Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 22

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּסֵף דַּבֵּר בִּמְשָׁלִים אֲלֵיהֶם לֵאמֹר	1 Et respondens Jesus, dixit iterum in parabolis eis, dicens :
2 דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֲשֶׁר־עָשָׂה חֲתֻנָּה לִבְנוֹ	2 Simile factum est regnum cælorum homini regi, qui fecit nuptias filio suo.
3 וַיִּשְׁלַח אֶת־עֲבָדָיו לִקְרֹא הַקְּרוּאִים אֶל־הַחֲתֻנָּה וְלֹא אָבוּ לָבוֹא	3 Et misit servos suos vocare invitatos ad nuptias, et nolebant venire.
4 וַיֹּסֶף שְׁלֹחַ עֲבָדִים אֲחֵרִים לֵאמֹר אִמְרוּ אֶל־הַקְּרוּאִים הִנֵּה עָרַכְתִּי אֶת־סְעוּדָתִי שְׁוָרַי וּמְרִיאַי טְבוּחִים וְהַכֹּל מוּכָן בֹּאוּ אֶל־הַחֲתֻנָּה	4 Iterum misit alios servos, dicens : Dicite invitatis : Ecce prandium meum paravi, tauri mei et altilia occisa sunt, et omnia parata : venite ad nuptias.
5 וְהֵם לֹא־שָׁתוּ לִבָּם לָזֹאת וַיֵּלְכוּ לָהֶם זֶה אֶל־שָׂדֵהוּ וְזֶה אֶל־מִסְחָרוֹ	5 Illi autem neglexerunt : et abierunt, alius in villam suam, alius vero ad negotiationem suam :
6 וְהַנִּשְׁאָרִים תָּפְשֹוּ אֶת־עֲבָדָיו וַיִּתְעַלְּלוּ בָם וַיַּהַרְגוּם	6 reliqui vero tenuerunt servos ejus, et contumeliis affectos occiderunt.
7 וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח צִבְאוֹתָיו וַיְאַבֵּד אֶת־הַמְרַצְּחִים הָהֵם וְאֶת־עִירָם שָׂרַף בָּאֵשׁ	7 Rex autem cum audisset, iratus est : et missis exercitibus suis, perdidit homicidas illos, et civitatem illorum succendit.
8 אָז אָמַר אֶל־עֲבָדָיו הֵן הַחֲתֻנָּה מוּכָנָה וְהַקְּרוּאִים לֹא הָיוּ רְאוּיִם לָהּ	8 Tunc ait servis suis : Nuptiæ quidem paratæ sunt, sed qui invitati erant, non fuerunt digni :
9 לָכֵן לְכוּ־נָא אֶל־רָאשֵׁי הַדְּרָכִים וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר תִּמְצְאוּ קִרְאוּ אֹתוֹ אֶל־הַחֲתֻנָּה	9 ite ergo ad exitus viarum, et quoscumque inveneritis, vocate ad nuptias.
10 וַיֵּצְאוּ הָעֲבָדִים הָהֵם אֶל־הַדְּרָכִים וַיַּאַסְפוּ אֶת־כֹּל אֲשֶׁר מָצָאוּ גַּם־רָעִים גַּם־טוֹבִים וַיִּמָּלֵא בֵית־הַחֲתֻנָּה מְסֻבִּים	10 Et egressi servi ejus in vias, congregaverunt omnes quos invenerunt, malos et bonos : et impletæ sunt nuptiæ discumbentium.
11 וַיְהִי כְּבוֹא הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת־הַמְסֻבִּים וַיַּרְא בָּהֶם אִישׁ וְלֹא הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲתֻנָּה	11 Intravit autem rex ut videret discumbentes, et vidit ibi hominem non vestitum veste nuptiali.
12 וַיֹּאמֶר אֵלָיו רֵעִי אֵיכָה בָאתָ הֵנָּה וְאֵין לְךָ בִּגְדֵי חֲתֻנָּה וַיֵּאָלַם	12 Et ait illi : Amice, quomodo huc intrasti non habens vestem nuptialem ? At ille obmutuit.
13 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַמְשָׁרְתִים אִסְרוּ יָדָיו וְרַגְלָיו וּנְשָׂאתֶם וְהִשְׁלַכְתֶּם אוֹתוֹ אֶל־הַחשֶׁךְ הַחִיצוֹן שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִּׁנָּיִם	13 Tunc dicit rex ministris : Ligatis manibus et pedibus ejus, mittite eum in tenebras exteriores : ibi erit fletus et stridor dentium.
14 כִּי רַבִּים הֵם הַקְּרוּאִים וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים	14 Multi enim sunt vocati, pauci vero electi.
15 וַיֵּלְכוּ הַפְּרוּשִׁים וַיִּתְיָעֲצוּ אֵיךְ יַכְשִׁילֻהוּ בְּדָבָר	15 Tunc abeuntes pharisæi, consilium inierunt ut caperent eum in sermone.
16 וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו אֶת־תַּלְמִידֵיהֶם עִם־הַהוֹרְדוֹסִיִּים לֵאמֹר רַבִּי יָדַעְנוּ כִּי־אִישׁ אֱמֶת אַתָּה וַתּוֹרֶה בֶאֱמֶת אֶת־דֶּרֶךְ אֱלֹהִים וְלֹא תָגוּר מִפְּנֵי אִישׁ כִּי אֵינְךָ מַכִּיר פְּנֵי אָדָם	16 Et mittunt ei discipulos suos cum Herodianis, dicentes : Magister, scimus quia verax es, et viam Dei in veritate doces, et non est tibi cura de aliquo : non enim respicis personam hominum :
17 לָכֵן הַגִּידָה־נָּא לָנוּ אֶת־דַּעְתֶּךָ הֲנָכוֹן לָנוּ לָתֵת־מַס אֶל־הַקֵּיסַר אִם־לֹא	17 dic ergo nobis quid tibi videtur, licet censum dare Cæsari, an non ?
18 וְיֵשׁוּעַ יָדַע אֶת־רִשְׁעָתָם וַיֹּאמַר הַחֲנֵפִים מַה־תְּנַסּוּנִי	18 Cognita autem Jesus nequitia eorum, ait : Quid me tentatis, hypocritæ ?
19 הַרְאוּנִי אֶת־מַטְבֵּעַ הַמַּס וַיָּבִיאוּ לוֹ דִּינָר	19 ostendite mihi numisma census. At illi obtulerunt ei denarium.
20 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שֶׁל־מִי הַדְּיוֹקָן הַזֶּה וְהַכָּתוּב אֲשֶׁר עָלָיו	20 Et ait illis Jesus : Cujus est imago hæc, et superscriptio ?
21 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שֶׁל־הַקֵּיסָר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָכֵן תְּנוּ לַקֵּיסַר אֵת אֲשֶׁר לַקֵּיסַר וְלֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים	21 Dicunt ei : Cæsaris. Tunc ait illis : Reddite ergo quæ sunt Cæsaris, Cæsari : et quæ sunt Dei, Deo.
22 וּכְשָׁמְעָם אֶת־זֹאת תָּמָהוּ וַיַּעַזְבֻהוּ וַיֵּלְכוּ לָהֶם	22 Et audientes mirati sunt, et relicto eo abierunt.
23 בַּיּוֹם הַהוּא נִגְּשׁוּ אֵלָיו צַדּוּקִים הָאֹמְרִים כִּי אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ לֵאמֹר	23 In illo die accesserunt ad eum sadducæi, qui dicunt non esse resurrectionem : et interrogaverunt eum,
24 רַבִּי הֵן משֶׁה אָמַר אִישׁ כִּי־יָמוּת וּבָנִים אֵין־לוֹ אָחִיו יְיַבֵּם אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהֵקִים זֶרַע לְאָחִיו	24 dicentes : Magister, Moyses dixit : Si quis mortuus fuerit non habens filium, ut ducat frater ejus uxorem illius, et suscitet semen fratri suo.
25 וְאִתָּנוּ הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים וְהָרִאשׁוֹן נָשָׂא אִשָּׁה וַיָּמָת וְזֶרַע אֵין לוֹ וַיַּעֲזֹב אֶת־אִשְׁתּוֹ לְאָחִיו	25 Erant autem apud nos septem fratres : et primus, uxore ducta, defunctus est : et non habens semen, reliquit uxorem suam fratri suo.
26 וּכְמוֹ־כֵן גַּם הַשֵּׁנִי וְכֵן גַּם הַשְּׁלִישִׁי עַד הַשִּׁבְעָה	26 Similiter secundus, et tertius usque ad septimum.
27 וְאַחֲרֵי כֻלָּם מֵתָה גַּם־הָאִשָּׁה	27 Novissime autem omnium et mulier defuncta est.
28 וְעַתָּה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לְמִי מִן־הַשִּׁבְעָה תִּהְיֶה לְאִשָּׁה כִּי לְכֻלָּם הָיָתָה	28 In resurrectione ergo cujus erit de septem uxor ? omnes enim habuerunt eam.
29 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם טֹעִים אַתֶּם בַּאֲשֶׁר אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת־הַכְּתוּבִים וְגַם אֶת־גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים	29 Respondens autem Jesus, ait illis : Erratis nescientes Scripturas, neque virtutem Dei.
30 כִּי בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לֹא־יִשְׂאוּ נָשִׁים וְלֹא תִנָּשֶׂאנָה כִּי אִם־כְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם יִהְיוּ	30 In resurrectione enim neque nubent, neque nubentur : sed erunt sicut angeli Dei in cælo.
31 וְעַל־דְּבַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים הֲלֹא קְרָאתֶם אֶת־הַנֶּאֱמָר לָכֶם מִפִּי הָאֱלֹהִים לֵאמֹר	31 De resurrectione autem mortuorum non legistis quod dictum est a Deo dicente vobis :
32 אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וְהוּא אֵינֶנּוּ אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם־אֱלֹהֵי הַחַיִּים	32 Ego sum Deus Abraham, et Deus Isaac, et Deus Jacob ? Non est Deus mortuorum, sed viventium.
33 וַיִּשְׁמַע הֲמוֹן הָעָם וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל־תּוֹרָתוֹ	33 Et audientes turbæ, mirabantur in doctrina ejus.
34 וְהַפְּרוּשִׁים כְּשָׁמְעָם כִּי סָכַר פִּי הַצַּדּוּקִים וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו	34 Pharisæi autem audientes quod silentium imposuisset sadducæis, convenerunt in unum :
35 וְאֶחָד מֵהֶם מֵבִין בַּתּוֹרָה שָׁאַל אֹתוֹ לְנַסּוֹתוֹ לֵאמֹר	35 et interrogavit eum unus ex eis legis doctor, tentans eum :
36 רַבִּי אֵיזוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה הִיא בַּתּוֹרָה	36 Magister, quod est mandatum magnum in lege ?
37 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מַדָּעֶךָ	37 Ait illi Jesus : Diliges Dominum Deum tuum ex toto corde tuo, et in tota anima tua, et in tota mente tua.
38 זֹאת הִיא הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה	38 Hoc est maximum, et primum mandatum.
39 וְהַשֵּׁנִית דּוֹמָה לָהּ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ	39 Secundum autem simile est huic : Diliges proximum tuum, sicut teipsum.
40 בִּשְׁתֵּי הַמִּצְוֺת הָאֵלֶּה כָּל־הַתּוֹרָה תְּלוּיָה וְגַם הַנְּבִיאִים	40 In his duobus mandatis universa lex pendet, et prophetæ.
41 וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הַפְּרוּשִׁים וַיִּשְׁאָלֵם יֵשׁוּעַ לֵאמֹר	41 Congregatis autem pharisæis, interrogavit eos Jesus,
42 מַה־דַּעְתְּכֶם עַל־הַמָּשִׁיחַ בֶּן־מִי הוּא וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בֶּן־דָּוִד	42 dicens : Quid vobis videtur de Christo ? cujus filius est ? Dicunt ei : David.
43 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאֵיךְ קָרָא־לוֹ דָוִד בָּרוּחַ אָדוֹן בְּאָמְרוֹ	43 Ait illis : Quomodo ergo David in spiritu vocat eum Dominum, dicens :
44 נְאֻם יְהוָֹה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ	44 Dixit Dominus Domino meo : Sede a dextris meis, donec ponam inimicos tuos scabellum pedum tuorum ?
45 וְעַתָּה אִם־דָּוִד קֹרֵא לוֹ אָדוֹן אֵיךְ הוּא בְּנוֹ	45 Si ergo David vocat eum Dominum, quomodo filius ejus est ?
46 וְלֹא־יָכֹל אִישׁ לַעֲנוֹת אֹתוֹ דָּבָר וְלֹא־עָרַב עוֹד אִישׁ אֶת־לִבּוֹ מִן־הַיּוֹם הַהוּא לִשְׁאֹל אוֹתוֹ	46 Et nemo poterat ei respondere verbum : neque ausus fuit quisquam ex illa die eum amplius interrogare.