Isaiah (ישעיה) - Isaia 57

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	DIODATI
1 לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחֹו מִפְּנֵישָׁ־אוּל בַּמְּעָרָה	1 Mictam di Davide, intorno a ciò ch’egli se ne fuggi’ nella spelonca, d’innanzi a Saulle; dato al capo de’ Musici sopra Al-tashet. ABBI pietà di me, o Dio; abbi pietà di me; Perciocchè l’anima mia si confida in te, Ed io ho la mia speranza nell’ombra delle tue ale, Finchè sieno passate le calamità.
2 חָנֵּנִי אֱלֹהִים ׀ חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל־כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוֹּות	2 Io griderò all’Iddio altissimo; A Dio che dà compimento a’ fatti miei.
3 אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיֹון לָאֵל גֹּמֵר עָלָי	3 Egli manderà dal cielo a salvarmi; Egli renderà confuso colui ch’è dietro a me a gola aperta. Sela. Iddio manderà la sua benignità, e la sua verità.
4 יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם ׀ וְיֹושִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדֹּו וַאֲמִתֹּו	4 L’anima mia è in mezzo a’ leoni; Io giaccio fra uomini incendiari, I cui denti son lance, e saette, E la cui lingua è spada acuta.
5 נַפְשִׁי ׀ בְּתֹוךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי־אָדָם נֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשֹׁונָם חֶרֶב חַדָּה	5 Innalzati, o Dio, sopra i cieli; Innalzisi la tua gloria sopra tutta la terra.
6 רוּמָה עַל־הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל־הָאָרֶץ כְּבֹודֶךָ	6 Essi avevano apparecchiata una rete a’ miei passi, Già tiravano a basso l’anima mia; Avevano cavata una fossa davanti a me; Ma essi vi sono caduti dentro. Sela
7 רֶשֶׁת ׀ הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה נָפְלוּ בְתֹוכָהּ סֶלָה	7 Il mio cuore è disposto, o Dio; il mio cuore è disposto; Io canterò, e salmeggerò.
8 נָכֹון לִבִּי אֱלֹהִים נָכֹון לִבִּי אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה	8 Gloria mia, destati; destati, saltero, e cetera; Io mi risveglierò all’alba.
9 עוּרָה כְבֹודִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנֹּור אָעִירָה שָּׁחַר	9 Io ti celebrerò, o Signore, fra i popoli; Io ti salmeggerò fra le nazioni;
10 אֹודְךָ בָעַמִּים ׀ אֲדֹנָי אֲזַמֶּרְךָ בַּל־אֻמִּים	10 Perciocchè la tua benignità è grande infino al cielo, E la tua verità infino alle nuvole.
11 כִּי־גָדֹל עַד־שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד־שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ	11 Innalzati, o Dio, sopra i cieli; Innalzisi la tua gloria sopra tutta la terra
12 רוּמָה עַל־שָׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל־הָאָרֶץ כְּבֹודֶךָ
13 בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת־כֻּלָּם יִשָּׂא־רוּחַ יִקַּח־הָבֶל וְהַחֹוסֶה בִי יִנְחַל־אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר־קָדְשִׁי
14 וְאָמַר סֹלּוּ־סֹלּוּ פַּנּוּ־דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשֹׁול מִדֶּרֶךְ עַמִּי׃ ס
15 כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדֹושׁ שְׁמֹו מָרֹום וְקָדֹושׁ אֶשְׁכֹּון וְאֶת־דַּכָּא וּשְׁפַל־רוּחַ לְהַחֲיֹות רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיֹות לֵב נִדְכָּאִים
16 כִּי לֹא לְעֹולָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצֹוף כִּי־רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטֹוף וּנְשָׁמֹות אֲנִי עָשִׂיתִי
17 בַּעֲוֹן בִּצְעֹו קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ שֹׁובָב בְּדֶרֶךְ לִבֹּו
18 דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לֹו וְלַאֲבֵלָיו
19 בֹּורֵא [נוּב כ] (נִיב ק) שְׂפָתָיִם שָׁלֹום ׀ שָׁלֹום לָרָחֹוק וְלַקָּרֹוב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו
20 וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט
21 אֵין שָׁלֹום אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים׃ ס