Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 1

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים	1 Lettre de Paul, serviteur du Christ Jésus, apôtre appelé et désigné pour la Bonne Nouvelle de Dieu.
2 אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש	2 Il l’avait annoncée par ses prophètes dans les saintes Écritures,
3 על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר	3 il s’agissait de son Fils, lequel est issu de la descendance de David, selon la chair,
4 אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו	4 mais l’Esprit de sainteté l’a introduit avec puissance comme le Fils de Dieu par sa résurrection d’entre les morts. C’est de lui, Jésus Christ, notre Seigneur,
5 אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו	5 que nous avons reçu cette grâce et cette mission: amener toutes les nations païennes à suivre la foi pour la gloire de son Nom.
6 אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח	6 Vous en êtes vous aussi, élus du Christ Jésus
7 לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח	7 qui êtes à Rome, vous que Dieu aime, qu’il a appelés et qu’il a consacrés. Que viennent sur vous, de Dieu notre Père et du Seigneur Jésus Christ, la grâce et la paix!
8 בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם	8 D’abord je rends grâces à mon Dieu par le Christ Jésus pour vous tous, car dans le monde entier on parle de votre foi.
9 כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם	9 Je pense constamment à vous dans mes prières, et de cela Dieu est témoin, Lui auquel je rends un culte spirituel quand je travaille pour l’Évangile de son Fils.
10 בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם	10 Car toujours je prie Dieu, s’il le veut, que tout s’arrange pour que je puisse aller chez vous.
11 כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי	11 J’ai un grand désir de vous voir et de vous transmettre quelque don spirituel qui vous affermisse,
12 והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי	12 et nous trouverons du réconfort dans notre foi commune, la mienne et la vôtre.
13 ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים	13 Il faut que vous le sachiez, j’ai eu bien des fois l’intention d’aller chez vous, mais jusqu’à maintenant j’en ai été empêché, alors que je voulais faire mûrir quelques fruits chez vous comme je l’ai fait dans d’autres pays.
14 מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים	14 C’est que je me dois à tous, à ceux du monde grec comme à ceux qui ne le parlent pas, aux gens cultivés comme à ceux qui n’ont pas étudié.
15 לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי	15 Et pour ma part, je désire aller aussi chez vous à Rome pour donner l’Évangile.
16 כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני	16 Vous le voyez, je n’ai pas honte de l’Évangile. C’est une force de Dieu, et c’est le salut pour tous ceux qui croient, les Juifs d’abord, et de même les Grecs.
17 כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה	17 L’Évangile révèle comment Dieu nous fait “justes”, à partir de la foi, et pour une vie de foi, comme il est dit dans l’Écriture: Il vivra, celui dont la justice vient de la foi.
18 כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה	18 Voici que du Ciel se manifeste la réprobation de Dieu, face à l’insolence et l’injustice de ceux qui étouffent la vérité par le mal.
19 יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה	19 Tout ce qu’on peut connaître de Dieu, ils l’ont sous les yeux: Dieu le leur a montré.
20 כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל	20 Ce qu’il est et qu’on ne peut voir, est devenu visible grâce à la création de l’univers, et l’on connaît à travers ses œuvres son éternité, sa puissance et sa divinité. De sorte qu’ils n’ont pas d’excuse.
21 יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער	21 Alors qu’ils connaissaient Dieu, ils ne lui ont rendu ni l’honneur, ni l’action de grâces dus à Dieu. Au contraire ils se sont perdus dans leurs discussions, et leur conscience aveugle est devenue ténèbres.
22 ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים	22 Ce sont des fous qui passent pour sages;
23 וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה	23 ils ont même remplacé le Dieu de la Gloire, le Dieu qui ne passera pas, par des images de tout ce qui passe, des images d’hommes, d’oiseaux, de bêtes ou de serpents.
24 על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו	24 C’est pourquoi Dieu les a livrés à leurs passions secrètes: ils ont couru à l’impureté et ont déshonoré leur propre corps.
25 אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן	25 Oui, ils ont préféré le mensonge à la vérité de Dieu, ils ont préféré servir et adorer la créature plutôt que le Créateur, lui qui est béni pour tous les siècles: Amen!
26 בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן	26 Et c’est pourquoi Dieu les a livrés à des passions honteuses. Leurs femmes maintenant remplacent les relations normales par la perversion sexuelle.
27 וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם	27 De même les hommes ne veulent pas de la relation normale avec la femme: ils brûlent de passion les uns pour les autres. Ils font entre hommes des choses honteuses, et ainsi ils reçoivent dans leur propre personne le châtiment dû à leur égarement.
28 וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן	28 Puisqu’ils n’ont pas jugé important de connaître Dieu, Dieu à son tour les a abandonnés aux erreurs de leur propre jugement, de sorte qu’ils font tout ce qu’il ne faut pas.
29 וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות	29 Chez eux on ne trouve qu’injustice, perversité, avarice, méchanceté; ils sont pleins d’envie, de meurtres, de querelles, de tromperie, de mauvaise volonté, de médisances
30 הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם	30 et de calomnies. Ils défient Dieu, ils sont orgueilleux, insolents, vantards, habiles pour faire le mal, insoumis à leurs parents,
31 נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים	31 sans conscience, déloyaux, sans amour ni miséricorde.
32 יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם	32 Ils connaissent les lois de Dieu et savent qu’en faisant tout cela on mérite la mort. Mais ils le font et ils approuvent ceux qui le font.