Lettera ai Romani - האיגרת אל הרומאים 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	SMITH VAN DYKE
1 וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנֹות	1 فرفعت عينيّ ونظرت واذا رجل وبيده حبل قياس.
2 וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה־אֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנֹות אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה אֶת־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלָם ׃ ס	2 فقلت الى اين انت ذاهب. فقال لي لاقيس اورشليم لارى كم عرضها وكم طولها.
3 וַיַּרְאֵנִי יְהוָה אַרְבָּעָה חָרָשִׁים	3 واذا بالملاك الذي كلمني قد خرج وخرج ملاك آخر للقائه.
4 וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשֹׂות וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנֹות אֲשֶׁר־זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה כְּפִי־אִישׁ לֹא־נָשָׂא רֹאשֹׁו וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אֹתָם לְיַדֹּות אֶת־קַרְנֹות הַגֹּויִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרֹותָהּ׃ ס	4 فقال له اجر وكلم هذا الغلام قائلا. كالاعراء تسكن اورشليم من كثرة الناس والبهائم فيها.
5 וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה־אִישׁ וּבְיָדֹו חֶבֶל מִדָּה	5 وانا يقول الرب اكون لها سور نار من حولها واكون مجدا في وسطها
6 וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת־יְרוּשָׁלִַם לִרְאֹות כַּמָּה־רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ	6 يا يا اهربوا من ارض الشمال يقول الرب. فاني قد فرقتكم كرياح السماء الاربع يقول الرب.
7 וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יֹצֵא וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתֹו	7 تنجّي يا صهيون الساكنة في بنت بابل.
8 וַיֹּאמֶר אֵלָו רֻץ דַּבֵּר אֶל־הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזֹות תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתֹוכָהּ	8 لانه هكذا قال رب الجنود. بعد المجد ارسلني الى الامم الذين سلبوكم لانه من يمسكم يمسّ حدقة عينه.
9 וַאֲנִי אֶהְיֶה־לָּהּ נְאֻם־יְהוָה חֹומַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבֹוד אֶהְיֶה בְתֹוכָהּ׃ פ	9 لاني هانذا احرّك يدي عليهم فيكونون سلبا لعبيدهم. فتعلمون ان رب الجنود قد ارسلني
10 הֹוי הֹוי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפֹון נְאֻם־יְהוָה כִּי כְּאַרְבַּע רוּחֹות הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם־יְהוָה	10 ترنمي وافرحي يا بنت صهيون لاني هانذا آتي واسكن في وسطك يقول الرب.
11 הֹוי צִיֹּון הִמָּלְטִי יֹושֶׁבֶת בַּת־בָּבֶל׃ ס	11 فيتصل امم كثيرة بالرب في ذلك اليوم ويكونون لي شعبا فاسكن في وسطك فتعلمين ان رب الجنود قد ارسلني اليك.
12 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אַחַר כָּבֹוד שְׁלָחַנִי אֶל־הַגֹּויִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינֹו	12 والرب يرث يهوذا نصيبه في الارض المقدسه ويختار اورشليم بعد.
13 כִּי הִנְנִי מֵנִיף אֶת־יָדִי עֲלֵיהֶם וְהָיוּ שָׁלָל לְעַבְדֵיהֶם וִידַעְתֶּם כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחָנִי׃ ס	13 اسكتوا يا كل البشر قدام الرب لانه قد استيقظ من مسكن قدسه
14 רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת־צִיֹּון כִּי הִנְנִי־בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ נְאֻם־יְהוָה
15 וְנִלְווּ גֹויִם רַבִּים אֶל־יְהוָה בַּיֹּום הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ
16 וְנָחַל יְהוָה אֶת־יְהוּדָה חֶלְקֹו עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עֹוד בִּירוּשָׁלִָם
17 הַס כָּל־בָּשָׂר מִפְּנֵי יְהוָה כִּי נֵעֹור מִמְּעֹון קָדְשֹׁו׃ ס
18 וְיָדַעְתָּ הָרָאוּי וּבִהְיוֹתְךָ מְלֻמָּד בַּתּוֹרָה תָּבִין בֵּין־טוֹב לָרָע
19 וּבָטַחְתָּ בְנַפְשְׁךָ לִהְיוֹת מוֹלִיךְ הַעִוְרִים וְאוֹר לַהֹלְכִים בַּחשֶׁךְ
20 מְיַסֵּר לְחַסְרֵי לֵב וּמוֹרֵה הַפְּתָאִים וְיֵשׁ לְךָ מַרְאֶה הַדַּעַת וְהָאֱמֶת בַּתּוֹרָה
21 וְאַתָּה אֲשֶׁר תּוֹרֶה אֲחֵרִים אֶת־נַפְשְׁךָ לֹא תוֹרֶה אָמַרְתָּ לֹא תִגְנֹב וְהִנְּךָ גֹנֵב
22 אָמַרְתָּ לֹא תִנְאָף וְאַתָּה נֹאֵף תְּשַׁקֵּץ אֶת־הָאֱלִילִים וְאַתָּה גֹּזֵל אֶת־הַקֹּדֶשׁ
23 תִּתְהַלֵּל בַּתּוֹרָה וַתְּנַבֵּל אֶת־הָאֱלֹהִים בְּעָבְרְךָ אֶת־הַתּוֹרָה
24 כִּי שֵׁם הָאֱלֹהִים בִּגְלַלְכֶם מְחֻלָּל בַּגּוֹיִם כַּאֲשֶׁר כָּתוּב
25 הֵן הַמִּילָה מוֹעִילָה אִם־תִּשְׁמֹר אֶת־הַתּוֹרָה אֲבָל אִם־עֹבֵר אַתָּה אֶת־הַתּוֹרָה אָז מִילָתְךָ הָיְתָה־לְּךָ לְעָרְלָה
26 לָכֵן אִם־יִשְׁמֹר הֶעָרֵל אֶת־מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה הֲלֹא תֵחָשֵׁב־לוֹ עָרְלָתוֹ לְמִילָה
27 וְהֶעָרֵל מִלֵּדָה הַמְקַיֵּם אֶת־הַתּוֹרָה הֲלֹא הוּא יָדִין אֹתְךָ אֲשֶׁר־יֵשׁ לְךָ הַכְּתָב וְהַמִּילָה וְעָבַרְתָּ אֶת־הַתּוֹרָה
28 כִּי לֹא־הַנִּרְאֶה מִחוּץ הוּא הַיְּהוּדִי וְלֹא־הַנִּרְאָה מִחוּץ בַּבָּשָׂר הִיא הַמִּילָה
29 כִּי אִם־אֲשֶׁר בִּפְנִים הוּא יְהוּדִי וּמִילָה הִיא אֲשֶׁר בַּלֵּב כְּפִי הָרוּחַ וְלֹא כְּפִי הַכְּתָב אֲשֶׁר־לֹא מִבְּנֵי אָדָם תְּהִלָּתוֹ כִּי אִם־מֵאֵת הָאֱלֹהִים