Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 21

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם וּבָאוּ אֶל־בֵּית־פַּגֵּי בְּהַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח יֵשׁוּעַ שְׁנַיִם מִן־הַתַּלְמִידִים	1 Et cum appropinquassent Hierosolymis et venissent Bethfage, ad montemOliveti, tunc Iesus misit duos discipulos
2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם שָׁם תִּמְצְאוּ אָתוֹן אֲסוּרָה וְעַיִר עִמָּהּ הַתִּירוּ אֹתָם וְהָבִיאוּ אֵלָי	2 dicens eis: “ Ite in castellum,quod contra vos est, et statim invenietis asinam alligatam et pullum cum ea;solvite et adducite mihi.
3 וְכִי־יֹאמַר אִישׁ אֲלֵיכֶם דָּבָר וַאֲמַרְתֶּם הָאָדוֹן צָרִיךְ לָהֶם וּבְרֶגַע יְשַׁלְּחֵם	3 Et si quis vobis aliquid dixerit, dicite: “Dominuseos necessarios habet”, et confestim dimittet eos ”.
4 וְכָל־זֹאת הָיָתָה לְמַלֹּאת הַנֶּאֱמָר בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר	4 Hoc autem factum est,ut impleretur, quod dictum est per prophetam dicentem:
5 אִמְרוּ לְבַת־צִיּוֹן הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת	5 “ Dicite filiae Sion: Ecce Rex tuus venit tibi, mansuetus et sedens super asinam et super pullum filium subiugalis ”.
6 וַיֵּלְכוּ הַתַּלְמִידִים וַיַּעֲשֹוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתָם יֵשׁוּעַ	6 Euntes autem discipuli fecerunt, sicut praecepit illis Iesus,
7 וַיָּבִיאוּ אֶת־הָאָתוֹן וְאֶת־הָעָיִר וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם אֶת־בִּגְדֵיהֶם וַיַּרְכִּיבֻהוּ עֲלֵיהֶם	7 et adduxeruntasinam et pullum; et imposuerunt super eis vestimenta sua, et sedit super ea.
8 וְרֹב הֶהָמוֹן פָּרְשֹוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־הַדָּרֶךְ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עַנְפֵי עֵצִים וַיִּשְׁטָחוּם עַל־הַדָּרֶךְ	8 Plurima autem turba straverunt vestimenta sua in via; alii autem caedebant ramosde arboribus et sternebant in via.
9 וַהֲמוֹן הָעָם הַהֹלְכִים לְפָנָיו וְאַחֲרָיו קָרְאוּ לֵאמֹר הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים	9 Turbae autem, quae praecedebant eum et quaesequebantur, clamabant dicentes: “ Hosanna filio David! Benedictus, qui venitin nomine Domini! Hosanna in altissimis! ”.
10 וַיְהִי בְּבֹאוֹ יְרוּשָׁלָיִם וַתֵּהֹם כָּל־הָעִיר לֵאמֹר מִי הוּא זֶה	10 Et cum intrasset Hierosolymam, commota est universa civitas dicens: “ Quisest hic?”.
11 וַיֹּאמְרוּ הֲמֹנֵי הָעָם זֶה הוּא הַנָּבִיא יֵשׁוּעַ מִנְּצֶרֶת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל	11 Turbae autem dicebant: “ Hic est Iesus propheta a NazarethGalilaeae ”.
12 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל־מִקְדַּשׁ הָאֱלֹהִים וַיְגָרֶשׁ מִשָּׁם אֵת כָּל־הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים בַּמִּקְדָּשׁ וַיַּהֲפֹךְ אֶת־שֻׁלְחֲנוֹת הַשֻּׁלְחָנִים וְאֶת־משְׁבוֹת מֹכְרֵי הַיּוֹנִים	12 Et intravit Iesus in templum et eiciebat omnes vendentes et ementes intemplo, et mensas nummulariorum evertit et cathedras vendentium columbas,
13 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן כָּתוּב כִּי בֵיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִקָּרֵא וְאַתֶּם שַׂמְתֶּם אֹתוֹ לִמְעָרַת פָּרִיצִים	13 etdicit eis: “ Scriptum est: "Domus mea domus orationis vocabitur".Vos autem facitis eam speluncam latronum ”.
14 וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו עִוְרִים וּפִסְחִים בַּמִּקְדָּשׁ וַיִּרְפָּאֵם	14 Et accesserunt ad eum caeci et claudi in templo, et sanavit eos.
15 וַיְהִי כִּרְאוֹת הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים אֵת הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה וְאֵת הַיְלָדִים הַצֹּעֲקִים בַּמִּקְדָּשׁ וְאֹמְרִים הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד וַיִּחַר לָהֶם	15 Videntesautem principes sacerdotum et scribae mirabilia, quae fecit, et pueros clamantesin templo et dicentes: “ Hosanna filio David ”, indignati sunt
16 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲשֹׁמֵעַ אַתָּה אֶת־אֲשֶׁר אֵלֶּה אֹמְרִים וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם כֵּן הֲכִי קָרֹא לֹא קְרָאתֶם מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז	16 etdixerunt ei: “ Audis quid isti dicant? ”. Iesus autem dicit eis: “ Utique;numquam legistis: "Ex ore infantium et lactantium perfecisti laudem"?”.
17 וַיַּעֲזְבֵם וַיֵּצֵא מִחוּץ לָעִיר אֶל־בֵּית־הִינִי וַיָּלֶן שָׁם	17 Et relictis illis, abiit foras extra civitatem in Bethaniam ibiquemansit.
18 וּבַבֹּקֶר שָׁב אֶל־הָעִיר וְהוּא רָעֵב	18 Mane autem revertens in civitatem, esuriit.
19 וַיַּרְא תְּאֵנָה אַחַת עַל־הַדָּרֶךְ וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא־מָצָא בָהּ מְאוּמָה מִלְּבַד הֶעָלִים וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מֵעַתָּה לֹא־יִהְיֶה מִמֵּךְ פְּרִי עַד־עוֹלָם וַתִּיבַשׁ הַתְּאֵנָה פִּתְאֹם	19 Et videns fici arborem unamsecus viam, venit ad eam; et nihil invenit in ea nisi folia tantum et ait illi:“ Numquam ex te fructus nascatur in sempiternum ”. Et arefacta est continuoficulnea.
20 וַיִּרְאוּ הַתַּלְמִידִים וַיִּתְמְהוּ לֵאמֹר אֵיךְ יָבְשָׁה הַתְּאֵנָה פִּתְאֹם	20 Et videntes discipuli mirati sunt dicentes: “ Quomodo continuoaruit ficulnea? ”.
21 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־תִּהְיֶה לָכֶם אֱמוּנָה וְאֵין סָפֵק בִּלְבַבְכֶם לֹא לְבַד כְּמַעֲשֵׂה הַתְּאֵנָה הַזֹּאת תַּעֲשֹוּ כִּי־גַם בֶּאֱמָרְכֶם אֶל־הָהָר הַזֶּה הִנָּשֵׂא וְהֵעָתֵק אֶל־תּוֹךְ הַיָּם הָיוֹ תִהְיֶה	21 Respondens autem Iesus ait eis: “ Amen dico vobis: Sihabueritis fidem et non haesitaveritis, non solum de ficulnea facietis, sed etsi monti huic dixeritis: “Tolle et iacta te in mare”, fiet.
22 וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ בִּתְפִלָּה וְאַתֶּם מַאֲמִינִים תִּקָּחֻהוּ	22 Et omnia,quaecumque petieritis in oratione credentes, accipietis ”.
23 וַיָּבֹא אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיְהִי בְּלַמְּדוֹ שָׁם וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אַתָּה עֹשֶׂה אֵלֶּה וּמִי נָתַן לְךָ הָרְשׁוּת הַזֹּאת	23 Et cum venisset in templum, accesserunt ad eum docentem principes sacerdotumet seniores populi dicentes: “ In qua potestate haec facis? Et quis tibi dedithanc potestatem? ”.
24 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם גַּם־אֲנִי אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד אֲשֶׁר אִם־תַּגִּידוּ אֹתוֹ לִי גַּם־אֲנִי אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה	24 Respondens autem Iesus dixit illis: “ Interrogabo voset ego unum sermonem, quem si dixeritis mihi, et ego vobis dicam, in quapotestate haec facio:
25 טְבִילַת יוֹחָנָן מֵאַיִן הָיְתָה הֲמִן־הַשָּׁמַיִם אִם־מִבְּנֵי אָדָם וַיַּחְשְׁבוּ בִלְבָבָם לֵאמֹר	25 Baptismum Ioannis unde erat? A caelo an ex hominibus?”. At illi cogitabant inter se dicentes: “ Si dixerimus: “E caelo”,dicet nobis: “Quare ergo non credidistis illi?”;
26 אִם־נֹאמַר מִן־הַשָּׁמַיִם יֹאמַר אֵלֵינוּ מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ וְאִם־נֹאמַר מִבְּנֵי אָדָם יְרֵאִים אֲנַחְנוּ אֶת־הֲמוֹן הָעָם כִּי־כֻלָּם חשְׁבִים אֶת־יוֹחָנָן לְנָבִיא	26 si autem dixerimus: “Exhominibus”, timemus turbam; omnes enim habent Ioannem sicut prophetam ”.
27 וַיַּעֲנוּ אֶת־יֵשׁוּעַ וַיֹּאמְרוּ לֹא יָדָעְנוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם גַּם־אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה	27 Et respondentes Iesu dixerunt: “ Nescimus ”. Ait illis et ipse: “ Nec egodico vobis in qua potestate haec facio ”.
28 אֲבָל מַה־דַּעְתְּכֶם אִישׁ הָיָה וְלוֹ שְׁנֵי בָנִים וַיִּגַּשׁ אֶל־הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר בְּנִי לֵךְ הַיּוֹם וַעֲבֹד בְּכַרְמִי	28 “ Quid autem vobis videtur? Homo quidam habebat duos filios. Et accedens adprimum dixit: “Fili, vade hodie, operare in vinea”.
29 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵינֶנִּי אֹבֶה וְאַחֲרֵי־כֵן נִחַם וַיֵּלַךְ	29 Ille autem respondensait: “Nolo”; postea autem paenitentia motus abiit.
30 וַיִּגַּשׁ אֶל־הַשֵּׁנִי וַיְדַבֵּר כָּזֹאת גַּם־אֵלָיו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר הִנְנִי אֲדֹנִי וְלֹא הָלָךְ	30 Accedens autem adalterum dixit similiter. At ille respondens ait: “Eo, domine”; et non ivit.
31 מִי מִשְּׁנֵיהֶם עָשָׂה אֶת־רְצוֹן הָאָב וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר לָהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת יְקַדְּמוּ אֶתְכֶם לָבוֹא אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	31 Quis ex duobus fecit voluntatem patris? ”. Dicunt: “ Primus ”. Dicitillis Iesus: “ Amen dico vobis: Publicani et meretrices praecedunt vos inregnum Dei.
32 כִּי יוֹחָנָן בָּא אֲלֵיכֶם בְּדֶרֶךְ צְדָקָה וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ אֲבָל הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת הֵם הֶאֱמִינוּ לוֹ וְאַתֶּם רְאִיתֶם וְלֹא שַׁבְתֶּם אַחֲרֵי־כֵן לְהַאֲמִין לוֹ	32 Venit enim ad vos Ioannes in via iustitiae, et non credidistisei; publicani autem et meretrices crediderunt ei. Vos autem videntes necpaenitentiam habuistis postea, ut crederetis ei.
33 מָשָׁל אַחֵר שְׁמָעוּ אִישׁ בַּעַל־בַּיִת הָיָה וַיִּטַּע הָאִישׁ כֶּרֶם וַיַּעַשׂ גָּדֵר סָבִיב לוֹ וַיַּחְצֹב יֶקֶב וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל־כֹּרְמִים וַיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק	33 Aliam parabolam audite. Homo erat pater familias, qui plantavit vineam etsaepem circumdedit ei et fodit in ea torcular et aedificavit turrim et locaviteam agricolis et peregre profectus est.
34 וַיְהִי בְּהַגִּיעַ עֵת הַבָּצִיר וַיִּשְׁלַח עֲבָדָיו אֶל־הַכֹּרְמִים לָקַחַת אֶת־פִּרְיוֹ	34 Cum autem tempus fructuumappropinquasset, misit servos suos ad agricolas, ut acciperent fructus eius.
35 וַיַּחֲזִיקוּ הַכֹּרְמִים בַּעֲבָדָיו אֶת־זֶה הִכּוּ וְאֶת־זֶה הָרְגוּ וְאֶת זֶה סָקָלוּ	35 Et agricolae, apprehensis servis eius, alium ceciderunt, alium occiderunt, aliumvero lapidaverunt.
36 וַיּוֹסֶף שְׁלֹחַ עֲבָדִים אֲחֵרִים רַבִּים מִן־הָרִאשׁוֹנִים וַיַּעֲשֹוּ כָכָה גַּם־לָהֶם	36 Iterum misit alios servos plures prioribus, et feceruntillis similiter.
37 וּבָאַחֲרוֹנָה שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת־בְּנוֹ בְּאָמְרוֹ מִפְּנֵי בְנִי יָגוּרוּ	37 Novissime autem misit ad eos filium suum dicens: “Verebunturfilium meum”.
38 וַיְהִי כִּרְאוֹת הַכֹּרְמִים אֶת־הַבֵּן וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו זֶה הוּא הַיּוֹרֵשׁ לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנֹאחֲזָה בְּנַחֲלָתוֹ	38 Agricolae autem videntes filium dixerunt intra se: “Hic estheres. Venite, occidamus eum et habebimus hereditatem eius”.
39 וַיַּחֲזִיקוּ בוֹ וַיִּדְחָפוּהוּ אֶל־מִחוּץ לַכֶּרֶם וַיַּהַרְגוּ אֹתוֹ	39 Et apprehensumeum eiecerunt extra vineam et occiderunt.
40 וְהִנֵּה כְּבוֹא בַּעַל הַכֶּרֶם מַה־יַּעֲשֶׂה לַכֹּרְמִים הָהֵם	40 Cum ergo venerit dominus vineae,quid faciet agricolis illis? ”.
41 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו יָרַע לָרָעִים וִיאַבְּדֵם וְאֶת־הַכֶּרֶם יִתֵּן לְכֹרְמִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לוֹ אֶת־הַפְּרִי בְּעִתּוֹ	41 Aiunt illi: “ Malos male perdet et vineamlocabit aliis agricolis, qui reddant ei fructum temporibus suis ”.
42 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם הֲכִי קָרֹא לֹא־קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה מֵאֵת יְהוָֹה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ	42 Dicitillis Iesus: “ Numquam legistis in Scripturis: "Lapidem quem reprobaverunt aedificantes, hic factus est in caput anguli; a Domino factum est istud et est mirabile in oculis nostris" ?
43 עַל־כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי־תֻקַּח מִכֶּם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְתִנָּתֵן לְגוֹי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת־פִּרְיָהּ	43 Ideo dico vobis quia auferetur a vobis regnum Dei et dabitur genti facientifructus eius.
44 וְהַנֹּפֵל עַל־הָאֶבֶן הַהִיא יִשָּׁבֵר וַאֲשֶׁר תִּפֹּל עָלָיו תִּשְׁחָקֵהוּ	44 Et, qui ceciderit super lapidem istum confringetur; super quemvero ceciderit, conteret eum ”.
45 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת־מְשָׁלָיו וַיָּבִינוּ כִּי עֲלֵיהֶם דִּבֵּר	45 Et cum audissent principes sacerdotum et pharisaei parabolas eius,cognoverunt quod de ipsis diceret;
46 וַיְבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֹ אַךְ יָרְאוּ מִפְּנֵי הֲמוֹן הָעָם כִּי לְנָבִיא חֲשָׁבֻהוּ	46 et quaerentes eum tenere, timueruntturbas, quoniam sicut prophetam eum habebant.