Jeremiah 44

Revised Standard Version Catholic Edition	MODERN HEBREW BIBLE
1 The word that came to Jeremiah concerning all the Jews that dwelt in the land of Egypt, at Migdol, at Tahpanhes, at Memphis, and in the land of Pathros,	1 הדבר אשר היה אל ירמיהו אל כל היהודים הישבים בארץ מצרים הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר
2 "Thus says the LORD of hosts, the God of Israel: You have seen all the evil that I brought upon Jerusalem and upon all the cities of Judah. Behold, this day they are a desolation, and no one dwells in them,	2 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב
3 because of the wickedness which they committed, provoking me to anger, in that they went to burn incense and serve other gods that they knew not, neither they, nor you, nor your fathers.	3 מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם
4 Yet I persistently sent to you all my servants the prophets, saying, Oh, do not do this abominable thing that I hate!'	4 ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל נא תעשו את דבר התעבה הזאת אשר שנאתי
5 But they did not listen or incline their ear, to turn from their wickedness and burn no incense to other gods.	5 ולא שמעו ולא הטו את אזנם לשוב מרעתם לבלתי קטר לאלהים אחרים
6 Therefore my wrath and my anger were poured forth and kindled in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem; and they became a waste and a desolation, as at this day.	6 ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה
7 And now thus says the LORD God of hosts, the God of Israel: Why do you commit this great evil against yourselves, to cut off from you man and woman, infant and child, from the midst of Judah, leaving you no remnant?	7 ועתה כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שארית
8 Why do you provoke me to anger with the works of your hands, burning incense to other gods in the land of Egypt where you have come to live, that you may be cut off and become a curse and a taunt among all the nations of the earth?	8 להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר אתם באים לגור שם למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גויי הארץ
9 Have you forgotten the wickedness of your fathers, the wickedness of the kings of Judah, the wickedness of their wives, your own wickedness, and the wickedness of your wives, which they committed in the land of Judah and in the streets of Jerusalem?	9 השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם
10 They have not humbled themselves even to this day, nor have they feared, nor walked in my law and my statutes which I set before you and before your fathers.	10 לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא הלכו בתורתי ובחקתי אשר נתתי לפניכם ולפני אבותיכם
11 "Therefore thus says the LORD of hosts, the God of Israel: Behold, I will set my face against you for evil, to cut off all Judah.	11 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה ולהכרית את כל יהודה
12 I will take the remnant of Judah who have set their faces to come to the land of Egypt to live, and they shall all be consumed; in the land of Egypt they shall fall; by the sword and by famine they shall be consumed; from the least to the greatest, they shall die by the sword and by famine; and they shall become an execration, a horror, a curse, and a taunt.	12 ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה
13 I will punish those who dwell in the land of Egypt, as I have punished Jerusalem, with the sword, with famine, and with pestilence,	13 ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על ירושלם בחרב ברעב ובדבר
14 so that none of the remnant of Judah who have come to live in the land of Egypt shall escape or survive or return to the land of Judah, to which they desire to return to dwell there; for they shall not return, except some fugitives."	14 ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם כי לא ישובו כי אם פלטים
15 Then all the men who knew that their wives had offered incense to other gods, and all the women who stood by, a great assembly, all the people who dwelt in Pathros in the land of Egypt, answered Jeremiah:	15 ויענו את ירמיהו כל האנשים הידעים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל הנשים העמדות קהל גדול וכל העם הישבים בארץ מצרים בפתרוס לאמר
16 "As for the word which you have spoken to us in the name of the LORD, we will not listen to you.	16 הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה איננו שמעים אליך
17 But we will do everything that we have vowed, burn incense to the queen of heaven and pour out libations to her, as we did, both we and our fathers, our kings and our princes, in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem; for then we had plenty of food, and prospered, and saw no evil.	17 כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו
18 But since we left off burning incense to the queen of heaven and pouring out libations to her, we have lacked everything and have been consumed by the sword and by famine."	18 ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו
19 And the women said, "When we burned incense to the queen of heaven and poured out libations to her, was it without our husbands' approval that we made cakes for her bearing her image and poured out libations to her?"	19 וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים
20 Then Jeremiah said to all the people, men and women, all the people who had given him this answer:	20 ויאמר ירמיהו אל כל העם על הגברים ועל הנשים ועל כל העם הענים אתו דבר לאמר
21 "As for the incense that you burned in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem, you and your fathers, your kings and your princes, and the people of the land, did not the LORD remember it? Did it not come into his mind?	21 הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על לבו
22 The LORD could no longer bear your evil doings and the abominations which you committed; therefore your land has become a desolation and a waste and a curse, without inhabitant, as it is this day.	22 ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כהיום הזה
23 It is because you burned incense, and because you sinned against the LORD and did not obey the voice of the LORD or walk in his law and in his statutes and in his testimonies, that this evil has befallen you, as at this day."	23 מפני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על כן קראת אתכם הרעה הזאת כיום הזה
24 Jeremiah said to all the people and all the women, "Hear the word of the LORD, all you of Judah who are in the land of Egypt,	24 ויאמר ירמיהו אל כל העם ואל כל הנשים שמעו דבר יהוה כל יהודה אשר בארץ מצרים
25 Thus says the LORD of hosts, the God of Israel: You and your wives have declared with your mouths, and have fulfilled it with your hands, saying, 'We will surely perform our vows that we have made, to burn incense to the queen of heaven and to pour out libations to her.' Then confirm your vows and perform your vows!	25 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשה תעשינה את נדריכם
26 Therefore hear the word of the LORD, all you of Judah who dwell in the land of Egypt: Behold, I have sworn by my great name, says the LORD, that my name shall no more be invoked by the mouth of any man of Judah in all the land of Egypt, saying, 'As the Lord GOD lives.'	26 לכן שמעו דבר יהוה כל יהודה הישבים בארץ מצרים הנני נשבעתי בשמי הגדול אמר יהוה אם יהיה עוד שמי נקרא בפי כל איש יהודה אמר חי אדני יהוה בכל ארץ מצרים
27 Behold, I am watching over them for evil and not for good; all the men of Judah who are in the land of Egypt shall be consumed by the sword and by famine, until there is an end of them.	27 הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצרים בחרב וברעב עד כלותם
28 And those who escape the sword shall return from the land of Egypt to the land of Judah, few in number; and all the remnant of Judah, who came to the land of Egypt to live, shall know whose word will stand, mine or theirs.	28 ופליטי חרב ישבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה מתי מספר וידעו כל שארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שם דבר מי יקום ממני ומהם
29 This shall be the sign to you, says the LORD, that I will punish you in this place, in order that you may know that my words will surely stand against you for evil:	29 וזאת לכם האות נאם יהוה כי פקד אני עליכם במקום הזה למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה
30 Thus says the LORD, Behold, I will give Pharaoh Hophra king of Egypt into the hand of his enemies and into the hand of those who seek his life, as I gave Zedekiah king of Judah into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon, who was his enemy and sought his life."	30 כה אמר יהוה הנני נתן את פרעה חפרע מלך מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את צדקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו ומבקש נפשו