1 וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנֹות | 1 Alcé luego mis ojos y tuve una visión: Eran cuatro cuernos. |
2 וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה־אֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנֹות אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה אֶת־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלָם ׃ ס | 2 Y dije al ángel que hablaba conmigo: «¿Qué son éstos?» Me dijo: «Son los cuernos que dispersaron a Judá (a Israel) y a Jerusalén». |
3 וַיַּרְאֵנִי יְהוָה אַרְבָּעָה חָרָשִׁים | 3 Yahveh me hizo ver después cuatro herreros. |
4 וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשֹׂות וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנֹות אֲשֶׁר־זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה כְּפִי־אִישׁ לֹא־נָשָׂא רֹאשֹׁו וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אֹתָם לְיַדֹּות אֶת־קַרְנֹות הַגֹּויִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרֹותָהּ׃ ס | 4 Y dije: «¿Qué vienen a hacer éstos?» El habló y dijo: «(Aquellos son los cuernos que dispersaron a Judá, hasta que nadie osó levantar cabeza.) Y éstos han venido a espantarlos (a abatir los cuernos de las naciones que alzaron el cuerno contra la tierra de Judá para dispersarla)». |
5 וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה־אִישׁ וּבְיָדֹו חֶבֶל מִדָּה | 5 Alcé los ojos y tuve una visión: Era un hombre con una cuerda de medir en la mano. |
6 וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת־יְרוּשָׁלִַם לִרְאֹות כַּמָּה־רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ | 6 Le dije: «¿A dónde vas?» Me dijo: «A medir a Jerusalén, a ver cuánta es su anchura y cuánta su longitud». |
7 וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יֹצֵא וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתֹו | 7 En esto, salió el ángel que hablaba conmigo, y otro ángel salió a su encuentro |
8 וַיֹּאמֶר אֵלָו רֻץ דַּבֵּר אֶל־הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזֹות תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתֹוכָהּ | 8 y le dijo: «Corre, habla a ese joven y dile: Como las ciudades abiertas será habitada Jerusalén, debido a la multitud de hombres y ganados que habrá dentro de ella. |
9 וַאֲנִי אֶהְיֶה־לָּהּ נְאֻם־יְהוָה חֹומַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבֹוד אֶהְיֶה בְתֹוכָהּ׃ פ | 9 Y yo seré para ella - oráculo de Yahveh - muralla de fuego en torno, y dentro de ella seré gloria». |
10 הֹוי הֹוי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפֹון נְאֻם־יְהוָה כִּי כְּאַרְבַּע רוּחֹות הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם־יְהוָה | 10 ¡Hala, hala, huid del país del Norte - oráculo de Yahveh, - ya que a los cuatro vientos del cielo os esparcí yo! - oráculo de Yahveh - |
11 הֹוי צִיֹּון הִמָּלְטִי יֹושֶׁבֶת בַּת־בָּבֶל׃ ס | 11 ¡Hala, sálvate, Sión, tú que moras en Babilonia! |
12 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אַחַר כָּבֹוד שְׁלָחַנִי אֶל־הַגֹּויִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינֹו | 12 Pues así dice Yahveh Sebaot que tras la gloria me ha enviado a las naciones que os despojaron: «El que os toca a vosotros a la niña de mi ojo toca». |
13 כִּי הִנְנִי מֵנִיף אֶת־יָדִי עֲלֵיהֶם וְהָיוּ שָׁלָל לְעַבְדֵיהֶם וִידַעְתֶּם כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחָנִי׃ ס | 13 He aquí que yo alzo mi mano contra ellas, y serán despojo de sus mismos esclavos. Sabréis así que Yahveh Sebaot me ha enviado. |
14 רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת־צִיֹּון כִּי הִנְנִי־בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ נְאֻם־יְהוָה | 14 Grita de gozo y regocíjate, hija de Sión, pues he aquí que yo vengo a morar dentro de ti, oráculo de Yahveh. |
15 וְנִלְווּ גֹויִם רַבִּים אֶל־יְהוָה בַּיֹּום הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ | 15 Muchas naciones se unirán a Yahveh aquel día: serán para mí un pueblo, y yo moraré en medio de ti. Sabrás así que Yahveh Sebaot me ha enviado a ti. |
16 וְנָחַל יְהוָה אֶת־יְהוּדָה חֶלְקֹו עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עֹוד בִּירוּשָׁלִָם | 16 Poseerá Yahveh a Judá, porción suya en la Tierra Santa, y elegirá de nuevo a Jerusalén. |
17 הַס כָּל־בָּשָׂר מִפְּנֵי יְהוָה כִּי נֵעֹור מִמְּעֹון קָדְשֹׁו׃ ס | 17 ¡Silencio, toda carne, delante de Yahveh, porque él se despierta de su santa Morada! |
18 וְיָדַעְתָּ הָרָאוּי וּבִהְיוֹתְךָ מְלֻמָּד בַּתּוֹרָה תָּבִין בֵּין־טוֹב לָרָע | |
19 וּבָטַחְתָּ בְנַפְשְׁךָ לִהְיוֹת מוֹלִיךְ הַעִוְרִים וְאוֹר לַהֹלְכִים בַּחשֶׁךְ | |
20 מְיַסֵּר לְחַסְרֵי לֵב וּמוֹרֵה הַפְּתָאִים וְיֵשׁ לְךָ מַרְאֶה הַדַּעַת וְהָאֱמֶת בַּתּוֹרָה | |
21 וְאַתָּה אֲשֶׁר תּוֹרֶה אֲחֵרִים אֶת־נַפְשְׁךָ לֹא תוֹרֶה אָמַרְתָּ לֹא תִגְנֹב וְהִנְּךָ גֹנֵב | |
22 אָמַרְתָּ לֹא תִנְאָף וְאַתָּה נֹאֵף תְּשַׁקֵּץ אֶת־הָאֱלִילִים וְאַתָּה גֹּזֵל אֶת־הַקֹּדֶשׁ | |
23 תִּתְהַלֵּל בַּתּוֹרָה וַתְּנַבֵּל אֶת־הָאֱלֹהִים בְּעָבְרְךָ אֶת־הַתּוֹרָה | |
24 כִּי שֵׁם הָאֱלֹהִים בִּגְלַלְכֶם מְחֻלָּל בַּגּוֹיִם כַּאֲשֶׁר כָּתוּב | |
25 הֵן הַמִּילָה מוֹעִילָה אִם־תִּשְׁמֹר אֶת־הַתּוֹרָה אֲבָל אִם־עֹבֵר אַתָּה אֶת־הַתּוֹרָה אָז מִילָתְךָ הָיְתָה־לְּךָ לְעָרְלָה | |
26 לָכֵן אִם־יִשְׁמֹר הֶעָרֵל אֶת־מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה הֲלֹא תֵחָשֵׁב־לוֹ עָרְלָתוֹ לְמִילָה | |
27 וְהֶעָרֵל מִלֵּדָה הַמְקַיֵּם אֶת־הַתּוֹרָה הֲלֹא הוּא יָדִין אֹתְךָ אֲשֶׁר־יֵשׁ לְךָ הַכְּתָב וְהַמִּילָה וְעָבַרְתָּ אֶת־הַתּוֹרָה | |
28 כִּי לֹא־הַנִּרְאֶה מִחוּץ הוּא הַיְּהוּדִי וְלֹא־הַנִּרְאָה מִחוּץ בַּבָּשָׂר הִיא הַמִּילָה | |
29 כִּי אִם־אֲשֶׁר בִּפְנִים הוּא יְהוּדִי וּמִילָה הִיא אֲשֶׁר בַּלֵּב כְּפִי הָרוּחַ וְלֹא כְּפִי הַכְּתָב אֲשֶׁר־לֹא מִבְּנֵי אָדָם תְּהִלָּתוֹ כִּי אִם־מֵאֵת הָאֱלֹהִים | |