Isaiah (ישעיה) - Isaia 68

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמֹור שִׁיר	1 In finem, pro iis qui commutabuntur. David.
2 יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אֹויְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו	2 Salvum me fac, Deus, quoniam intraverunt aquæ usque ad animam meam.
3 כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף כְּהִמֵּס דֹּונַג מִפְּנֵי־אֵשׁ יֹאבְדוּ רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלֹהִים	3 Infixus sum in limo profundi et non est substantia. Veni in altitudinem maris, et tempestas demersit me.
4 וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה	4 Laboravi clamans, raucæ factæ sunt fauces meæ ; defecerunt oculi mei, dum spero in Deum meum.
5 שִׁירוּ ׀ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמֹו סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבֹות בְּיָהּ שְׁמֹו וְעִלְזוּ לְפָנָיו	5 Multiplicati sunt super capillos capitis mei qui oderunt me gratis. Confortati sunt qui persecuti sunt me inimici mei injuste ; quæ non rapui, tunc exsolvebam.
6 אֲבִי יְתֹומִים וְדַיַּן אַלְמָנֹות אֱלֹהִים בִּמְעֹון קָדְשֹׁו	6 Deus, tu scis insipientiam meam ; et delicta mea a te non sunt abscondita.
7 אֱלֹהִים ׀ מֹושִׁיב יְחִידִים ׀ בַּיְתָה מֹוצִיא אֲסִירִים בַּכֹּושָׁרֹות אַךְ סֹורֲרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה	7 Non erubescant in me qui exspectant te, Domine, Domine virtutum ; non confundantur super me qui quærunt te, Deus Israël.
8 אֱ‍לֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימֹון סֶלָה	8 Quoniam propter te sustinui opprobrium ; operuit confusio faciem meam.
9 אֶרֶץ רָעָשָׁה ׀ אַף־שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל	9 Extraneus factus sum fratribus meis, et peregrinus filiis matris meæ.
10 גֶּשֶׁם נְדָבֹות תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כֹונַנְתָּהּ	10 Quoniam zelus domus tuæ comedit me, et opprobria exprobrantium tibi ceciderunt super me.
11 חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ־בָהּ תָּכִין בְּטֹובָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים	11 Et operui in jejunio animam meam, et factum est in opprobrium mihi.
12 אֲדֹנָי יִתֶּן־אֹמֶר הַמְבַשְּׂרֹות צָבָא רָב	12 Et posui vestimentum meum cilicium ; et factus sum illis in parabolam.
13 מַלְכֵי צְבָאֹות יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל	13 Adversum me loquebantur qui sedebant in porta, et in me psallebant qui bibebant vinum.
14 אִם־תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יֹונָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרֹותֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ	14 Ego vero orationem meam ad te, Domine ; tempus beneplaciti, Deus. In multitudine misericordiæ tuæ, exaudi me in veritate salutis tuæ.
15 בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמֹון	15 Eripe me de luto, ut non infigar ; libera me ab iis qui oderunt me, et de profundis aquarum.
16 הַר־אֱלֹהִים הַר־בָּשָׁן הַר גַּבְנֻנִּים הַר־בָּשָׁן	16 Non me demergat tempestas aquæ, neque absorbeat me profundum, neque urgeat super me puteus os suum.
17 לָמָּה ׀ תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתֹּו אַף־יְהוָה יִשְׁכֹּן לָנֶצַח	17 Exaudi me, Domine, quoniam benigna est misericordia tua ; secundum multitudinem miserationum tuarum respice in me.
18 רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ	18 Et ne avertas faciem tuam a puero tuo ; quoniam tribulor, velociter exaudi me.
19 עָלִיתָ לַמָּרֹום ׀ שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנֹות בָּאָדָם וְאַף סֹורְרִים לִשְׁכֹּן ׀ יָהּ אֱלֹהִים	19 Intende animæ meæ, et libera eam ; propter inimicos meos, eripe me.
20 בָּרוּךְ אֲדֹנָי יֹום ׀ יֹום יַעֲמָס־לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה	20 Tu scis improperium meum, et confusionem meam, et reverentiam meam ;
21 הָאֵל ׀ לָנוּ אֵל לְמֹושָׁעֹות וְלֵיהוִה אֲדֹנָי לַמָּוֶת תֹּוצָאֹות	21 in conspectu tuo sunt omnes qui tribulant me. Improperium exspectavit cor meum et miseriam : et sustinui qui simul contristaretur, et non fuit ; et qui consolaretur, et non inveni.
22 אַךְ־אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו	22 Et dederunt in escam meam fel, et in siti mea potaverunt me aceto.
23 אָמַר אֲדֹנָי מִבָּשָׁן אָשִׁיב אָשִׁיב מִמְּצֻלֹות יָם	23 Fiat mensa eorum coram ipsis in laqueum, et in retributiones, et in scandalum.
24 לְמַעַן ׀ תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם לְשֹׁון כְּלָבֶיךָ מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ	24 Obscurentur oculi eorum, ne videant, et dorsum eorum semper incurva.
25 רָאוּ הֲלִיכֹותֶיךָ אֱלֹהִים הֲלִיכֹות אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ	25 Effunde super eos iram tuam, et furor iræ tuæ comprehendat eos.
26 קִדְּמוּ רִים אַחַר נֹגְנִים בְּתֹוךְ עֲלָמֹות תֹּופֵפֹות	26 Fiat habitatio eorum deserta, et in tabernaculis eorum non sit qui inhabitet.
27 בְּמַקְהֵלֹות בָּרְכוּ אֱלֹהִים יְהוָה מִמְּקֹור יִשְׂרָאֵל	27 Quoniam quem tu percussisti persecuti sunt, et super dolorem vulnerum meorum addiderunt.
28 שָׁם בִּנְיָמִן ׀ צָעִיר רֹדֵם שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי	28 Appone iniquitatem super iniquitatem eorum, et non intrent in justitiam tuam.
29 צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ	29 Deleantur de libro viventium, et cum justis non scribantur.
30 מֵהֵיכָלֶךָ עַל־יְרוּשָׁלִָם לְךָ יֹובִילוּ מְלָכִים שָׁי	30 Ego sum pauper et dolens ; salus tua, Deus, suscepit me.
31 גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים ׀ בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי־כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבֹות יֶחְפָּצוּ	31 Laudabo nomen Dei cum cantico, et magnificabo eum in laude :
32 יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים	32 et placebit Deo super vitulum novellum, cornua producentem et ungulas.
33 מַמְלְכֹות הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ אֲדֹנָי סֶלָה	33 Videant pauperes, et lætentur ; quærite Deum, et vivet anima vestra :
34 לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי־קֶדֶם הֵן יִתֵּן בְּקֹולֹו קֹול עֹז	34 quoniam exaudivit pauperes Dominus, et vinctos suos non despexit.
35 תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל־יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתֹו וְעֻזֹּו בַּשְּׁחָקִים	35 Laudent illum cæli et terra ; mare, et omnia reptilia in eis.
36 נֹורָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן ׀ עֹז וְתַעֲצֻמֹות לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים	36 Quoniam Deus salvam faciet Sion, et ædificabuntur civitates Juda, et inhabitabunt ibi, et hæreditate acquirent eam.
	37 Et semen servorum ejus possidebit eam ; et qui diligunt nomen ejus habitabunt in ea.