Acts of the Apostles 5

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 A man named Ananias, however, with his wife Sapphira, sold a piece of property.	1 ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו
2 He retained for himself, with his wife's knowledge, some of the purchase price, took the remainder, and put it at the feet of the apostles.	2 ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים
3 But Peter said, "Ananias, why has Satan filled your heart so that you lied to the holy Spirit and retained part of the price of the land?	3 ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה
4 While it remained unsold, did it not remain yours? And when it was sold, was it not still under your control? Why did you contrive this deed? You have lied not to human beings, but to God."	4 הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים
5 When Ananias heard these words, he fell down and breathed his last, and great fear came upon all who heard of it.	5 וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים
6 The young men came and wrapped him up, then carried him out and buried him.	6 ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו
7 After an interval of about three hours, his wife came in, unaware of what had happened.	7 ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה
8 Peter said to her, "Tell me, did you sell the land for this amount?" She answered, "Yes, for that amount."	8 ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה
9 Then Peter said to her, "Why did you agree to test the Spirit of the Lord? Listen, the footsteps of those who have buried your husband are at the door, and they will carry you out."	9 ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה
10 At once, she fell down at his feet and breathed her last. When the young men entered they found her dead, so they carried her out and buried her beside her husband.	10 ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה
11 And great fear came upon the whole church and upon all who heard of these things.	11 ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה
12 Many signs and wonders were done among the people at the hands of the apostles. They were all together in Solomon's portico.	12 ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה
13 None of the others dared to join them, but the people esteemed them.	13 ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם
14 Yet more than ever, believers in the Lord, great numbers of men and women, were added to them.	14 אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד
15 Thus they even carried the sick out into the streets and laid them on cots and mats so that when Peter came by, at least his shadow might fall on one or another of them.	15 עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם
16 A large number of people from the towns in the vicinity of Jerusalem also gathered, bringing the sick and those disturbed by unclean spirits, and they were all cured.	16 וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם
17 Then the high priest rose up and all his companions, that is, the party of the Sadducees, and, filled with jealousy,	17 ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה
18 laid hands upon the apostles and put them in the public jail.	18 וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר
19 But during the night, the angel of the Lord opened the doors of the prison, led them out, and said,	19 ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר
20 "Go and take your place in the temple area, and tell the people everything about this life."	20 לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה
21 When they heard this, they went to the temple early in the morning and taught. When the high priest and his companions arrived, they convened the Sanhedrin, the full senate of the Israelites, and sent to the jail to have them brought in.	21 והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם
22 But the court officers who went did not find them in the prison, so they came back and reported,	22 וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר
23 "We found the jail securely locked and the guards stationed outside the doors, but when we opened them, we found no one inside."	23 את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם
24 When they heard this report, the captain of the temple guard and the chief priests were at a loss about them, as to what this would come to.	24 ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה
25 Then someone came in and reported to them, "The men whom you put in prison are in the temple area and are teaching the people."	25 ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם
26 Then the captain and the court officers went and brought them in, but without force, because they were afraid of being stoned by the people.	26 וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו
27 When they had brought them in and made them stand before the Sanhedrin, the high priest questioned them,	27 ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר
28 "We gave you strict orders (did we not?) to stop teaching in that name. Yet you have filled Jerusalem with your teaching and want to bring this man's blood upon us."	28 הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה
29 But Peter and the apostles said in reply, "We must obey God rather than men.	29 ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם
30 The God of our ancestors raised Jesus, though you had him killed by hanging him on a tree.	30 אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ
31 God exalted him at his right hand as leader and savior to grant Israel repentance and forgiveness of sins.	31 את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים
32 We are witnesses of these things, as is the holy Spirit that God has given to those who obey him."	32 ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו
33 When they heard this, they became infuriated and wanted to put them to death.	33 ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם
34 But a Pharisee in the Sanhedrin named Gamaliel, a teacher of the law, respected by all the people, stood up, ordered the men to be put outside for a short time,	34 ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט
35 and said to them, "Fellow Israelites, be careful what you are about to do to these men.	35 ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם
36 Some time ago, Theudas appeared, claiming to be someone important, and about four hundred men joined him, but he was killed, and all those who were loyal to him were disbanded and came to nothing.	36 כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין
37 After him came Judas the Galilean at the time of the census. He also drew people after him, but he too perished and all who were loyal to him were scattered.	37 ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו
38 So now I tell you, have nothing to do with these men, and let them go. For if this endeavor or this activity is of human origin, it will destroy itself.	38 ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר
39 But if it comes from God, you will not be able to destroy them; you may even find yourselves fighting against God." They were persuaded by him.	39 ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים
40 After recalling the apostles, they had them flogged, ordered them to stop speaking in the name of Jesus, and dismissed them.	40 וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם
41 So they left the presence of the Sanhedrin, rejoicing that they had been found worthy to suffer dishonor for the sake of the name.	41 ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה
42 And all day long, both at the temple and in their homes, they did not stop teaching and proclaiming the Messiah, Jesus.	42 וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח