Vangelo secondo Matteo - הבשורה על-פי מתי 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 דְּבַר־יְהוָה ׀ אֲשֶׁר הָיָה אֶל־מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי בִּימֵי יֹותָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־חָזָה עַל־שֹׁמְרֹון וִירוּשָׁלִָם	1 La parole de Yahvé fut adressée à Michée de Moréchèt, au temps de Yotam, d’Akaz et d’Ézékias, rois de Juda. Voici ses visions sur Samarie et Jérusalem.
2 שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם הַקְשִׁיבִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וִיהִי אֲדֹנָי יְהוִה בָּכֶם לְעֵד אֲדֹנָי מֵהֵיכַל קָדְשֹׁו	2 Tous les peuples, écoutez! Sois attentive, terre entière! C’est Yahvé qui va témoigner contre vous, le Seigneur qui nous vient de son palais de sainteté.
3 כִּי־הִנֵּה יְהוָה יֹצֵא מִמְּקֹומֹו וְיָרַד וְדָרַךְ עַל־ [בָּמֹותֵי כ] (בָּמֳתֵי ק) אָרֶץ	3 Il est sorti de sa demeure, il est descendu, il s’avance sur les hauteurs de la terre.
4 וְנָמַסּוּ הֶהָרִים תַּחְתָּיו וְהָעֲמָקִים יִתְבַּקָּעוּ כַּדֹּונַג מִפְּנֵי הָאֵשׁ כְּמַיִם מֻגָּרִים בְּמֹורָד	4 Les montagnes se défont à son passage, les plaines sont comme cire fondue devant le feu, comme l’eau qui se déverse sur la pente.
5 בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב כָּל־זֹאת וּבְחַטֹּאות בֵּית יִשְׂרָאֵל מִי־פֶשַׁע יַעֲקֹב הֲלֹוא שֹׁמְרֹון וּמִי בָּמֹות יְהוּדָה הֲלֹוא יְרוּשָׁלִָם	5 Mais c’est à cause du crime de Jacob, à cause des péchés de la maison d’Israël. Quel est donc le crime de Jacob? N’est-ce pas Samarie? Et quel est le péché de Juda? N’est-ce pas Jérusalem?
6 וְשַׂמְתִּי שֹׁמְרֹון לְעִי הַשָּׂדֶה לְמַטָּעֵי כָרֶם וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה	6 Je ferai de Samarie un tas de décombres dans un champ, un lieu où planter la vigne; je ferai que ses pierres roulent dans les vallées, je mettrai à nu ses fondations.
7 וְכָל־פְּסִילֶיהָ יֻכַּתּוּ וְכָל־אֶתְנַנֶּיהָ יִשָּׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל־עֲצַבֶּיהָ אָשִׂים שְׁמָמָה כִּי מֵאֶתְנַן זֹונָה קִבָּצָה וְעַד־אֶתְנַן זֹונָה יָשׁוּבוּ	7 Toutes ses statues seront brisées, ses richesses consumées par le feu; je mettrai en pièces ses pierres sacrées, fruit du salaire des prostituées: elles redeviendront salaire de prostituée.
8 עַל־זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה אֵילְכָה [שִׁילַל כ] (שֹׁולָל ק) וְעָרֹום אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנֹות יַעֲנָה	8 À cause de cela je pousserai des cris, je hurlerai, je marcherai dépouillé et nu, je ferai entendre mon cri comme le chacal et ma plainte comme l’autruche.
9 כִּי אֲנוּשָׁה מַכֹּותֶיהָ כִּי־בָאָה עַד־יְהוּדָה נָגַע עַד־שַׁעַר עַמִּי עַד־יְרוּשָׁלִָם	9 Oui, le coup est irrémédiable, il atteint Juda, il frappe même Jérusalem, la porte de mon peuple.
10 בְּגַת אַל־תַּגִּידוּ בָּכֹו אַל־תִּבְכּוּ בְּבֵית לְעַפְרָה עָפָר [הִתְפַּלָּשְׁתִּי כ] (הִתְפַּלָּשִׁי׃ ק)	10 Ne l’annoncez pas dans Gat, ne pleurez pas dans Acco, roulez-vous dans la poussière à Bet-Léafra.
11 עִבְרִי לָכֶם יֹושֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה־בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יֹושֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתֹו	11 Toi qui habites à Chafir, sonne de la trompette; toi qui demeures à Saanan, ne sors pas de la cité. Bet-Ha-Ésel est arrachée de ses fondations.
12 כִּי־חָלָה לְטֹוב יֹושֶׁבֶת מָרֹות כִּי־יָרַד רָע מֵאֵת יְהוָה לְשַׁעַר יְרוּשָׁלִָם	12 Que peut encore espérer Marot, quand Yahvé fait descendre le malheur aux portes de Jérusalem?
13 רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ יֹושֶׁבֶת לָכִישׁ רֵאשִׁית חַטָּאת הִיא לְבַת־צִיֹּון כִּי־בָךְ נִמְצְאוּ פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל	13 Attelle ton cheval au char, ville de Lakish, car c’est là qu’a commencé le péché pour la fille de Sion. Oui, on a trouvé chez toi les péchés d’Israël.
14 לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מֹורֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל	14 C’est pourquoi il te faut renoncer à Moréchèt-Gat. Bet-Akzib décevra les rois d’Israël.
15 עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִי לָךְ יֹושֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד־עֲדֻלָּם יָבֹוא כְּבֹוד יִשְׂרָאֵל	15 Le pillard reviendra encore chez toi qui habites à Marécha, et ceux qui faisaient la gloire d’Israël partiront pour toujours.
16 קָרְחִי וָגֹזִּי עַל־בְּנֵי תַּעֲנוּגָיִךְ הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר כִּי גָלוּ מִמֵּךְ׃ ס	16 Arrache-toi les cheveux, rase-les à cause de tes enfants bien-aimés et deviens chauve comme le vautour, car les voici qui partent en déportation loin de toi.
17 וְהִנֵּה כָּל־הַדֹּרוֹת מִן־אַבְרָהָם עַד־דָּוִד אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת וּמִן־דָּוִד עַד־גָּלוּת בָּבֶל אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת וּמֵעֵת גָּלוּת בָּבֶל עַד־הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת
18 וְהֻלֶּדֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כֹּה הָיָתָה מִרְיָם אִמּוֹ אֹרְשָׂה לְיוֹסֵף וּבְטֶרֶם יָבֹא אֵלֶיהָ נִמְצֵאת הָרָה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ
19 וְיוֹסֵף בַּעְלָהּ הָיָה אִישׁ צַדִּיק וְלֹא אָבָה לְתִתָּהּ לָבוּז וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ לְשַׁלְּחָהּ בַּסָּתֶר
20 הוּא חשֵׁב כָּזֹאת וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִרְאָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם וַיֹּאמַר יוֹסֵף בֶּן־דָּוִד אַל־תִּירָא מִכְּנוֹס אֵלֶיךָ אֵת מִרְיָם אִשְׁתֶּךָ כִּי אֲשֶׁר הֹרָה בָהּ מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא
21 וְהִיא יֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת־עַמּוֹ מֵעֲוֺנוֹתֵיהֶם
22 וַתְּהִי כָל־זֹאת לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָֹה בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר
23 הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרְאוּ שְׁמוֹ עִמָּנוּאֵל אֲשֶׁר פֵּרוּשׁוֹ הָאֵל עִמָּנוּ
24 וַיִּיקַץ יוֹסֵף מִשְּׁנָתוֹ וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ מַלְאַךְ יְהוָֹה וַיִּקַּח אֵלָיו אֶת־אִשְׁתּוֹ
25 וְלֹא יְדָעָהּ עַד כִּי־יָלְדָה בֵּן אֶת־בְּכוֹרָהּ וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ