Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 7

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ יֵשׁוּעַ בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל הָלוֹךְ וְעָבוֹר כִּי לֹא אָבָה לְהִתְהַלֵּךְ בִּיהוּדָה עַל־אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ הַיְּהוּדִים לְהָרְגוֹ	1 Post hæc autem ambulabat Jesus in Galilæam : non enim volebat in Judæam ambulare, quia quærebant eum Judæi interficere.
2 וַיִּקְרַב חַג הַיְּהוּדִים הוּא חַג הַסֻּכּוֹת	2 Erat autem in proximo dies festus Judæorum, Scenopegia.
3 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֶחָיו קוּם וְלֵךְ מִזֶּה אַרְצָה יְהוּדָה לְמַעַן יִרְאוּ גַּם־תַּלְמִידֶיךָ אֶת־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר־אַתָּה עֹשֶׂה	3 Dixerunt autem ad eum fratres ejus : Transi hinc, et vade in Judæam, ut et discipuli tui videant opera tua, quæ facis.
4 כִּי לֹא־יַעֲשֶׂה אִישׁ דָּבָר בַּסֵּתֶר וְהוּא חָפֵץ לְהִתְפַּרְסֵם לָכֵן אִם־אַתָּה עֹשֶׂה כָאֵלֶּה הִגָּלֵה אֶל־הָעוֹלָם	4 Nemo quippe in occulto quid facit, et quærit ipse in palam esse : si hæc facis, manifesta teipsum mundo.
5 כִּי־אֶחָיו גַּם־הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ	5 Neque enim fratres ejus credebant in eum.
6 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ עִתִּי לֹא־בָאָה עַד־עָתָּה וְעִתְּכֶם תָּמִיד נְכוֹנָה	6 Dicit ergo eis Jesus : Tempus meum nondum advenit : tempus autem vestrum semper est paratum.
7 לֹא־יוּכַל הָעוֹלָם לִשְׂנוֹא אֶתְכֶם וְאֹתִי יִשְׂנָא בַּאֲשֶׁר אֲנִי מֵעִיד עָלָיו כִּי רָעִים מַעֲלָלָיו	7 Non potest mundus odisse vos : me autem odit, quia ego testimonium perhibeo de illo quod opera ejus mala sunt.
8 עֲלוּ אַתֶּם לָחֹג אֶת־הֶחָג אֲנִי עוֹד לֹא אֶעֱלֶה אֶל־הֶחָג הַזֶּה כִּי עִתִּי לֹא מָלְאָה עַד־עָתָּה	8 Vos ascendite ad diem festum hunc, ego autem non ascendo ad diem festum istum : quia meum tempus nondum impletum est.
9 כָּזֹאת דִּבֵּר וַיֵּשֶׁב בַּגָּלִיל	9 Hæc cum dixisset, ipse mansit in Galilæa.
10 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָלוּ אֶחָיו לָרֶגֶל וַיַּעַל גַּם־הוּא לֹא בַגָּלוּי כִּי אִם־כְּמִסְתַּתֵּר	10 Ut autem ascenderunt fratres ejus, tunc et ipse ascendit ad diem festum non manifeste, sed quasi in occulto.
11 וְהַיְּהוּדִים בִּקְשֻׁהוּ בֶחָג וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה הוּא	11 Judæi ergo quærebant eum in die festo, et dicebant : Ubi est ille ?
12 וַתְּהִי תְּלוּנָה רַבָּה עַל־אֹדוֹתָיו בְּתוֹךְ הָעָם אֵלֶּה אָמְרוּ טוֹב הוּא וְאֵלֶּה אָמְרוּ לֹא כִּי־מַתְעֶה הוּא אֶת־הָעָם	12 Et murmur multum erat in turba de eo. Quidam enim dicebant : Quia bonus est. Alii autem dicebant : Non, sed seducit turbas.
13 אַךְ אֵין־אִישׁ מְדַבֵּר עָלָיו בַּגָּלוּי מִפְּנֵי יִרְאַת הַיְּהוּדִים	13 Nemo tamen palam loquebatur de illo propter metum Judæorum.
14 וַיְהִי בַּחֲצִי יְמֵי הֶחָג עָלָה יֵשׁוּעַ אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיְלַמֵּד	14 Jam autem die festo mediante, ascendit Jesus in templum, et docebat.
15 וַיִּתְמְהוּ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ אֵיךְ יָדַע זֶה סֵפֶר וְהוּא לֹא לָמָד	15 Et mirabantur Judæi, dicentes : Quomodo hic litteras scit, cum non didicerit ?
16 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר לִקְחִי לֹא־שֶׁלִּי הוּא כִּי אִם־לַאֲשֶׁר שְׁלָחָנִי	16 Respondit eis Jesus, et dixit : Mea doctrina non est mea, sed ejus qui misit me.
17 הָאִישׁ הֶחָפֵץ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יֵדַע לִקְחִי אִם־מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא וְאִם־מִנַּפְשִׁי אֲדַבֵּר	17 Si quis voluerit voluntatem ejus facere, cognoscet de doctrina, utrum ex Deo sit, an ego a meipso loquar.
18 הַמְדַבֵּר מִנַּפְשׁוֹ כְּבוֹד עַצְמוֹ יְבַקֵּשׁ אֲבָל הַמְבַקֵּשׁ כְּבוֹד שֹׁלְחוֹ נֶאֱמָן הוּא וְאֵין עַוְלָתָה בּוֹ	18 Qui a semetipso loquitur, gloriam propriam quærit ; qui autem quærit gloriam ejus qui misit eum, hic verax est, et injustitia in illo non est.
19 הֲלֹא משֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת־הַתּוֹרָה וְאֵין־אִישׁ מִכֶּם עֹשֶׂה הַתּוֹרָה מַדּוּעַ תְּבַקְשׁוּ לְהָרְגֵנִי	19 Nonne Moyses dedit vobis legem : et nemo ex vobis facit legem ?
20 וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמַר שֵׁד בְּקִרְבְּךָ מִי מְבַקֵּשׁ לְהָרְגֶךָ	20 Quid me quæritis interficere ? Respondit turba, et dixit : Dæmonium habes : quis te quærit interficere ?
21 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּעֻלָּה אַחַת פָּעַלְתִּי וְכֻלְּכֶם עָלֶיהָ תִתְמָהוּ	21 Respondit Jesus et dixit eis : Unum opus feci, et omnes miramini :
22 משֶׁה נָתַן לָכֶם הַמִּילָה אַךְ לֹא מִמּשֶׁה הִיא כִּי אִם־מִן־הָאָבוֹת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת תָּמוּלוּ כָל־זָכָר	22 propterea Moyses dedit vobis circumcisionem (non quia ex Moyse est, sed ex patribus), et in sabbato circumciditis hominem.
23 וְעַתָּה אִם־יִמּוֹל זָכָר בַּשַּׁבָּת לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־תוּפַר תּוֹרַת משֶׁה מַה־תִּקְצְפוּ עָלַי כִּי רִפֵּאתִי אִישׁ כֻּלּוֹ בַּשַּׁבָּת	23 Si circumcisionem accipit homo in sabbato, ut non solvatur lex Moysi : mihi indignamini quia totum hominem sanum feci in sabbato ?
24 אַל־תִּשְׁפְּטוּ לְמַרְאֵה עָיִן כִּי אִם־מִשְׁפַּט־צֶדֶק שְׁפֹטוּ	24 Nolite judicare secundum faciem, sed justum judicium judicate.
25 וַיֹּאמְרוּ אֲנָשִׁים מִיּשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם הֲלֹא זֶה הוּא אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לַהֲמִיתוֹ	25 Dicebant ergo quidam ex Jerosolymis : Nonne hic est, quem quærunt interficere ?
26 וְהִנֵּה הוּא דֹּבֵר בַּגָּלוּי וְלֹא יִגְעֲרוּ בּוֹ הַאַף אֻמְנָם יָדְעוּ רָאשֵׁינוּ כִּי־בֶאֱמֶת זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ	26 et ecce palam loquitur, et nihil ei dicunt. Numquid vere cognoverunt principes quia hic est Christus ?
27 אַךְ אֶת־זֶה יָדַעְנוּ מֵאַיִן הוּא וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ לֹא־יֵדַע אִישׁ אֵי־מִזֶּה הוּא	27 Sed hunc scimus unde sit : Christus autem cum venerit, nemo scit unde sit.
28 אָז קָרָא יֵשׁוּעַ בַּמִּקְדָּשׁ וַיְלַמֵּד לֵאמֹר הֵן יְדַעְתֶּם אֹתִי אַף־יְדַעְתֶּם מֵאַיִן אָנִי וּמִנַּפְשִׁי לֹא־בָאתִי אָכֵן יֵשׁ אֲמִתִּי אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי וְאֹתוֹ לֹא יְדַעְתֶּם	28 Clamabat ergo Jesus in templo docens, et dicens : Et me scitis, et unde sim scitis : et a meipso non veni, sed est verus qui misit me, quem vos nescitis.
29 וַאֲנִי יְדַעְתִּיו כִּי מֵאִתּוֹ אָנִי וְהוּא שְׁלָחָנִי	29 Ego scio eum : quia ab ipso sum, et ipse me misit.
30 וַיְבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֹ וְאִישׁ לֹא־שָׁלַח בּוֹ יָד כִּי לֹא־בָא עִתּוֹ	30 Quærebant ergo eum apprehendere : et nemo misit in illum manus, quia nondum venerat hora ejus.
31 וְרַבִּים מִן־הָעָם הֶאֱמִינוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ אִם־יָבֹא הַמָּשִׁיחַ הֲגַם יַעֲשֶׂה אֹתוֹת רַבּוֹת מֵאֲשֶׁר עָשָׂה זֶה	31 De turba autem multi crediderunt in eum, et dicebant : Christus cum venerit, numquid plura signa faciet quam quæ hic facit ?
32 וְהַפְּרוּשִׁים שָׁמְעוּ אֶת־הָעָם מִתְלַחֲשִׁים עָלָיו כָּזֹאת וַיִּשְׁלְחוּ הַפְּרוּשִׁים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתִים לְתָפְשׂוֹ	32 Audierunt pharisæi turbam murmurantem de illo hæc : et miserunt principes et pharisæi ministros ut apprehenderent eum.
33 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אַךְ־לְמִצְעָר עוֹדֶנִּי עִמָּכֶם וְהָלַכְתִּי אֶל־אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי	33 Dixit ergo eis Jesus : Adhuc modicum tempus vobiscum sum : et vado ad eum qui me misit.
34 תְּשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא תִמְצָאֻנְנִי וּבַאֲשֶׁר אֲנִי שָׁם אַתֶּם לֹא תוּכְלוּ לָבוֹא	34 Quæretis me, et non invenietis : et ubi ego sum, vos non potestis venire.
35 וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ אָנָה יֵלֵךְ זֶה וַאֲנַחְנוּ לֹא נִמְצָאֵהוּ הֲכִי יֵלֵךְ אֶל־הַנְּפוֹצִים בֵּין הַיְּוָנִים וִילַמֵּד אַנְשֵׁי יָוָן	35 Dixerunt ergo Judæi ad semetipsos : Quo hic iturus est, quia non inveniemus eum ? numquid in dispersionem gentium iturus est, et docturus gentes ?
36 מַה־זֶּה הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַר תְּשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא תִמְצָאֻנְנִי וּבַאֲשֶׁר אֲנִי שָׁם אַתֶּם לֹא תוּכְלוּ לָבוֹא	36 quis est hic sermo, quem dixit : Quæretis me, et non invenietis : et ubi sum ego, vos non potestis venire ?
37 וַיְהִי בְּיוֹם הֶחָג הָאַחֲרוֹן הַגָּדוֹל עָמַד יֵשׁוּעַ וַיִּקְרָא לֵאמֹר אִישׁ כִּי יִצְמָא יָבֹא־נָא אֵלַי וְיִשְׁתֶּה	37 In novissimo autem die magno festivitatis stabat Jesus, et clamabat dicens : Si quis sitit, veniat ad me et bibat.
38 הַמַּאֲמִין בִּי כִּדְבַר הַכָּתוּב מִבִּטְנוֹ יִנְהֲרוּ נַהֲרֵי מַיִם חַיִּים	38 Qui credit in me, sicut dicit Scriptura, flumina de ventre ejus fluent aquæ vivæ.
39 וְזֹאת אָמַר עַל־הָרוּחַ אֲשֶׁר יִקָּחֻהוּ הַמַּאֲמִינִים בּוֹ כִּי טֶרֶם־נִתַּן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יַעַן אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ עוֹד לֹא נִתְפָּאָר	39 Hoc autem dixit de Spiritu, quem accepturi erant credentes in eum : nondum enim erat Spiritus datus, quia Jesus nondum erat glorificatus.
40 וְרַבִּים מֵהֲמוֹן הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה אָמְרוּ אָכֵן זֶה הוּא הַנָּבִיא	40 Ex illa ergo turba cum audissent hos sermones ejus, dicebant : Hic est vere propheta.
41 וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ וַאֲחֵרִים אָמְרוּ הֲמִן־הַגָּלִיל יָבֹא הַמָּשִׁיחַ	41 Alii dicebant : Hic est Christus. Quidam autem dicebant : Numquid a Galilæa venit Christus ?
42 הֲלֹא הַכָּתוּב אֹמֵר כִּי מִזֶּרַע דָּוִד וּמִכְּפַר בֵּית־לֶחֶם מְקוֹם דָּוִד יֵצֵא הַמָּשִׁיחַ	42 nonne Scriptura dicit : Quia ex semine David, et de Bethlehem castello, ubi erat David, venit Christus ?
43 וַתְּהִי מַחֲלֹקֶת בְּתוֹךְ הָעָם עַל־אֹדוֹתָיו	43 Dissensio itaque facta est in turba propter eum.
44 וּמִקְצָתָם רָצוּ לְתָפְשׂוֹ וְאִישׁ לֹא־שָׁלַח בּוֹ יָד	44 Quidam autem ex ipsis volebant apprehendere eum : sed nemo misit super eum manus.
45 וַיָּשׁוּבוּ הַמְשָׁרְתִים אֶל־הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַפְּרוּשִׁים וְהֵמָּה אָמְרוּ אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ לֹא־הֲבֵאתֶם אֹתוֹ	45 Venerunt ergo ministri ad pontifices et pharisæos. Et dixerunt eis illi : Quare non adduxistis illum ?
46 וַיַּעֲנוּ הָעֲבָדִים מֵעוֹלָם לֹא־דִבֶּר אִישׁ כָּאִישׁ הַזֶּה	46 Responderunt ministri : Numquam sic locutus est homo, sicut hic homo.
47 וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הַפְּרוּשִׁים הֲכִי נִדַּחְתֶּם גַּם־אַתֶּם	47 Responderunt ergo eis pharisæi : Numquid et vos seducti estis ?
48 הֲגַם־הֶאֱמִין בּוֹ אִישׁ מִן־הַשָּׂרִים אוֹ מִן־הַפְּרוּשִׁים	48 numquid ex principibus aliquis credidit in eum, aut ex pharisæis ?
49 רַק הֶהָמוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת־הַתּוֹרָה אֲרוּרִים הֵמָּה	49 sed turba hæc, quæ non novit legem, maledicti sunt.
50 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נַקְדִּימוֹן אֲשֶׁר־בָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה וְהוּא הָיָה אֶחָד מֵהֶם	50 Dixit Nicodemus ad eos, ille qui venit ad eum nocte, qui unus erat ex ipsis :
51 הֲתִשְׁפֹּט תּוֹרָתֵנוּ אִישׁ בְּטֶרֶם תַּחְקְרֵהוּ לָדַעַת אֶת־אֲשֶׁר עָשָׂה	51 Numquid lex nostra judicat hominem, nisi prius audierit ab ipso, et cognoverit quid faciat ?
52 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲגַם־אַתָּה מִן־הַגָּלִיל דְּרָשׁ־נָא וּרְאֵה כִּי לֹא־קָם נָבִיא מִן־הַגָּלִיל	52 Responderunt, et dixerunt ei : Numquid et tu Galilæus es ? scrutare Scripturas, et vide quia a Galilæa propheta non surgit.
53 וַיֵּלְכוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ	53 Et reversi sunt unusquisque in domum suam.