Esther 9

Revised Standard Version Catholic Edition	MODERN HEBREW BIBLE
1 Now in the twelfth month, which is the month of Adar, on the thirteenth day of the same, when the king's command and edict were about to be executed, on the very day when the enemies of the Jews hoped to get the mastery over them, but which had been changed to a day when the Jews should get the mastery over their foes,	1 ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם
2 the Jews gathered in their cities throughout all the provinces of King Ahasuerus to lay hands on such as sought their hurt. And no one could make a stand against them, for the fear of them had fallen upon all peoples.	2 נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים
3 All the princes of the provinces and the satraps and the governors and the royal officials also helped the Jews, for the fear of Mordecai had fallen upon them.	3 וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם
4 For Mordecai was great in the king's house, and his fame spread throughout all the provinces; for the man Mordecai grew more and more powerful.	4 כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול
5 So the Jews smote all their enemies with the sword, slaughtering, and destroying them, and did as they pleased to those who hated them.	5 ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם
6 In Susa the capital itself the Jews slew and destroyed five hundred men,	6 ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש
7 and also slew Par-shan-datha and Dalphon and Aspatha	7 ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא
8 and Poratha and Adalia and Aridatha	8 ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא
9 and Parmashta and Arisai and Aridai and Vaizatha,	9 ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא
10 the ten sons of Haman the son of Hammedatha, the enemy of the Jews; but they laid no hand on the plunder.	10 עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם
11 That very day the number of those slain in Susa the capital was reported to the king.	11 ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך
12 And the king said to Queen Esther, "In Susa the capital the Jews have slain five hundred men and also the ten sons of Haman. What then have they done in the rest of the king's provinces! Now what is your petition? It shall be granted you. And what further is your request? It shall be fulfilled."	12 ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש
13 And Esther said, "If it please the king, let the Jews who are in Susa be allowed tomorrow also to do according to this day's edict. And let the ten sons of Haman be hanged on the gallows."	13 ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ
14 So the king commanded this to be done; a decree was issued in Susa, and the ten sons of Haman were hanged.	14 ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו
15 The Jews who were in Susa gathered also on the fourteenth day of the month of Adar and they slew three hundred men in Susa; but they laid no hands on the plunder.	15 ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם
16 Now the other Jews who were in the king's provinces also gathered to defend their lives, and got relief from their enemies, and slew seventy-five thousand of those who hated them; but they laid no hands on the plunder.	16 ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם
17 This was on the thirteenth day of the month of Adar, and on the fourteenth day they rested and made that a day of feasting and gladness.	17 ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה
18 But the Jews who were in Susa gathered on the thirteenth day and on the fourteenth, and rested on the fifteenth day, making that a day of feasting and gladness.	18 והיהודיים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה
19 Therefore the Jews of the villages, who live in the open towns, hold the fourteenth day of the month of Adar as a day for gladness and feasting and holiday-making, and a day on which they send choice portions to one another.	19 על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו
20 And Mordecai recorded these things, and sent letters to all the Jews who were in all the provinces of King Ahasuerus, both near and far,	20 ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים
21 enjoining them that they should keep the fourteenth day of the month Adar and also the fifteenth day of the same, year by year,	21 לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה
22 as the days on which the Jews got relief from their enemies, and as the month that had been turned for them from sorrow into gladness and from mourning into a holiday; that they should make them days of feasting and gladness, days for sending choice portions to one another and gifts to the poor.	22 כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים
23 So the Jews undertook to do as they had begun, and as Mordecai had written to them.	23 וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם
24 For Haman the Agagite, the son of Hammedatha, the enemy of all the Jews, had plotted against the Jews to destroy them, and had cast Pur, that is the lot, to crush and destroy them;	24 כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם
25 but when Esther came before the king, he gave orders in writing that his wicked plot which he had devised against the Jews should come upon his own head, and that he and his sons should be hanged on the gallows.	25 ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ
26 Therefore they called these days Purim, after the term Pur. And therefore, because of all that was written in this letter, and of what they had faced in this matter, and of what had befallen them,	26 על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם
27 the Jews ordained and took it upon themselves and their descendants and all who joined them, that without fail they would keep these two days according to what was written and at the time appointed every year,	27 קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה
28 that these days should be remembered and kept throughout every generation, in every family, province, and city, and that these days of Purim should never fall into disuse among the Jews, nor should the commemoration of these days cease among their descendants.	28 והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם
29 Then Queen Esther, the daughter of Abihail, and Mordecai the Jew gave full written authority, confirming this second letter about Purim.	29 ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית
30 Letters were sent to all the Jews, to the hundred and twenty-seven provinces of the kingdom of Ahasuerus, in words of peace and truth,	30 וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת
31 that these days of Purim should be observed at their appointed seasons, as Mordecai the Jew and Queen Esther enjoined upon the Jews, and as they had laid down for themselves and for their descendants, with regard to their fasts and their lamenting.	31 לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצמות וזעקתם
32 The command of Queen Esther fixed these practices of Purim, and it was recorded in writing.	32 ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר