Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	Biblija Hrvatski
1 וַיְהִי הַיֹּום וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה וַיָּבֹוא גַם־הַשָּׂטָן בְּתֹכָם לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה	1 Jednoga dana dođu opet sinovi Božji da stanu pred Jahvu, a među njima pristupi i Satan.
2 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן אֵי מִזֶּה תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ	2 Jahve tad upita Satana: »Odakle dolaziš?« – »Evo prođoh zemljom i obiđoh je«, odgovori on.
3 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל־עַבְדִּי אִיֹּוב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֹו וַתְּסִיתֵנִי בֹו לְבַלְּעֹו חִנָּם	3 Nato će Jahve: »Nisi li zapazio slugu moga Joba? Njemu na zemlji nema ravna. Čovjek je to neporočan i pravedan: boji se Boga i kloni zla! On je još postojan u neporočnosti, pa si me uzalud izazvao da ga upropastim.«
4 וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר עֹור בְּעַד־עֹור וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשֹׁו	4 A Satan odvrati: »Koža za kožu! Sve što čovjek ima dat će za život.
5 אוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע אֶל־עַצְמֹו וְאֶל־בְּשָׂרֹו אִם־לֹא אֶל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ	5 Ali pruži ruku, dotakni se kosti njegove i mesa: u lice će te prokleti!«
6 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הִנֹּו בְיָדֶךָ אַךְ אֶת־נַפְשֹׁו שְׁמֹר	6 »Neka ti bude!« – reče Jahve Satanu. – »U tvojoj je ruci; život mu samo sačuvaj!«
7 וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵאֵת פְּנֵי יְהוָה וַיַּךְ אֶת־אִיֹּוב בִּשְׁחִין רָע מִכַּף רַגְלֹו [עַד כ] (וְעַד ק) קָדְקֳדֹו	7 I Satan ode ispred lica Jahvina. On udari Joba zlim prištem od tabana do tjemena.
8 וַיִּקַּח־לֹו חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בֹּו וְהוּא יֹשֵׁב בְּתֹוךְ־הָאֵפֶר	8 Job uze crijep da se struže njime i sjede u pepeo.
9 וַתֹּאמֶר לֹו אִשְׁתֹּו עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת	9 Tada mu njegova žena reče: »Zar si još postojan u neporočnosti? Prokuni Boga i umri!«
10 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלֹות תְּדַבֵּרִי גַּם אֶת־הַטֹּוב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת־הָרָע לֹא נְקַבֵּל בְּכָל־זֹאת לֹא־חָטָא אִיֹּוב בִּשְׂפָתָיו׃ פ	10 Job joj odgovori: »Brbljaš kao luđakinja! Kad od Boga primamo dobro, zar da onda i zlo ne primimo?« U svemu tome Job nije sagriješio svojim usnama.
11 וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת ׀ רֵעֵי אִיֹּוב אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלָיו וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמֹו אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצֹופַר הַנַּעֲמָתִי וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבֹוא לָנוּד־לֹו וּלְנַחֲמֹו	11 Uto čuše tri Jobova prijatelja za sve nevolje koje ga zadesiše; svaki se zaputi iz svoga kraja – Elifaz iz Temana, Bildad iz Šuaha, Sofar iz Naama – i odlučiše da odu zajedno ožaliti ga i utješiti.
12 וַיִּשְׂאוּ אֶת־עֵינֵיהֶם מֵרָחֹוק וְלֹא הִכִּירֻהוּ וַיִּשְׂאוּ קֹולָם וַיִּבְכּוּ וַיִּקְרְעוּ אִישׁ מְעִלֹו וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל־רָאשֵׁיהֶם הַשָּׁמָיְמָה	12 A kad su izdaleka upravili oči na njega, nisu ga prepoznali. Tad udariše u plač; svaki razdrije svoju haljinu i prosu prah po glavi.
13 וַיֵּשְׁבוּ אִתֹּו לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילֹות וְאֵין־דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר כִּי רָאוּ כִּי־גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד	13 Potom sjedoše kraj njega na zemlju i ostadoše tako sedam dana i sedam noći. Nijedan mu ne progovori ni riječi, jer vidješe da je velika njegova bol.
14 יֹונָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת־מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת־קֹולֵךְ כִּי־קֹולֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃ ס
15 אֶחֱזוּ־לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר
16 דֹּודִי לִי וַאֲנִי לֹו הָרֹעֶה בַּשֹּׁושַׁנִּים
17 עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיֹּום וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה־לְךָ דֹודִי לִצְבִי אֹו לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל־הָרֵי בָתֶר׃ ס