1 שִׁמְעוּ אִיִּים אֵלַי וְהַקְשִׁיבוּ לְאֻמִּים מֵרָחֹוק יְהוָה מִבֶּטֶן קְרָאָנִי מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי | 1 שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי |
2 וַיָּשֶׂם פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה בְּצֵל יָדֹו הֶחְבִּיאָנִי וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ בָּרוּר בְּאַשְׁפָּתֹו הִסְתִּירָנִי | 2 וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני |
3 וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי־אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־בְּךָ אֶתְפָּאָר | 3 ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר |
4 וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת־יְהוָה וּפְעֻלָּתִי אֶת־אֱלֹהָי | 4 ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את יהוה ופעלתי את אלהי |
5 וְעַתָּה ׀ אָמַר יְהוָה יֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לֹו לְשֹׁובֵב יַעֲקֹב אֵלָיו וְיִשְׂרָאֵל [לֹא כ] (לֹו ק) יֵאָסֵף וְאֶכָּבֵד בְּעֵינֵי יְהוָה וֵאלֹהַי הָיָה עֻזִּי | 5 ועתה אמר יהוה יצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי |
6 וַיֹּאמֶר נָקֵל מִהְיֹותְךָ לִי עֶבֶד לְהָקִים אֶת־שִׁבְטֵי יַעֲקֹב [וּנְצִירֵי כ] (וּנְצוּרֵי ק) יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וּנְתַתִּיךָ לְאֹור גֹּויִם לִהְיֹות יְשׁוּעָתִי עַד־קְצֵה הָאָרֶץ׃ ס | 6 ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ |
7 כֹּה אָמַר־יְהוָה גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדֹושֹׁו לִבְזֹה־נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גֹּוי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְמַעַן יְהוָה אֲשֶׁר נֶאֱמָן קְדֹשׁ יִשְׂרָאֵל וַיִּבְחָרֶךָּ | 7 כה אמר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך |
8 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה בְּעֵת רָצֹון עֲנִיתִיךָ וּבְיֹום יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְהָקִים אֶרֶץ לְהַנְחִיל נְחָלֹות שֹׁמֵמֹות | 8 כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות |
9 לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ עַל־דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל־שְׁפָיִים מַרְעִיתָם | 9 לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם |
10 לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא־יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ כִּי־מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל־מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם | 10 לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם |
11 וְשַׂמְתִּי כָל־הָרַי לַדָּרֶךְ וּמְסִלֹּתַי יְרֻמוּן | 11 ושמתי כל הרי לדרך ומסלתי ירמון |
12 הִנֵּה־אֵלֶּה מֵרָחֹוק יָבֹאוּ וְהִנֵּה־אֵלֶּה מִצָּפֹון וּמִיָּם וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים | 12 הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים |
13 רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ [יִפְצְחוּ כ] (וּפִצְחוּ ק) הָרִים רִנָּה כִּי־נִחַם יְהוָה עַמֹּו וַעֲנִיָּו יְרַחֵם׃ ס | 13 רנו שמים וגילי ארץ יפצחו הרים רנה כי נחם יהוה עמו ועניו ירחם |
14 וַתֹּאמֶר צִיֹּון עֲזָבַנִי יְהוָה וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי | 14 ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני |
15 הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן־בִּטְנָהּ גַּם־אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ | 15 התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך |
16 הֵן עַל־כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ חֹומֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד | 16 הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד |
17 מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ | 17 מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו |
18 שְׂאִי־סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ־לָךְ חַי־אָנִי נְאֻם־יְהוָה כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה | 18 שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה |
19 כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵיךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיֹּושֵׁב וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ | 19 כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתיך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך |
20 עֹוד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ צַר־לִי הַמָּקֹום גְּשָׁה־לִּי וְאֵשֵׁבָה | 20 עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר לי המקום גשה לי ואשבה |
21 וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד־לִי אֶת־אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה ׀ וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם׃ פ | 21 ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם |
22 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל־גֹּויִם יָדִי וְאֶל־עַמִּים אָרִים נִסִּי וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן וּבְנֹתַיִךְ עַל־כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה | 22 כה אמר אדני יהוה הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשאנה |
23 וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרֹותֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי־אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר לֹא־יֵבֹשׁוּ קֹוָי׃ ס | 23 והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה אשר לא יבשו קוי |
24 הֲיֻקַּח מִגִּבֹּור מַלְקֹוחַ וְאִם־שְׁבִי צַדִּיק יִמָּלֵט | 24 היקח מגבור מלקוח ואם שבי צדיק ימלט |
25 כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה גַּם־שְׁבִי גִבֹּור יֻקָּח וּמַלְקֹוחַ עָרִיץ יִמָּלֵט וְאֶת־יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת־בָּנַיִךְ אָנֹכִי אֹושִׁיעַ | 25 כי כה אמר יהוה גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע |
26 וְהַאֲכַלְתִּי אֶת־מֹונַיִךְ אֶת־בְּשָׂרָם וְכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן וְיָדְעוּ כָל־בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה מֹושִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב׃ ס | 26 והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב |