1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לָאָדוֹן כִּי שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ הֶעֱמִיד וְהִטְבִּיל תַּלְמִידִים הַרְבֵּה מִיּוֹחָנָן | 1 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן |
2 וְאוּלָם יֵשׁוּעַ הוּא לֹא הִטְבִּיל כִּי אִם־תַּלְמִידָיו | 2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו |
3 וַיַּעֲזֹב אֶת־אֶרֶץ יְהוּדָה וַיֵּלֶךְ שֵׁנִית הַגָּלִילָה | 3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה |
4 וַיְהִי־לוֹ לַעֲבֹר בְּאֶרֶץ שֹׁמְרוֹן | 4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון |
5 וַיָּבֹא לְעִיר מֵעָרֵי שֹׁמְרוֹן וּשְׁמָהּ סוּכַר הִיא מִמּוּל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־נְתָנָהּ יַעֲקֹב לִבְנוֹ לְיוֹסֵף | 5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף |
6 וְשָׁם בְּאֵר יַעֲקֹב וְיֵשׁוּעַ הָיָה עָיֵף מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֵּשֶׁב־לוֹ עַל־הַבְּאֵר וְהָעֵת כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית | 6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית |
7 וַתָּבֹא אִשָּׁה מִשֹּׁמְרוֹן לִשְׁאָב־מָיִם וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ תְּנִי־נָא לִי לִשְׁתּוֹת | 7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות |
8 כִּי תַלְמִידָיו הָלְכוּ הָעִירָה לִקְנוֹת אֹכֶל | 8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל |
9 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה הַשֹּׁמְרוֹנִית הֵן יְהוּדִי אַתָּה וְאֵיכָכָה תִּשְׁאַל מִמֶּנִּי לִשְׁתּוֹת וְאָנֹכִי אִשָּׁה שֹׁמְרוֹנִית כִּי־לֹא יִתְעָרְבוּ הַיְּהוּדִים עִם־הַשֹּׁמְרוֹנִים | 9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים |
10 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ לוּ יָדַעַתְּ אֶת־מַתַּת אֱלֹהִים וּמִי הוּא הָאֹמֵר אֵלַיִךְ תְּנִי־נָא לִי לִשְׁתּוֹת כִּי עַתָּה שָׁאַלְתְּ מִמֶּנּוּ וְנָתַן לָךְ מַיִם חַיִּים | 10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים |
11 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי הֵן אֵין־לְךָ כְלִי לִשְׁאָב־בּוֹ וְהַבְּאֵר עֲמֻקָּה וּמֵאַיִן לְךָ אֵפוֹא מַיִם חַיִּים | 11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים |
12 הַאַתָּה גָדוֹל מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ אֲשֶׁר נָתַן־לָנוּ אֶת־הַבְּאֵר הַזֹּאת וַיֵּשְׁתְּ מִמֶּנָּה הוּא וּבָנָיו וּבְעִירוֹ | 12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו |
13 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ כָּל־הַשֹּׁתֶה מִן־הַמַּיִם הָאֵלֶּה יָשׁוּב וְיִצְמָא | 13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא |
14 וַאֲשֶׁר יִשְׁתֶּה מִן־הַמַּיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם כִּי הַמַּיִם אֲשֶׁר אֶתֶּן־לוֹ יִהְיוּ בְקִרְבּוֹ לִמְקוֹר מַיִם נֹבְעִים לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים | 14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים |
15 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי תְּנָה־לִּי הַמַּיִם הָהֵם לְמַעַן לֹא־אֶצְמָא עוֹד וְלֹא אוֹסִיף לָבוֹא הֵנָּה לִשְׁאֹב | 15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב |
16 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ לְכִי וְקִרְאִי לְאִישֵׁךְ וְשׁוּבִי הֲלוֹם | 16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום |
17 וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר אֵין לִי אִישׁ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ כֵּן דִּבַּרְתְּ אֵין לִי אִישׁ | 17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש |
18 כִּי בְּעָלִים חֲמִשָּׁה הָיוּ לָךְ וַאֲשֶׁר לָךְ עַתָּה אֵינֶנּוּ בַּעְלֵךְ לָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ | 18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת |
19 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי רֹאָה אָנֹכִי כִּי נָבִיא אַתָּה | 19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה |
20 אֲבוֹתֵינוּ הִשְׁתַּחֲווּ בָּהָר הַזֶּה וְאַתֶּם אֹמְרִים כִּי יְרוּשָׁלַיִם הִיא הַמָּקוֹם הַנִּבְחָר לְהִשְׁתַּחֲוֺת שָׁמָּה | 20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה |
21 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אִשָּׁה הַאֲמִינִי לִי כִּי תָבוֹא שָׁעָה אֲשֶׁר לֹא־בָהָר הַזֶּה אַף־לֹא בִירוּשָׁלַיִם תִּשְׁתַּחֲווּ לָאָב | 21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב |
22 אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר יָדָעְנוּ כִּי הַיְשׁוּעָה מִן־הַיְּהוּדִים הִיא | 22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא |
23 אוּלָם תָּבוֹא שָׁעָה וְעַתָּה הִיא אֲשֶׁר עֹבְדֵי אֵל־הָאֲמִתִּים יִשְׁתַּחֲווּ לָאָב בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת כִּי בְּמִשְׁתַּחֲוִים כָּאֵלֶּה חָפֵץ הָאָב | 23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב |
24 הָאֱלֹהִים רוּחַ הוּא וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים לוֹ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּחֲוֺת בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת | 24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת |
25 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה יָדַעְתִּי כִּי־יָבֹא הַמָּשִׁיחַ הַנִּקְרָא כְּרִיסְטוֹס הוּא בְּבֹאוֹ יַגִּיד לָנוּ אֶת־כֹּל | 25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל |
26 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר אֵלָיִךְ | 26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך |
27 וַיְהִי הוּא מְדַבֵּר כָּכָה וְתַלְמִידָיו בָּאוּ וַיִּתְמְהוּ עַל־דַּבְּרוֹ עִם־אִשָּׁה אַךְ לֹא אָמַר־לוֹ אִישׁ מַה־זֶּה תִשְׁאַל אוֹ מַה־תְּדַבֵּר עִמָּהּ | 27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה |
28 וַתַּעֲזֹב הָאִשָּׁה אֶת־כַּדָּהּ וַתֵּלֶךְ הָעִירָה וַתֹּאמֶר אֶל־הָאֲנָשִׁים | 28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים |
29 בֹּאוּ וּרְאוּ אִישׁ אֲשֶׁר הִגִּיד לִי כָּל־אֲשֶׁר עָשִׂיתִי הֲכִי־זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ | 29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח |
30 וַיֵּצְאוּ מִן־הָעִיר וַיָּבֹאוּ אֵלָיו | 30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו |
31 טֶרֶם יָבֹאוּ וְתַלְמִידָיו בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר אֱכֹל־נָא אֲדֹנִי | 31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני |
32 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֶשׁ־לִי אֹכֶל לֶאֱכֹל אֲשֶׁר אַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם | 32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם |
33 וַיֹּאמְרוּ הַתַּלְמִידִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הֲכִי הֵבִיא לוֹ אִישׁ לֶאֱכֹל | 33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל |
34 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ מַאֲכָלִי הוּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן שֹׁלְחִי וּלְהַשְׁלִים מַעֲשֵׂהוּ | 34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו |
35 הֲלֹא אַתֶּם תֹּאמְרוּ כִּי־עוֹד אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וְהַקָּצִיר בָּא הִנֵּה אֲנִי אֹמֵר לָכֶם שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ הַשָּׂדוֹת כִּי־כְבָר הִלְבִּינוּ לַקָּצִיר | 35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר |
36 וְהַקּוֹצֵר יִקַּח שְׂכָרוֹ וְיֶאֱסֹף תְּבוּאָה לְחַיֵּי עוֹלָמִים לְמַעַן יִשְׂמְחוּ יַחְדָּו גַּם הַזֹּרֵעַ גַּם הַקּוֹצֵר | 36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר |
37 כִּי בָזֹאת אֱמֶת הַמָּשָׁל כִּי זֶה זֹרֵעַ וְאַחֵר יִקְצֹר | 37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר |
38 אָנֹכִי שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם לִקְצֹר אֶת־אֲשֶׁר לֹא עֲמַלְתֶּם בּוֹ וַאֲחֵרִים עָמְלוּ וְאַתֶּם נִכְנַסְתֶּם בַּעֲמָלָם | 38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם |
39 וַיַּאֲמִינוּ בוֹ שֹׁמְרוֹנִים רַבִּים מִן־הָעִיר הַהִיא עַל־דְּבַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֵעִידָה לֵאמֹר הוּא הִגִּיד לִי אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשִׂיתִי | 39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי |
40 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֵלָיו הַשֹּׁמְרוֹנִים וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ לָשֶׁבֶת אִתָּם וַיֵּשֶׁב שָׁם יוֹמָיִם | 40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים |
41 וְעוֹד רַבִּים מֵהֵמָּה הֶאֱמִינוּ בוֹ בַּעֲבוּר דְּבָרוֹ | 41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו |
42 וַיֹּאמְרוּ אֶל־הָאִשָּׁה מֵעַתָּה לֹא־בַעֲבוּר מַאֲמָרֵךְ נַאֲמִין כִּי בְאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ וַנֵּדַע כִּי־אָמְנָם זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעַ הָעוֹלָם | 42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם |
43 וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנֵי הַיָּמִים וַיֵּצֵא מִשָּׁם לָלֶכֶת הַגָּלִילָה | 43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה |
44 אַף כִּי הוּא יֵשׁוּעַ הֵעִיד כִּי נָבִיא בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אֵינֶנּוּ נִכְבָּד | 44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד |
45 וַיְהִי הוּא בָא אֶרֶץ הַגָּלִיל וַיַּאַסְפֻהוּ אַנְשֵׁי הַגָּלִיל כִּי רָאוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה בִירוּשָׁלַיִם בִּימֵי הֶחָג כִּי גַם־הֵם עָלוּ לָחֹג אֶת־הֶחָג | 45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג |
46 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ עוֹד הַפַּעַם אֶל־קָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל מְקוֹם שֹוּמוֹ הַמַּיִם לְיָיִן וְאִישׁ הָיָה מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנוֹ חֹלֶה בִּכְפַר־נַחוּם | 46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום |
47 וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי־בָא יֵשׁוּעַ מִיהוּדָה לְאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֵּלֶךְ אֵלָיו וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ לָרֶדֶת וּלְרַפֵּא אֶת־בְּנוֹ כִּי קָרַב לָמוּת | 47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות |
48 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם־לֹא תִרְאוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים לֹא תַאֲמִינוּ | 48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו |
49 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ אֲשֶׁר מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִי רְדָה־נָּא בְּטֶרֶם יָמוּת בְּנִי | 49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני |
50 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֶךְ־לְךָ בִּנְךָ חָי וְהָאִישׁ הֶאֱמִין לַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו יֵשׁוּעַ וַיֵּלַךְ | 50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך |
51 וַיְהִי בְרִדְתּוֹ וַיִּפְגְּעוּ־בוֹ עֲבָדָיו וַיְבַשְּׂרוּ אֹתוֹ כִּי־חַי בְּנוֹ | 51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו |
52 וַיִּדְרשׁ מֵאִתָּם אֶת־הַשָּׁעָה אֲשֶׁר־בָּהּ רָוַח לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תְּמוֹל בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית עֲזָבַתּוּ הַקַּדָּחַת | 52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת |
53 וַיֵּדַע אָבִיו כִּי הָיְתָה הַשָּׁעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לוֹ יֵשׁוּעַ בִּנְךָ חָי וַיַּאֲמֵן הוּא וְכָל־בֵּיתוֹ | 53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו |
54 זֶה הוּא הָאוֹת הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ בְּבֹאוֹ מִיהוּדָה לְאֶרֶץ הַגָּלִיל | 54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל |