Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	DIODATI
1 וַיְהִי הַיֹּום וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה וַיָּבֹוא גַם־הַשָּׂטָן בְּתֹכָם לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה	1 Or avvenne un dì, che i figliuoli di Dio vennero a presentarsi davanti al Signore; e Satana venne anch’egli per mezzo loro a presentarsi davanti al Signore.
2 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן אֵי מִזֶּה תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ	2 E il Signore disse a Satana: Onde vieni? E Satana rispose al Signore, e disse: Da aggirar la terra, e da passeggiar per essa.
3 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל־עַבְדִּי אִיֹּוב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֹו וַתְּסִיתֵנִי בֹו לְבַלְּעֹו חִנָּם	3 E il Signore disse a Satana: Hai tu posto mente al mio servitore Giobbe? come nella terra non vi è uomo intiero e diritto, che tema Iddio, e si ritragga dal male, come esso? ed anche persevera egli nella sua integrità, benchè tu mi abbi incitato contro a lui, per distruggerlo senza cagione.
4 וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר עֹור בְּעַד־עֹור וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשֹׁו	4 E Satana rispose al Signore, e disse: Pelle per pelle; ma l’uomo darà tutto ciò ch’egli ha per la sua vita.
5 אוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע אֶל־עַצְמֹו וְאֶל־בְּשָׂרֹו אִם־לֹא אֶל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ	5 Ma ora, stendi pur la mano, e tocca le sue ossa, e la sua carne; e vedrai se non ti maledice in faccia.
6 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הִנֹּו בְיָדֶךָ אַךְ אֶת־נַפְשֹׁו שְׁמֹר	6 E il Signore disse a Satana: Eccolo in man tua; sol guardati di toccar la sua vita
7 וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵאֵת פְּנֵי יְהוָה וַיַּךְ אֶת־אִיֹּוב בִּשְׁחִין רָע מִכַּף רַגְלֹו [עַד כ] (וְעַד ק) קָדְקֳדֹו	7 E Satana, partitosi dal cospetto del Signore, percosse Giobbe d’un’ulcera maligna, dalla pianta del piè infino alla sommità del capo.
8 וַיִּקַּח־לֹו חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בֹּו וְהוּא יֹשֵׁב בְּתֹוךְ־הָאֵפֶר	8 Ed egli si prese un testo per grattarsi, ed era assiso per mezzo le ceneri.
9 וַתֹּאמֶר לֹו אִשְׁתֹּו עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת	9 E la sua moglie gli disse: Ancora perseveri tu nella tua integrità? benedici Iddio, e muori.
10 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלֹות תְּדַבֵּרִי גַּם אֶת־הַטֹּוב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת־הָרָע לֹא נְקַבֵּל בְּכָל־זֹאת לֹא־חָטָא אִיֹּוב בִּשְׂפָתָיו׃ פ	10 Ma egli le disse: Tu parli come una d’infra le donne stolte; sì avremmo noi ricevuto da Dio il bene, e non riceveremmo il male? In tutto ciò Giobbe non peccò con le sue labbra
11 וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת ׀ רֵעֵי אִיֹּוב אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלָיו וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמֹו אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצֹופַר הַנַּעֲמָתִי וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבֹוא לָנוּד־לֹו וּלְנַחֲמֹו	11 OR tre amici di Giobbe: Elifaz Temanita, Bildad Suhita, e Sofar Naamatita, avendo udito tutto questo male che gli era sopraggiunto, se ne vennero, ciascuno dal suo luogo; e si trovarono insieme, per venire a condolersi con lui, ed a consolarlo.
12 וַיִּשְׂאוּ אֶת־עֵינֵיהֶם מֵרָחֹוק וְלֹא הִכִּירֻהוּ וַיִּשְׂאוּ קֹולָם וַיִּבְכּוּ וַיִּקְרְעוּ אִישׁ מְעִלֹו וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל־רָאשֵׁיהֶם הַשָּׁמָיְמָה	12 E levati gli occhi da lungi, nol riconobbero; e alzarono la voce, e piansero; e ciascun di loro stracciò il suo mantello, e si sparsero della polvere in su la testa, gittandola verso il cielo.
13 וַיֵּשְׁבוּ אִתֹּו לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילֹות וְאֵין־דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר כִּי רָאוּ כִּי־גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד	13 E sedettero con lui in terra per sette giorni, e per sette notti; e niuno gli disse alcuna parola; perciocchè vedevano che la doglia era molto grande
14 יֹונָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת־מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת־קֹולֵךְ כִּי־קֹולֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃ ס
15 אֶחֱזוּ־לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר
16 דֹּודִי לִי וַאֲנִי לֹו הָרֹעֶה בַּשֹּׁושַׁנִּים
17 עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיֹּום וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה־לְךָ דֹודִי לִצְבִי אֹו לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל־הָרֵי בָתֶר׃ ס