Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 14

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 בָּעֵת הַהִיא שָׁמַע הוֹרְדוֹס שַׂר־רֹבַע הַמְּדִינָה אֵת שֵׁמַע יֵשׁוּעַ	1 En ce temps-là, la renommée de Jésus parvint aux oreilles d'Hérode le tétrarque,
2 וַיֹּאמֶר אֶל־נְעָרָיו זֶה הוּא יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וְהוּא קָם מִן־הַמֵּתִים עַל־כֵּן הַגְּבוּרוֹת פֹּעֲלוֹת בּוֹ	2 qui dit à ses serviteurs: "Celui-là est Jean le Baptiste! Le voilà ressuscité des morts: d'où lespouvoirs miraculeux qui se déploient en sa personne!"
3 כִּי הוֹרְדוֹס תָּפַשׂ אֶת־יוֹחָנָן וַיַּאַסְרֵהוּ וַיְשִׂימֵהוּ בְּבֵית הַסֹּהַר בִּגְלַל הוֹרוֹדְיָה אֵשֶׁת פִילִפּוֹס אָחִיו	3 C'est qu'en effet Hérode avait fait arrêter, enchaîner et emprisonner Jean, à cause d'Hérodiade, lafemme de Philippe son frère.
4 כִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵלָיו לֹא נָכוֹן הֱיוֹתָהּ לְךָ לְאִשָּׁה	4 Car Jean lui disait: "Il ne t'est pas permis de l'avoir."
5 וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ אַךְ יָרֵא אֶת־הֶהָמוֹן כִּי לְנָבִיא חָשְׁבוּ אֹתוֹ	5 Il avait même voulu le tuer, mais avait craint la foule, parce qu'on le tenait pour un prophète.
6 וַיְהִי בְּיוֹם הֻלֶּדֶת הוֹרְדוֹס וַתְּרַקֵּד בַּת־הוֹרוֹדְיָה בְּתוֹכָם וַתִּיטַב בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס	6 Or, comme Hérode célébrait son anniversaire de naissance, la fille d'Hérodiade dansa en public etplut à Hérode
7 וַיִּשָּׁבַע לָהּ וַיֹּאמַר מַה־תִּשְׁאַל נַפְשֵׁךְ וְאֶתֵּן לָךְ	7 au point qu'il s'engagea par serment à lui donner ce qu'elle demanderait.
8 וְאִמָּהּ שָׂמָה אֶת־הַדְּבָרִים בְּפִיהָ וַתִּשְׁאַל לֵאמֹר תְּנָה־לִּי פֹה בַּקְּעָרָה אֶת־רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל	8 Endoctrinée par sa mère, elle lui dit: "Donne-moi ici, sur un plat, la tête de Jean le Baptiste."
9 וַיֵּעָצֵב הַמֶּלֶךְ אַךְ בַּעֲבוּר הַשְּׁבוּעָה וְהַמְסֻבִּים עִמּוֹ צִוָּה לָתֵת לָהּ	9 Le roi fut contristé, mais, à cause de ses serments et des convives, il commanda de la lui donner
10 וַיִּשְׁלַח וַיִּשָּׂא אֶת־רֹאשׁ יוֹחָנָן מֵעָלָיו בְּבֵית הַסֹּהַר	10 et envoya décapiter Jean dans la prison.
11 וַיָּבִיאוּ אֶת־רֹאשׁוֹ בַּקְּעָרָה וַיִּתְּנוּ לַנַּעֲרָה וַתְּבִיאֵהוּ אֶל־אִמָּהּ	11 Sa tête fut apportée sur un plat et donnée à la jeune fille, qui la porta à sa mère.
12 וַיִּגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וַיִּשְׂאוּ אֶת־גְּוִיָּתוֹ וַיִּקְבְּרוּהָ וַיֵּלְכוּ וַיַּגִּידוּ לְיֵשׁוּעַ	12 Les disciples de Jean vinrent prendre le cadavre et l'enterrèrent; puis ils allèrent informer Jésus.
13 וַיְהִי כְּשָׁמְעוֹ אֶת־זֹאת וַיָּסַר מִשָּׁם בָּאֳנִיָּה אֶל־מְקוֹם חָרְבָּה לְבָדָד וַיִּשְׁמְעוּ הֲמוֹן הָעָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו בְּרַגְלֵיהֶם מִן־הֶעָרִים	13 L'ayant appris, Jésus se retira en barque dans un lieu désert, à l'écart; ce qu'apprenant, les foulespartirent à sa suite, venant à pied des villes.
14 וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ וַיַּרְא הֲמוֹן עַם רָב וַיֶּהֱמוּ מֵעָיו עֲלֵיהֶם וַיְרַפֵּא אֶת־הַחַלָּשִׁים אֲשֶׁר בָּהֶם	14 En débarquant, il vit une foule nombreuse et il en eut pitié; et il guérit leurs infirmes.
15 וַיְהִי לִפְנוֹת עֶרֶב וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ הַמָּקוֹם חָרֵב וְגַם־נָטָה הַיּוֹם שַׁלְּחָה אֶת־הֲמוֹן הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל־הַכְּפָרִים לִקְנוֹת לָהֶם אֹכֶל	15 Le soir venu, les disciples s'approchèrent et lui dirent: "L'endroit est désert et l'heure est déjàpassée; renvoie donc les foules afin qu'elles aillent dans les villages s'acheter de la nourriture."
16 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵינָם צְרִיכִים לָלֶכֶת תְּנוּ־אַתֶּם לָהֶם לֶאֱכֹל	16 Mais Jésus leur dit: "Il n'est pas besoin qu'elles y aillent; donnez-leur vous-mêmes à manger" --
17 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֵין־לָנוּ פֹה כִּי אִם־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת־לֶחֶם וּשְׁנֵי דָגִים	17 "Mais, lui disent-ils, nous n'avons ici que cinq pains et deux poissons." Il dit:
18 וַיֹּאמַר הֲבִיאוּם אֵלַי הֲלֹם	18 "Apportez-les moi ici."
19 וַיְצַו אֶת־הָעָם לָשֶׁבֶת עַל־הַדֶּשֶׁא וַיִּקַּח אֶת־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת־הַלֶּחֶם וְאֶת־שְׁנֵי הַדָּגִים וַיִּשָּׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן אֶת־הַלֶּחֶם לַתַּלְמִידִים וְהַתַּלְמִידִים נָתְנוּ לָעָם	19 Et, ayant donné l'ordre de faire étendre les foules sur l'herbe, il prit les cinq pains et les deuxpoissons, leva les yeux au ciel, bénit, puis, rompant les pains, il les donna aux disciples, qui les donnèrent auxfoules.
20 וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ מִן־הַפְּתוֹתִים הַנּוֹתָרִים שְׁנֵים עָשָׂר סַלִּים מְלֵאִים	20 Tous mangèrent et furent rassasiés, et l'on emporta le reste des morceaux: douze pleins couffins!
21 וְהָאֹכְלִים הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ מִלְּבַד הַנָּשִׁים וְהַטָּף	21 Or ceux qui mangèrent étaient environ 5.000 hommes, sans compter les femmes et les enfants.
22 וַיָּאֶץ יֵשׁוּעַ בְּתַלְמִידָיו לָרֶדֶת בָּאֳנִיָּה לַעֲבֹר לְפָנָיו אֶל־עֵבֶר הַיָּם עַד אֲשֶׁר־יְשַׁלַּח אֶת־הָעָם	22 Et aussitôt il obligea les disciples à monter dans la barque et à le devancer sur l'autre rive,pendant qu'il renverrait les foules.
23 וְאַחֲרֵי שַׁלְּחוֹ אֶת־הָעָם עָלָה הָהָרָה בָּדָד לְהִתְפַּלֵּל וַיְהִי־עֶרֶב וְהוּא לְבַדּוֹ שָׁמָּה	23 Et quand il eut renvoyé les foules, il gravit la montagne, à l'écart, pour prier. Le soir venu, ilétait là, seul.
24 וְהָאֳנִיָּה הָלְכָה בְּתוֹךְ הַיָּם וַתְּטֹרַף מִן־הַגַּלִּים כִּי הָרוּחַ לְנֶגְדָּהּ	24 La barque, elle, se trouvait déjà éloignée de la terre de plusieurs stades, harcelée par les vagues,car le vent était contraire.
25 וַיְהִי בָּאַשְׁמֹרֶת הָרְבִיעִית וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ מִתְהַלֵּךְ עַל־פְּנֵי הַיָּם	25 A la quatrième veille de la nuit, il vint vers eux en marchant sur la mer.
26 וְהַתַּלְמִידִים בִּרְאֹתָם אוֹתוֹ מִתְהַלֵּךְ עַל־פְּנֵי הַיָּם נִבְהֲלוּ לֵאמֹר מַרְאֵה־רוּחַ הוּא וַיִּצְעֲקוּ מִפָּחַד	26 Les disciples, le voyant marcher sur la mer, furent troublés: "C'est un fantôme", disaient-ils, etpris de peur ils se mirent à crier.
27 וַיְדַבֵּר יֵשׁוּעַ פִּתְאֹם אֲלֵיהֶם חִזְקוּ כִּי־אֲנִי הוּא אַל־תִּירָאוּ	27 Mais aussitôt Jésus leur parla en disant: "Ayez confiance, c'est moi, soyez sans crainte."
28 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם־אַתָּה הוּא אֲדֹנִי צַוֵּה־נָא כִּי־אָבֹא אֵלֶיךָ עַל־הַמָּיִם	28 Sur quoi, Pierre lui répondit: "Seigneur, si c'est bien toi, donne-moi l'ordre de venir à toi sur leseaux" --
29 וַיֹּאמֶר בּוֹא וַיֵּרֶד פֶּטְרוֹס מִן־הָאֳנִיָּה וַיִּתְהַלֵּךְ עַל־הַמַּיִם לָבוֹא אֶל־יֵשׁוּעַ	29 "Viens", dit Jésus. Et Pierre, descendant de la barque, se mit à marcher sur les eaux et vint versJésus.
30 וַיְהִי כִּרְאֹתוֹ אֶת־הָרוּחַ כִּי חֲזָקָה הִיא וַיִּירָא וַיָּחֶל לִטְבֹּעַ וַיִּצְעַק לֵאמֹר אֲדֹנִי הוֹשִׁיעֵנִי	30 Mais, voyant le vent, il prit peur et, commençant à couler, il s'écria: "Seigneur, sauve-moi!"
31 וַיְמַהֵר יֵשׁוּעַ לִשְׁלֹחַ אֶת־יָדוֹ וַיַּחֲזֶק־בּוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְטֹן הָאֱמוּנָה לָמָּה חָלַק לִבֶּךָ	31 Aussitôt Jésus tendit la main et le saisit, en lui disant: "Homme de peu de foi, pourquoi as-tudouté?"
32 הֵם עָלוּ אֶל־הָאֳנִיָּה וְהָרוּחַ שָׁכָכָה	32 Et quand ils furent montés dans la barque, le vent tomba.
33 וְאַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה נִגְּשׁוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לוֹ לֵאמֹר בֶּאֱמֶת בֶּן אֱלֹהִים אָתָּה	33 Ceux qui étaient dans la barque se prosternèrent devant lui, en disant: "Vraiment, tu es Fils deDieu!"
34 וַיַּעַבְרוּ אֶת־הַיָּם וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גִנֵּיסַר	34 Ayant achevé la traversée, ils touchèrent terre à Gennésaret.
35 וַיַּכִּירוּ אֹתוֹ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הַהוּא וַיִּשְׁלְחוּ אֶל־כָּל־סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֵת כָּל־הַחוֹלִים	35 Les gens de l'endroit, l'ayant reconnu, mandèrent la nouvelle à tout le voisinage, et on luiprésenta tous les malades:
36 וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ כִּי יִגְּעוּ רַק בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְכָל־הַנֹּגְעִים נוֹשָׁעוּ	36 on le priait de les laisser simplement toucher la frange de son manteau, et tous ceux quitouchèrent furent sauvés.