Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 20

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	Biblija Hrvatski
1 כִּי דוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאָדָם בַּעַל־בָּיִת אֲשֶׁר הִשְׁכִּים לָצֵאת בַּבֹּקֶר לִשְׂכֹּר פֹּעֲלִים לְכַרְמוֹ	1 »Kraljevstvo je nebesko kao kad domaćin rano ujutro izađe najmiti radnike u svoj vinograd.
2 וְהִתְנָה עִם־הַפֹּעֲלִים שְׂכַר דִּינָר לַיּוֹם וַיִּשְׁלָחֵם אֶל־כַּרְמוֹ	2 Pogodi se s radnicima po denar na dan i pošalje ih u svoj vinograd.
3 וַיֵּצֵא בַּשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית וַיַּרְא אֲחֵרִים עֹמְדִים בְּטֵלִים בַּשּׁוּק	3 Izađe i o trećoj uri i vidje druge gdje stoje na trgu besposleni
4 וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ גַם־אַתֶּם אֶל־כַּרְמִי וְכַיּשֶׁר אֶתֵּן לָכֶם וַיֵּלֵכוּ	4 pa i njima reče: ‘Idite i vi u moj vinograd pa što bude pravo, dat ću vam.’
5 וַיֵּצֵא גַּם בַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית גַּם בַּתְּשִׁיעִית וַיַּעַשׂ כַּדָּבָר הַזֶּה	5 I oni odoše. Izađe opet o šestoj i devetoj uri te učini isto tako.
6 וַיֵּצֵא בִּשְׁעַת אַחַת עֶשְׂרֵה וַיִּמְצָא אֲחֵרִים עֹמְדִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָה אַתֶּם עֹמְדִים פֹּה בְּטֵלִים כָּל־הַיּוֹם	6 A kad izađe o jedanaestoj uri, nađe druge gdje stoje i reče im: ‘Zašto ovdje stojite vazdan besposleni?’
7 וַיֹּאמְרוּ לוֹ כִּי לֹא־שָׂכַר אוֹתָנוּ אִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ גַם־אַתֶּם אֶל־הַכֶּרֶם וְכַיּשֶׁר יֻתַּן לָכֶם	7 Kažu mu: ‘Jer nas nitko ne najmi.’ Reče im: ‘Idite i vi u vinograd.’«
8 וַיְהִי בָעֶרֶב וַיֹּאמֶר בַּעַל הַכֶּרֶם אֶל־פְּקִידוֹ קְרָא אֶת־הַפֹּעֲלִים וְשַׁלֵּם לָהֶם אֶת־שְׂכָרָם הָחֵל בָּאַחֲרוֹנִים וְכַלֵּה בָּרִאשׁוֹנִים	8 »Uvečer kaže gospodar vinograda svojemu upravitelju: ‘Pozovi radnike i podaj im plaću počevši od posljednjih pa sve do prvih.’
9 וַיָּבֹאוּ הַנִּשְׂכָּרִים בִּשְׁעַת אַחַת עֶשְׂרֵה וַיִּקְחוּ אִישׁ אִישׁ דִּינָר אֶחָד	9 Dođu tako oni od jedanaeste ure i prime po denar.
10 וּבְבֹא הָרִאשׁוֹנִים דִּמּוּ בְנַפְשָׁם כִּי יִקְחוּ יוֹתֵר וַיִּקְחוּ גַּם־הֵם אִישׁ אִישׁ דִּינָר אֶחָד	10 Pa kada dođu oni prvi, pomisle da će primiti više, ali i oni prime po denar.
11 וַיְהִי בְקַחְתָּם וַיִּלּוֹנוּ עַל־בַּעַל הַבַּיִת לֵאמֹר	11 A kad primiše, počeše mrmljati protiv domaćina:
12 אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים לֹא עָשֹוּ כִּי אִם־שָׁעָה אֶחָת וְאַתָּה הִשְׁוִיתָם אֵלֵינוּ אֲשֶׁר סָבַלְנוּ אֶת־כֹּבֶד הַיּוֹם וְאֶת־חֻמּוֹ	12 ‘Ovi posljednji jednu su uru radili i izjednačio si ih s nama, koji smo podnosili svu tegobu dana i žegu.’«
13 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־אֶחָד מֵהֶם רֵעִי לֹא עֲשַׁקְתִּיךָ הֲלֹא שְׂכַר דִּינָר הִתְנֵיתָ עִמִּי	13 »Nato on odgovori jednomu od njih: ‘Prijatelju, ne činim ti krivo. Nisi li se pogodio sa mnom po denar?
14 קַח אֶת־שֶׁלְּךָ וָלֵךְ וַאֲנִי רְצוֹנִי לָתֵת גַּם־לָזֶה הָאַחֲרוֹן כְּמוֹ־לָךְ	14 Uzmi svoje pa idi. A ja hoću i ovomu posljednjemu dati kao i tebi.
15 הֲלֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלִּי כִּרְצוֹנִי הַאִם־תֵּרַע עֵינְךָ עַל־אֲשֶׁר טוֹב אָנֹכִי	15 Nije li mi slobodno činiti sa svojim što hoću? Ili zar je oko tvoje zlo što sam ja dobar?’«
16 כָּכָה יִהְיוּ הָאַחֲרוֹנִים רִאשׁוֹנִים וְהָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים כִּי־רַבִּים הֵם הַקְּרוּאִים וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים	16 »Tako će posljednji biti prvi, a prvi posljednji.«
17 וַיְהִי כַּעֲלוֹת יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלַיִם וַיִּקַּח אֵלָיו אֶת־שְׁנֵים הֶעָשָׂר לְבַדָּם וַיֹּאמֶר לָהֶם בַּדָּרֶךְ	17 Dok je Isus uzlazio u Jeruzalem, uze dvanaestoricu nasamo te im putem reče:
18 הִנְנוּ עֹלִים יְרוּשָׁלָיְמָה וּבֶן־הָאָדָם יִמָּסֵר לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְלַסּוֹפְרִים וְהִרְשִׁיעֻהוּ לָמוּת	18 »Evo, uzlazimo u Jeruzalem i Sin Čovječji bit će predan glavarima svećeničkim i pismoznancima. Osudit će ga na smrt
19 וּמָסְרוּ אוֹתוֹ לַגּוֹיִם לְהָתֵל בּוֹ וּלְהַכּוֹת אוֹתוֹ בַּשּׁוֹטִים וְלִצְלֹב אוֹתוֹ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם	19 i predati poganima da ga izrugaju, izbičuju i razapnu, ali on će treći dan uskrsnuti.«
20 אָז נִגְּשָׁה אֵלָיו אֵם בְּנֵי זַבְדַּי עִם־בָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ לוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּבָר	20 Tada mu pristupi mati sinova Zebedejevih zajedno sa sinovima, pade ničice da od njega nešto zaište.
21 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מַה־בַּקָּשָׁתֵךְ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אֱמָר־נָא כִּי יֵשְׁבוּ שְׁנֵי־בָנַי אֵלֶּה אֶחָד לִימִינְךָ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלְךָ בְּמַלְכוּתֶךָ	21 A on će joj: »Što želiš?« Kaže mu: »Reci da ova moja dva sina u tvome kraljevstvu sjednu uza te, jedan tebi zdesna, drugi slijeva.«
22 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לֹא יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם הֲיָכֹל תּוּכְלוּ שְׁתוֹת אֶת־הַכּוֹס אֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לִשְׁתּוֹתָהּ וְהִטָּבֵל בַּטְּבִילָה אֲשֶׁר אֲנִי נִטְבָּל בָּהּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו נוּכָל	22 Isus odgovori: »Ne znate što ištete. Možete li piti čašu koju ću ja piti?« Kažu mu: »Možemo!«
23 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן אֶת־כּוֹסִי תִשְׁתּוּ וּבַטְּבִילָה אֲשֶׁר אֲנִי נִטְבָּל בָּהּ תִּטָּבֵלוּ אַךְ שֶׁבֶת לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי אֵין בְּיָדִי לְתִתָּהּ בִּלְתִּי לַאֲשֶׁר הוּכַן לָהֶם מֵאֵת אָבִי	23 A on im reče: »Čašu ćete moju doduše piti, ali sjesti meni zdesna ili slijeva – to nisam ja vlastan dati, to je onih kojima je pripravio moj Otac.«
24 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ־זֹאת הָעֲשָׂרָה וַיִּכְעֲסוּ עַל־שְׁנֵי הָאַחִים	24 Kada su to čula ostala desetorica, razgnjeve se na dva brata.
25 וְיֵשׁוּעַ קָרָא לָהֶם וַיֹּאמַר אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי־שָׂרֵי הַגּוֹיִם רֹדִים בָּהֶם וְהַגְּדוֹלִים שֹׁלְטִים עֲלֵיהֶם	25 Zato ih Isus dozva i reče: »Znate da vladari gospoduju svojim narodima i velikaši njihovi drže ih pod vlašću.
26 וְאַתֶּם אַל־יְהִי כֵן בֵּינֵיכֶם כִּי אִם־הֶחָפֵץ לִהְיוֹת גָּדוֹל בָּכֶם יְהִי לָכֶם לִמְשָׁרֵת	26 Neće tako biti među vama! Naprotiv, tko hoće da među vama bude najveći, neka vam bude poslužitelj.
27 וְהֶחָפֵץ לִהְיוֹת בָּכֶם לְרֹאשׁ יְהִי לָכֶם עָבֶד	27 I tko god hoće da među vama bude prvi, neka vam bude sluga.«
28 כַּאֲשֶׁר בֶּן־הָאָדָם לֹא בָא לְמַעַן יְשָׁרְתוּהוּ כִּי אִם־לְשָׁרֵת וְלָתֵת אֶת־נַפְשׁוֹ כֹּפֶר תַּחַת רַבִּים	28 »Tako i Sin Čovječji nije došao da bude služen, nego da služi i život svoj dade kao otkupninu za mnoge.«
29 וַיְהִי כְּצֵאתָם מִירִיחוֹ וַיֵּלֵךְ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם־רָב	29 Kad su izlazili iz Jerihona, pođe za njim silan svijet.
30 וְהִנֵּה שְׁנֵי־עִוְרִים ישְׁבִים עַל־יַד הַדָּרֶךְ וַיִּשְׁמְעוּ כִּי יֵשׁוּעַ עֹבֵר וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר חָנֵּנוּ־נָא אֲדֹנֵינוּ בֶּן־דָּוִד	30 I gle, dva slijepca sjeđahu kraj puta. Čuvši da Isus prolazi, povikaše: »Gospodine, smiluj nam se, Sine Davidov!«
31 וַיִּגְעַר־בָּם הָעָם לְהַשְׁתִּיקָם וְהֵם הִרְבּוּ לִצְעֹק וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ חָנֵּנוּ־נָא בֶּן־דָּוִד	31 Mnoštvo ih ušutkivalo, ali oni još jače viknuše: »Gospodine, smiluj nam se, Sine Davidov!«
32 וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ וַיִּקְרָא לָהֶם וַיֹּאמַר מַה־תַּחְפְּצוּ וְאֶעֱשֶׂה לָכֶם	32 Isus se zaustavi, dozove ih i reče: »Što hoćete da vam učinim?«
33 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ עֲשֵׂה שֶׁתִּפָּקַחְנָה עֵינֵינוּ	33 Kažu mu: »Gospodine, da nam se otvore oči.«
34 וְרַחֲמֵי יֵשׁוּעַ נִכְמָרוּ וַיִּגַּע בְּעֵינֵיהֶם וּפִתְאֹם הֵחֵלּוּ עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו	34 Isus se ganut dotaknu njihovih očiju i oni odmah progledaše. I pođoše za njim.