1 על כן בהיות לנו השרות הזה כאשר חננו לא נחת | 1 עַל־כֵּן בִּהְיוֹת לָנוּ הַשֵּׁרוּת הַזֶּה כַּאֲשֶׁר חֻנַּנּוּ לֹא נֵחָת |
2 כי אם מאסנו בסתרי הבשת שלא להתהלך בערמה ולא לזיף את דבר האלהים אלא בהראות האמת נזכיר אתנו לטוב נגד דעת כל בני אדם לפני האלהים | 2 כִּי אִם־מָאַסְנוּ בְּסִתְרֵי הַבּשֶׁת שֶׁלֹּא לְהִתְהַלֵּךְ בְּעָרְמָה וְלֹא לְזַיֵּף אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים אֶלָּא בְּהַרְאוֹת הָאֱמֶת נַזְכִּיר אֹתָנוּ לְטוֹב נֶגֶד דַּעַת כָּל־בְּנֵי אָדָם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים |
3 וגם כי נעלמה בשורתנו נעלמה היא מן האבדים | 3 וְגַם כִּי־נֶעֱלָמָה בְּשׂוֹרָתֵנוּ נֶעֱלָמָה הִיא מִן־הָאֹבְדִים |
4 אשר אלהי העולם הזה עור בהם את דעות הסוררים לבלתי זרח להם נגה בשורת כבוד המשיח אשר הוא צלם האלהים | 4 אֲשֶׁר אֱלֹהֵי הָעוֹלָם הַזֶּה עִוֵּר בָּהֶם אֶת־דֵּעוֹת הַסּוֹרְרִים לִבְלְתִּי זְרֹחַ לָהֶם נֹגַהּ בְּשׂוֹרַת כְּבוֹד הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא צֶלֶם הָאֱלֹהִים |
5 כי לא אתנו מכריזים אנחנו כי אם את המשיח ישוע לאמר הוא האדון ואנחנו עבדיכם למען ישוע | 5 כִּי לֹא אֹתָנוּ מַכְרִיזִים אֲנַחְנוּ כִּי אִם־אֶת־הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הוּא הָאָדוֹן וַאֲנַחְנוּ עַבְדֵיכֶם לְמַעַן יֵשׁוּעַ |
6 כי האלהים אשר אמר ויפע אור מחשך הוא הופיע בלבנו להפיץ אור דעת כבוד האלהים אשר בפני המשיח | 6 כִּי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָמַר וַיֹּפַע אוֹר מֵחשֶׁךְ הוּא הוֹפִיעַ בְּלִבֵּנוּ לְהָפִיץ אוֹר דַּעַת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּפְנֵי הַמָּשִׁיחַ |
7 אבל יש לנו האוצר הזה בכלי חרש למען אשר תהיה הגבורה היתרה לאלהים ולא מאתנו | 7 אֲבָל יֶשׁ־לָנוּ הָאוֹצָר הַזֶּה בִּכְלֵי חֶרֶשׂ לְמַעַן אֲשֶׁר־תִּהְיֶה הַגְּבוּרָה הַיְתֵרָה לֵאלֹהִים וְלֹא מֵאִתָּנוּ |
8 נחלצים אנחנו בכל ולא נדכאים דאגים ולא נואשים | 8 נִלְחָצִים אֲנַחְנוּ בַּכֹּל וְלֹא נִדְכָּאִים דֹּאֲגִים וְלֹא נוֹאָשִׁים |
9 נרדפים ולא נטושים משלכים ולא אבדים | 9 נִרְדָּפִים וְלֹא נְטוּשִׁים מֻשְׁלָכִים וְלֹא אֹבְדִים |
10 ונשאים בכל עת מיתת האדון ישוע בגויתנו למען יגלו גם חיי ישוע בגויתנו | 10 וְנֹשְׂאִים בְּכָל־עֵת מִיתַת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ בִּגְוִיָּתֵנוּ לְמַעַן יִגָּלוּ גַּם־חַיֵּי יֵשׁוּעַ בִּגְוִיָּתֵנוּ |
11 כי אנחנו החיים נמסרים תמיד למות בעבור ישוע למען יגלו גם חיי ישוע בבשרנו בשר התמותה | 11 כִּי אֲנַחְנוּ הַחַיִּים נִמְסָרִים תָּמִיד לַמָּוֶת בַּעֲבוּר יֵשׁוּעַ לְמַעַן יִגָּלוּ גַּם־חַיֵּי יֵשׁוּעַ בִּבְשָׂרֵנוּ בְּשַׂר הַתְּמוּתָה |
12 לכן בנו יאמץ המות ובכם החיים | 12 לָכֵן בָּנוּ יֶאֱמַץ הַמָּוֶת וּבָכֶם הַחַיִּים |
13 ובהיות לנו הרוח ההוא של האמונה כדבר הכתוב האמנתי כי אדבר גם אנחנו נאמין ועל כן נדבר | 13 וּבִהְיוֹת לָנוּ הָרוּחַ הַהוּא שֶׁל־הָאֱמוּנָה כַּדָּבָר הַכָּתוּב הֶאֱמַנְתִּי כִּי־אֲדַבֵּר גַּם־אֲנַחְנוּ נַאֲמִין וְעַל־כֵּן נְדַבֵּר |
14 באשר ידענו כי המעיר את האדון ישוע יעיר גם אתנו על יד ישוע ויעמידנו עמכם | 14 בַּאֲשֶׁר יָדַעְנוּ כִּי הַמֵּעִיר אֶת־הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ יָעִיר גַּם־אֹתָנוּ עַל יַד־יֵשׁוּעַ וְיַעֲמִידֵנוּ עִמָּכֶם |
15 כי כל זאת למענכם למען אשר ירבה החסד על ידי רבים ותפרץ התודה לכבוד האלהים | 15 כִּי כָל־זֹאת לְמַעַנְכֶם לְמַעַן אֲשֶׁר־יִרְבֶּה הַחֶסֶד עַל־יְדֵי רַבִּים וְתִפְרֹץ הַתּוֹדָה לִכְבוֹד הָאֱלֹהִים |
16 ובעבור זאת לא נחת ואף אם יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הפנימי יתחדש יום יום | 16 וּבַעֲבוּר זֹאת לֹא נֵחָת וְאַף אִם־יִכְלֶה בָנוּ הָאָדָם הַחִיצוֹן הִנֵּה הָאָדָם הַפְּנִימִי יִתְחַדֵּשׁ יוֹם יוֹם |
17 כי לחצנו אשר הוא קל ואך לרגע יביא לנו כבוד עולמים גדול ורב עד למאד | 17 כִּי לַחֲצֵנוּ אֲשֶׁר הוּא קַל וְאַךְ לָרָגַע יָבִיא לָנוּ כְּבוֹד עוֹלָמִים גָּדוֹל וָרָב עַד־לִמְאֹד |
18 אשר לא נביט אל הדברים הנראים כי אם אל אשר אינם נראים כי הנראים לשעה המה ואשר אינם נראים הם לעולם | 18 אֲשֶׁר לֹא נַבִּיט אֶל־הַדְּבָרִים הַנִּרְאִים כִּי אִם־אֶל־אֲשֶׁר אֵינָם נִרְאִים כִּי הַנִּרְאִים לְשָׁעָה הֵמָּה וַאֲשֶׁר אֵינָם נִרְאִים הֵם לְעוֹלָם |