Luke 20

Revised Standard Version Catholic Edition	MODERN HEBREW BIBLE
1 One day, as he was teaching the people in the temple and preaching the gospel, the chief priests and the scribes with the elders came up	1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים
2 and said to him, "Tell us by what authority you do these things, or who it is that gave you this authority."	2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת
3 He answered them, "I also will ask you a question; now tell me,	3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי
4 Was the baptism of John from heaven or from men?"	4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם
5 And they discussed it with one another, saying, "If we say, 'From heaven,' he will say, 'Why did you not believe him?'	5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו
6 But if we say, 'From men,' all the people will stone us; for they are convinced that John was a prophet."	6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה
7 So they answered that they did not know whence it was.	7 ויענו לא ידענו מאין
8 And Jesus said to them, "Neither will I tell you by what authority I do these things."	8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה
9 And he began to tell the people this parable: "A man planted a vineyard, and let it out to tenants, and went into another country for a long while.	9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים
10 When the time came, he sent a servant to the tenants, that they should give him some of the fruit of the vineyard; but the tenants beat him, and sent him away empty-handed.	10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם
11 And he sent another servant; him also they beat and treated shamefully, and sent him away empty-handed.	11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם
12 And he sent yet a third; this one they wounded and cast out.	12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה
13 Then the owner of the vineyard said, 'What shall I do? I will send my beloved son; it may be they will respect him.'	13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו
14 But when the tenants saw him, they said to themselves, 'This is the heir; let us kill him, that the inheritance may be ours.'	14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה
15 And they cast him out of the vineyard and killed him. What then will the owner of the vineyard do to them?	15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם
16 He will come and destroy those tenants, and give the vineyard to others." When they heard this, they said, "God forbid!"	16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת
17 But he looked at them and said, "What then is this that is written: 'The very stone which the builders rejected has become the head of the corner?	17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה
18 Every one who falls on that stone will be broken to pieces; but when it falls on any one it will crush him."	18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו
19 The scribes and the chief priests tried to lay hands on him at that very hour, but they feared the people; for they perceived that he had told this parable against them.	19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה
20 So they watched him, and sent spies, who pretended to be sincere, that they might take hold of what he said, so as to deliver him up to the authority and jurisdiction of the governor.	20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון
21 They asked him, "Teacher, we know that you speak and teach rightly, and show no partiality, but truly teach the way of God.	21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים
22 Is it lawful for us to give tribute to Caesar, or not?"	22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא
23 But he perceived their craftiness, and said to them,	23 ויכר את נכליהם ויאמר להם
24 "Show me a coin. Whose likeness and inscription has it?" They said, "Caesars."	24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר
25 He said to them, "Then render to Caesar the things that are Caesars, and to God the things that are Gods."	25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים
26 And they were not able in the presence of the people to catch him by what he said; but marveling at his answer they were silent.	26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו
27 There came to him some Sadducees, those who say that there is no resurrection,	27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר
28 and they asked him a question, saying, "Teacher, Moses wrote for us that if a man's brother dies, having a wife but no children, the man must take the wife and raise up children for his brother.	28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו
29 Now there were seven brothers; the first took a wife, and died without children;	29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים
30 and the second	30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים
31 and the third took her, and likewise all seven left no children and died.	31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו
32 Afterward the woman also died.	32 ובאחרונה מתה גם האשה
33 In the resurrection, therefore, whose wife will the woman be? For the seven had her as wife."	33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה
34 And Jesus said to them, "The sons of this age marry and are given in marriage;	34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה
35 but those who are accounted worthy to attain to that age and to the resurrection from the dead neither marry nor are given in marriage,	35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה
36 for they cannot die any more, because they are equal to angels and are sons of God, being sons of the resurrection.	36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה
37 But that the dead are raised, even Moses showed, in the passage about the bush, where he calls the Lord the God of Abraham and the God of Isaac and the God of Jacob.	37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב
38 Now he is not God of the dead, but of the living; for all live to him."	38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו
39 And some of the scribes answered, "Teacher, you have spoken well."	39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת
40 For they no longer dared to ask him any question.	40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר
41 But he said to them, "How can they say that the Christ is David's son?	41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד
42 For David himself says in the Book of Psalms, 'The Lord said to my Lord, Sit at my right hand,	42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני
43 till I make thy enemies a stool for thy feet.'	43 עד אשית איביך הדם לרגליך
44 David thus calls him Lord; so how is he his son?"	44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו
45 And in the hearing of all the people he said to his disciples,	45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם
46 "Beware of the scribes, who like to go about in long robes, and love salutations in the market places and the best seats in the synagogues and the places of honor at feasts,	46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות
47 who devour widows' houses and for a pretense make long prayers. They will receive the greater condemnation."	47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו