aenea, sanat te Iesus Christus; surge et sterne tibi ”. Et continuo surrexit.
35 וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ כָּל־ישְׁבֵי לֹד וְהַשָּׁרוֹן וַיִּפְנוּ אֶל־הָאָדוֹן	35 Et viderunt illum omnes, qui inhabitabant Lyddam et Saron, qui conversi suntad Dominum.
36 וְתַלְמִידָה בְּיָפוֹ וּשְׁמָהּ טָבִיתָא תַּרְגוּמוֹ צְבִיָּה וְהִיא רַבַּת מַעֲשִׂים טוֹבִים וּצְדָקוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה	36 In Ioppe autem erat quaedam discipula nomine Tabitha, quae interpretatadicitur Dorcas; haec erat plena operibus bonis et eleemosynis, quas faciebat.
37 וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַתֶּחֱלֶה וַתָּמֹת וַיִּרְחֲצוּ אֹתָהּ וַיְשִׂימוּהָ בַּעֲלִיָּה	37 Factum est autem in diebus illis ut infirmata moreretur; quam cum lavissent,posuerunt in cenaculo.
38 וְלֹד קְרוֹבָה הִיא לְיָפוֹ וַיִּשְׁמְעוּ הַתַּלְמִידִים כִּי־פֶטְרוֹס שָׁם וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לְבִלְתִּי הֵעָצֵל לַעֲבֹר אֲלֵיהֶם	38 Cum autem prope esset Lydda ab Ioppe, discipuliaudientes quia Petrus esset in ea, miserunt duos viros ad eum rogantes: “ Nepigriteris venire usque ad nos! ”.
39 וַיָּקָם פֶּטְרוֹס וַיֵּלֶךְ אִתָּם וּבְבֹאוֹ הֶעֱלֻהוּ אֶל־הָעֲלִיָּה וַתִּגַּשְׁנָה אֵלָיו כָּל־הָאַלְמָנוֹת בּוֹכִיּוֹת וּמַרְאוֹת לוֹ אֵת הַכֻּתֳּנֹת וְאֵת הַבְּגָדִים אֲשֶׁר עָשְׂתָה צְבִיָּה בְּעוֹדָהּ עִמָּהֶן	39 Exsurgens autem Petrus venit cum illis;et cum advenisset, duxerunt illum in cenaculum; et circumsteterunt illum omnesviduae flentes et ostendentes tunicas et vestes, quas faciebat Dorcas, cum essetcum illis.
40 וַיּוֹצֵא פֶטְרוֹס אֶת־כֻּלָּם הַחוּצָה וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל וַיִּפֶן אֶל־גְּוִיָּתָהּ וַיֹּאמֶר טָבִיתָא קוּמִי וַתִּפְתַּח אֶת־עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת־פֶּטְרוֹס וַתִּתְעוֹדָד	40 Eiectis autem omnibus foras Petrus, et ponens genua oravit etconversus ad corpus dixit: “ Tabitha, surge! ”. At illa aperuit oculos suoset, viso Petro, resedit.
41 וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיָּקֶם אֹתָהּ וַיִּקְרָא אֶת־הַקְּדוֹשִׁים וְאֶת־הָאַלְמָנוֹת וַיַּעֲמֵד אֹתָהּ חַיָּה לִפְנֵיהֶם	41 Dans autem illi manum erexit eam et, cum vocassetsanctos et viduas, exhibuit eam vivam.
42 וַיִּוָּדַע הַדָּבָר בְּכָל־יָפוֹ וַיַּאֲמִינוּ רַבִּים בָּאָדוֹן	42 Notum autem factum est per universam Ioppen, et crediderunt multi in Domino.
43 וַיּוֹאֶל לָשֶׁבֶת בְּיָפוֹ יָמִים רַבִּים עִם־בּוּרְסִי אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן	43 Factum est autem, ut dies multos moraretur in Ioppe apud quendam Simonemcoriarium.