Isaiah (ישעיה) - Isaia 57

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחֹו מִפְּנֵישָׁ־אוּל בַּמְּעָרָה	1 In finem, ne disperdas. David in tituli inscriptionem.
2 חָנֵּנִי אֱלֹהִים ׀ חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל־כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוֹּות	2 Si vere utique justitiam loquimini, recta judicate, filii hominum.
3 אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיֹון לָאֵל גֹּמֵר עָלָי	3 Etenim in corde iniquitates operamini ; in terra injustitias manus vestræ concinnant.
4 יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם ׀ וְיֹושִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדֹּו וַאֲמִתֹּו	4 Alienati sunt peccatores a vulva ; erraverunt ab utero : locuti sunt falsa.
5 נַפְשִׁי ׀ בְּתֹוךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי־אָדָם נֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשֹׁונָם חֶרֶב חַדָּה	5 Furor illis secundum similitudinem serpentis, sicut aspidis surdæ et obturantis aures suas,
6 רוּמָה עַל־הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל־הָאָרֶץ כְּבֹודֶךָ	6 quæ non exaudiet vocem incantantium, et venefici incantantis sapienter.
7 רֶשֶׁת ׀ הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה נָפְלוּ בְתֹוכָהּ סֶלָה	7 Deus conteret dentes eorum in ore ipsorum ; molas leonum confringet Dominus.
8 נָכֹון לִבִּי אֱלֹהִים נָכֹון לִבִּי אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה	8 Ad nihilum devenient tamquam aqua decurrens ; intendit arcum suum donec infirmentur.
9 עוּרָה כְבֹודִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנֹּור אָעִירָה שָּׁחַר	9 Sicut cera quæ fluit auferentur ; supercecidit ignis, et non viderunt solem.
10 אֹודְךָ בָעַמִּים ׀ אֲדֹנָי אֲזַמֶּרְךָ בַּל־אֻמִּים	10 Priusquam intelligerent spinæ vestræ rhamnum, sicut viventes sic in ira absorbet eos.
11 כִּי־גָדֹל עַד־שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד־שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ	11 Lætabitur justus cum viderit vindictam ; manus suas lavabit in sanguine peccatoris.
12 רוּמָה עַל־שָׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל־הָאָרֶץ כְּבֹודֶךָ	12 Et dicet homo : Si utique est fructus justo, utique est Deus judicans eos in terra.
13 בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת־כֻּלָּם יִשָּׂא־רוּחַ יִקַּח־הָבֶל וְהַחֹוסֶה בִי יִנְחַל־אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר־קָדְשִׁי
14 וְאָמַר סֹלּוּ־סֹלּוּ פַּנּוּ־דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשֹׁול מִדֶּרֶךְ עַמִּי׃ ס
15 כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדֹושׁ שְׁמֹו מָרֹום וְקָדֹושׁ אֶשְׁכֹּון וְאֶת־דַּכָּא וּשְׁפַל־רוּחַ לְהַחֲיֹות רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיֹות לֵב נִדְכָּאִים
16 כִּי לֹא לְעֹולָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצֹוף כִּי־רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטֹוף וּנְשָׁמֹות אֲנִי עָשִׂיתִי
17 בַּעֲוֹן בִּצְעֹו קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ שֹׁובָב בְּדֶרֶךְ לִבֹּו
18 דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לֹו וְלַאֲבֵלָיו
19 בֹּורֵא [נוּב כ] (נִיב ק) שְׂפָתָיִם שָׁלֹום ׀ שָׁלֹום לָרָחֹוק וְלַקָּרֹוב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו
20 וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט
21 אֵין שָׁלֹום אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים׃ ס